בתחושה נעלית ומרוממת של שיר ושבח והלל והודיה, כאשר אלפי לבבות טהורים עולים על גדותיהם בקדושה ובאהבת השם כהכנה רבתי לליל התקדש חג – התכנסו אלפי בחורי חמד ממיטב הצאן של עירנו למעמד מרהיב ומיוחד: “הלל נרצה מיט א ברע’ן”, בארגון ‘הסיעה החסידית’ בעיר.
תוכו של המעמד רצוף היה הכנה רבתי ללילה הנשגב, ליל שימורים להשם, בשילוב הוקרה מיוחדת לבחורים היקרים שצברו יחדיו למעלה מ-250 אלף שעות רצופות במסגרת מבצע ‘שובבי”ם מיט א ברען’. היו אלו שלוש שעות מושקעות ומלאות רגש של קדושה, בליווי מיצג מרגש של שולחן החג הערוך כסדרו ומיטב בעלי המנגנים עטורים שטריימל ובגדי שבת, למען יבואו הבחורים ללילה הקדוש כאשר שפתותיהם מרחשות משירי החג הקדושים בהלל ובהודיה כמצוות היום.
את פניהם של הבחורים קידמה הפקה מרגשת ומושקעת, בהדמיית שולחן סדר ערוך כהלכתו עם כלים מהודרים ונרות ענק דולקים, שלט “הלל נרצה מיט א ברען”, לצד מיצגי קושי השעבוד – הפירמידות במצרים שבהם עבדו אבותינו בפרך וסבלו מקושי השעבוד, וסביבם ארבעה כוסות של גאולה, ושלט ענק שנשא את הכיתוב “ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו”.
ארבעה פרקי גאולה
בשעה היעודה התמלא האודיטוריום העירוני ברחוב ברסלב בכאלפיים בחורי חמד שזכו לעמוד ביעד הנכסף – וצברו לפחות חמישים שעות לימוד רצופות בימי השובבי”ם הקדושים שעברו עלינו לטובה. המעמד נפתח בתפילת מנחה ברוב עם הדרת מלך – מאן מלכי, צורבי מרבנן – כאשר לפני התיבה עבר הרב גדליהו אייזנשטיין יו”ר ‘מרכז מצפן לחינוך’ ומנהל הפעילות התורנית בסיעה החסידית. לבבות נשפכו בטהרה בתפילת “וקרבנו מלכנו לעבודתך”, כאשר כלל הבחורים נעשים אגודה אחת של שאיפות טהורות והשתוקקות להמשיך ולעלות בהר השם, בפרט בימים הקדושים שלפנינו.
כבר בתחילת המעמד צוינה העובדה המדהימה הבאה: כאן באולם נמצאים למעלה מרבע מיליון(!) שעות לימוד רצופות! כלל הבחורים שזכו להשתתף במעמד המרהיב – זכו לכך בזכות עמידתם ביעד הנכסף בצבירתן של עשרות שעות רצופות, כאשר במעמד זה הם זוכים להוקרה מרבני העיר והפרנסים העומדים הָכֵן לשרת את לומדי התורה, על רוב עמלם, יגיעתם והישגיהם בלימוד התורה הקדושה.
ברובד האמנותי חולק המעמד לארבעה פרקים: פרק אחד – הכנה לליל הסדר, כאשר אורח מיוחד מחו”ל, ‘בעל מספר’ חסידי רב כישרון מאנטוורפן, סיפר בניסי יציאת מצרים. הפרק השני – אמונה וגאולה. הפרק השלישי – התורה שהבחורים כה משקיעים בלימודה. והפרק הרביעי – הלל והודאה. להודות להקב”ה על כל צעד ושעל. במשך המעמד נערכו הגרלות למשתתפי המבצע.
בין ה’קריאה’ ל’זמן’
פתח את המעמד יו”ר ‘הסיעה החסידית’, הרב יצחק מאיר ברים, שפועל ללא לאות למען קהילות הקודש ובחורי החמד הנמנים עליהם. הרב ברים ציין בדברי הפתיחה, כי “נמצאים אנו בצומת מרגש: מצד אחד – מעמד סיום של מבצע ‘שובבי”ם מיט א ברען’ שאתם הבחורים השגתם בשבועות הקדושים שבהם אנו קוראים בתורה על קושי השעבוד, עשר המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ועד ליום הקדוש של מתן תורה שמתואר בפרשיות ‘יתרו’ ו’משפטים’. מצד שני, המעמד הזה תוכנן כהכנה לליל הסדר – הזמן של יציאת מצרים בפועל, וימי ספירת העומר הקדושים המהווים הכנה למתן תורה. אם בשובבי”ם היינו במצב של ‘הקריאה מעורר הזמן’ – כעת אתם מגיעים ל’זמן’ עצמו, הזמן הקדוש של יציאת מצרים”.
הרב ברים שיתף את הבחורים בנעשה מאחורי הקלעים של תכנון הפעילות למען הבחורים: “כאשר אנו יושבים עם ראשי הישיבות וראשי החבורות החשובים איך לסייע בידי הבחורים ולהכניס בהם את ה’גישמאק’ לשבת וללמוד בהתמדה ובשקידה, תוך התעלות וטיפוס במעלות התורה הקדושה, וכל זאת ברוגע ובנעימות – פעמים שאנו רואים את ההשגחה הפרטית בחוש. כמו במעמד שלפנינו, כאשר מלכתחילה איש לא חשב על החיבור המופלא הזה – בין סגולת השובבי”ם בהיותם מזכירים את נס יציאת מצרים, לבין ההכנה לליל הסדר שבו אנו זוכים לספר ביציאת מצרים ולהודות על הניסים והנפלאות.
“זוכים אנו אפוא להשלים כעת את העמל והיגיעה של מבצע ‘שובבי”ם מיט א ברען’, ופירות העמל שזרעתם בשבועות הקדושים הללו – נִקצָרים עתה ברינה, במעמד שיביא לכך שהשבועות הבאים עלינו לטובה – פסח וספירת העומר – יהיו הכנה מושלמת לקבלת התורה”, סיכם הרב ברים.
מחזה ברחוב שפיצר
כעת עלה ראש העיר הרב מאיר רובינשטיין לשאת את דברי הערכתו לבחורי החמד, לאחר ההישג העצום של רבע מיליון שעות רצופות. “ברוכים הבאים בשם השם”, אמר רה”ע לקול מחיאות הכפיים של הבחורים. רה”ע היסה לרגע את מחיאות הכפיים ואמר: תמחאו כפיים – אבל כל אחד לחברו! מחאו כפיים זה לזה על שזכיתם להגיע להישגים עצומים כאלה ביגיעת התורה! על כך ראוי בהחלט להריע”.
“רואים כאן בחורים צדיקים, זרע ברך השם. אתם עמוד האש לפני המחנה של עירנו, כאשר כל ההשקעה שלנו לאורך כל השנה כולה כדאית כדי שעוד בחור ילמד טוב יותר ורגוע יותר. השכינה שורה עליכם, אתם בחינת הכרובים של עירנו המעטירה”.
בשלב הזה בנאומו סיפר רה”ע על הגה”צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט”א, מחשובי משפיעי ברסלב בדור האחרון, שחי רוב ימיו בדחקות ובייסורים. “לפני שלושים וחמש שנה הזמין רבי יעקב מאיר בחור יתום משכונת ‘שערי חסד’, שיבוא ויסעד בליל שבת על שולחנו, ברחוב שפיצר פינת רחוב מאה שערים בירושלים. הבחור סיים קבלת שבת וערבית בשכונת שערי חסד, ואז צעד רגלית עד לרחוב מאה שערים. הוא עלה אל הבית בבניין הישן והמט לנפול ברחוב שפיצר, דפק בדלת וראה שרבי יעקב מאיר טרם חזר מתפילת ערבית, אף שהיה זה זמן רב לאחר סיום התפילה בכל בתי הכנסת.
“הבחור נכנס אל הבית, וראה את העליבות הגשמית, את הבלגן, איך בקושי פרוסה מפה לבנה על שולחן רעוע, ומעליו שתי חלות אנג’ל פשוטות, קופסת טונה וכוס יין פשוטה. הבחור, שהיה רעב כהוגן, הבין שסעודה הגונה כהלכתה לא תהיה לו כאן. בלב שבור יצא מהבית וירד לרחוב מאה שערים, בניסיון לתור אחר מקום מתאים יותר לסעודת שבת של ברבורים ושליו ודגים, במקום להשתתף ב’סעודה שאינה מספקת את בעליה'”.
שקט שרר באולם האודיטוריום, כאשר כלל הבחורים משימים אוזנם כאפרכסת, סקרנים לשמוע את המשך הסיפור, כאשר רה”ע מציין כי את הסיפור כולו, לפרטי פרטיו – שמע מפי בעל המעשה בעצמו.
רגעים של ‘וְרָצָה בָּנוּ’
“הבחור ירד במדרגות”, סיפר רה”ע, “ואז, ברחוב, צועד לקראתו רבי יעקב מאיר שליט”א, בפנים מוארות ומפיקות נוגה. זה עתה סיים קבלת שבת, והנה הוא רואה לפניו את אורחו. הוא לא אמר לו ‘גוט שבת’, לא ‘מה שלומך’, ולא ‘חיכיתי לך’. דבר אחד אמר לו: “אח, וְרָצָה בָּנוּ! וְרָצָה בָּנוּ’! זה עתה אמרנו בתפילה ‘וְרָצָה בָּנוּ’! הקב”ה רוצה בנו, בכל אחד ואחד מאיתנו. מלך מלכי המלכים רוצה אותנו – אותי, אותך, כל יהודי ויהודי! איזו זכות היא זו!
“זה היה הרגע שבו הבחור היתום שלנו שכח את החלות והגעפילטע-פיש, לא שת ליבו לשאלת המרק והעופות שספק ייאכלו הלילה וספק ייעדרו מהסעודה הדלה. הוא זכה לסעודת שבת עשירה בדעת, סעודת שבת של ‘ורצה בנו'”.
רה”ע סיכם: “הלילה הזה אנו עומדים לקיים את ה’וְרָצָה בָּנוּ’! שבוע לפני ליל התקדש החג, כשגדולי התורה והחסידות כבר בוערים בשעות הללו מהחג הקדוש המתקרב והולך – אנו עומדים לחוות טעימה של קדושה של ה’ורצה בנו’ שכל יהודי ויהודי זוכה לו בליל הסדר. מזה למעלה משני עשורים שאני משמש ב’גבאות’ בעיר הזו, ובכל השנים הללו אני יודע שבשבועות האלה של ערב חג הפסח אי אפשר להתקרב לכ”ק מרנן האדמו”רים שליט”א, שנמצאים בשחקי-מעל, מרחפים בפסגות של קדושה, מתכוננים בסילודין לליל התקדש חג. זהו ה’ורצה בנו’ שזוכים להשיג בלילה הקדוש הזה. וגם אנו זוכים ואומרים לבחורים שלנו: ‘וְרָצָה בָּנוּ’! אנו רוצים בכם וזוכים בכם”, סיים והביע תקווה כי המעמד המושקע יעלה לנחת רוח גדולה למעלה ואכן יהווה הכנה רבתי לליל שימורים להשם”.
רה”ע הודה בדבריו לידידו הרב יצחק מאיר ברים, אותו תיאר בתור “המנוע החי והנמרץ מאחורי פעילות ‘מיט א ברען’ לאורך כל השנה כולה”, וכן לידידו הרב גדליהו אייזנשטיין, מנהל הפעילות בסיעה החסידית, “אשר משקיע כוחות כדי שה’ורצה בנו יהיה עם כל הברע’ן החסידי”.
ה’בֵּיינְד’ל’ של היצר
כעת הגיע שלב התוכנית האמנותית. בעל המנגן ר’ פנחס ביכלר ממקהלת ‘מלכות’, עלה אל הבמה בראש מקהלת אברכים עטורי שטריימל’ך הדורים לכבוד החג המתקרב וכדי להשרות את אווירת ליל הסדר. ר’ פנחס, תושב העיר מלפנים, ציין כיצד “הדבר הכי מיוחד בביתר – הוא מיזם ‘מיט א ברען’. בכל מקום יש בחורים חסידיים ששוקדים ומתעלים, אבל כזו התארגנות – אין בשום מקום, ובכל פעם מחדש אני מתרגש להיווכח בכך.
לאחר פרקי שירה ראשוניים, הגיע המעמד לשיאו כאשר גאב”ד עירנו, מורנו הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א, התבקש לשאת דברי ברכה. הרב, בפנים דומות למלאך השם, עמד וסקר בחיבה ובהתרגשות את הבחורים היקרים שגדשו את האולם, ממחישים בטהרת פניהם את התיאור ‘כולם נקבצו באו לך’.
“התאספנו להכנה לליל הסדר”, פתח הגר”ח וייס בקדשו. “ידוע שמורנו ה’אבני נזר’ זי”ע אומר שהימים האלו של ההכנה לחג הפסח – ‘כל שעה ליום ייחשב, וכל יום לחודש ייחשב’. אין ראוי אפוא ממעמד שכזה, אשר מטרתו להיטיב את ההכנה דרבה לקראת היום הקדוש”.
“המעמד הזה”, אִפיין הגר”ח וייס, “יסייע בהכנה דרבה לקדושת הלילה. ה’תפארת שלמה’ זי”ע פירש את הפסוק בתורתנו הקדושה ‘מצות ייאכל במקום קדוש’ – ש’מקום קדוש’ זה הפה של היהודי שאוכל מצה. צריך לדאוג לקדושת הפה, כדי שהמצות ייאכלו במקום קדוש. אנו עומדים לקיים את המצווה הנשגבה של אכילת מצה, ועלינו לדאוג ולהבטיח שהמצה הקדושה – מיכלא דמהימנותא – תיכנס לתוך פה שכולו קדושה וטהרה.
“איך אפשר לקדש את הפה?”, אמר רב העיר שליט”א, זאת בשתי דרכים – האחת ‘סור מרע’, והשנייה ‘עשה טוב’. חז”ל אומרים: ‘מאי תקנתיה – יעסוק בתורה’. כלומר, התיקון לדיבורים בלתי טובים הוא בעסק התורה בקדושה וביגיעה. כלומר, ה’סור מרע’ הוא בהתרחקות מדיבורים בלתי ראויים, וה’עשה טוב’ – הוא בכך שממלאים את הפה במילות התורה הקדושה. זוהי ההכנה הגדולה ביותר שתיתכן, המאפשרת להגיע לליל הסדר כשאנו במעמד של ‘מצות ייאכל במקום קדוש’. וכן ‘בחצר אוהל מועד יאכלוה’, שכן כאשר אוכלים את המצה בקדושה – הדבר נחשב כאילו אוכלים אותה ‘בחצר אוהל מועד’, בבית המקדש”.
הרב עמד בדבריו על העובדה שבחורי החמד לומדים ויגעים בתורה שלא על מנת לקבל פרס, ולמעשה לא היה צורך במבצעים ופרסי עידוד. “טייערע הייליגע בחורים, חסידישע בחורים! התייגעתם בששת השבועות של השובבי”ם ולמדתם שעות רצופות. אין לתאר את הזיכוך שאליו הגעתם. למעשה, כל הפרסים מיותרים. בחור שלמד כל כך הרבה שעות רצופות – יודע לבד שהוא לא צריך את הפרס והעידוד; הוא יודע שהפרס הגדול ביותר זו הסיפוק שיש לו בנפש! בכל פעם שהוא עומד מהגמרא אחרי שלוש או ארבע שעות רצופות – שום סיפוק בעולם לא ידמה ולא ישווה לסיפוק שהוא חש בנפשו ובנשמתו. הרי זהו הסיפוק הגדול ביותר שיש בכל העולם!
“אלא מאי? רק כדי לתת ‘בֵּיינְדְ’ל’ (חתיכת עצם) ליצר הרע, כדי שלא יפריע, עורכים אף מבצעים”, אמר הגר”ח וייס בסיים בברכה רבה לפרנסים והמארגנים על רוב השקעתם כל השנה כולה למען בחורי החמד שעולים ומתעלים בשקידת התורה הקדושה.
ה’חבורה’ של ביתר
התזמורת עברה לחלק נוסף בתוכנית האמנותית, כאשר בעל המנגן והמספר המופלא הרב צבי (הערשי) רוטנברג, שהגיע אל המעמד במיוחד ממקום מגוריו באנטוורפן הבלגית – חוזר בשיר ובניגון על דבריהם של גדולי הדורות ששאלו על המנהג לפתוח את הדלת לאליהו הנביא: וכי אליהו הנביא זקוק שיפתחו בעבורו את הדלת? והרי אליהו הוא מלאך, והוא יכול להיכנס גם כאשר הדלת סגורה. אלא, אמרו צדיקים, הפשט הוא שאנחנו צריכים לפתוח את הדלת בעבור עצמנו. שאנחנו נזכה להפנים את מהותו של אליהו הנביא, לפתוח את דלתי הלב ולהכניס אל תוך נפשנו את הבחינה הקדושה של אליהו הנביא. איך זוכים לכל המתנות הנפלאות של ליל הסדר? זאת כאשר פותחים את דלתי הלב”.
בשלב זה, כאשר אלפי לבבות רוטטים מהתרגשות של קדושה – הוזמן לשאת דברים הגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ, חבר בית דין צדק , מגדולי מורי ההוראה ורב חסידי צאנז בעיר. הגרא”ש, שנשא את דבריו בהתלהבות שסחפה את כלל המשתתפים, העלה על נס את הלימוד והיגיעה של הבחורים בשבועות השובבי”ם.
“בששת השבועות הקדושים הללו הראיתם כזו אהבה עצומה לבורא כל עולמים! כל אחד לפי כוחו – זה בחמישים שעות רצופות, זה בשבעים שעות רצופות וזה במאה שעות ברציפות! רבותיי, גרמתם נחת רוח עצומה בשמים. כאשר בחורים הראו כזו אהבה להקב”ה והשקיעו את מיטב חלבם ודמם ללימוד התורה הקדושה ביגיעה – אין לתאר כמה מלאכים נבראו מלימוד כזה, מאהבה עצומה כזו לנותן התורה. איש לא כפה זאת, איש לא ציווה, רק אתם, בטהרת ליבכם, בהשתוקקותכם להתקרב ולהתעלות – זכיתם להגיע עד לפסגת הקדושה, אשריכם ואשרי חלקכם”.
מכאן עבר הגרא”ש שטיגליץ לדבר על מהותו של ליל הפסח. “כתוב בספרים הקדושים, שבליל הסדר הקב”ה יורד בכבודו ובעצמו לכל בית בישראל יחד עם הפמליה של מעלה. אותו הדבר בדיוק מתרחש כאשר בחור יושב ולומד תורה בקדושה. חז”ל מלמדים אותנו בפרקי אבות, שהפסוק ‘בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך’ – מדבר על מי שיושב ולומד תורה. כשבחור לומד את התורה הקדושה – הקב”ה מגיע בכבודו ובעצמו כדי לברכו. אשריכם תלמידי חכמים ואשרי חלקכם שזכיתם ללמוד תורה ‘מיט א ברען’, בחיות וב’גישמאק’.
הגרא”ש העלה על נס את פרנסי העיר שפועלים במרץ רב למען הגברת קול התורה בעיר התורה והחסידות: “צריך להכיר טובה לידיד נפשי ידיד ד’ הרה”ח ר’ מאיר רובינשטיין ה’ראש ישיבה’ של ביתר, שמוסר את כל כולו כדי שקול התורה בעיר יעלה מעלה מעלה, ואיתו עימו הרה”ח ר’ יצחק מאיר ברים שפועל ‘מיט א ברען’, יחד עם ידידינו הרה”ח ר’ גדליהו אייזנשטיין, יו”ר ארגון ‘מצפן’. הכי קרא שמו ‘מצפן’ – שמראה את הכיוון, להיכן צועדת העיר.
“מי שרוצה לדעת מה הכיוון של ביתר – צריך להיות כאן, במעמד הזה, ולראות כאלפיים בחורי חמד חשובים שמקדשים את ה’ בלימוד התורה בלב בוער מאהבת השם. יהי רצון שנזכה בזאת השנה להקריב את קרבן הפסח בבית המקדש, כאשר מן הסתם תהיה ‘חבורה’ מיוחדת להקרבת קרבן הפסח של הבחורים היקרים מביתר שלמדו שעות רצופות…”
כל ההשפעות הטובות
שוב ניצחה התזמורת על שירי ליל הסדר, כאשר הלבבות הטהורים נסחפים ומטפסים מעלה מעלה בשירת “מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה” באהבה עצומה לבורא כל עולמים.
אחרון הדוברים היה כ”ק האדמו”ר מדינוב, מחשובי האדמו”רים בעירנו, שמלהיב לבבות לאביהם שבשמים בסגנונו הכובש והמיוחד. כ”ק האדמו”ר נשא בפני המשתתפים ‘שמוע’ס מאלף, שתוכו רצוף דברים בשבח הבחורים המסולאים בפז שכל מהותם תורה וכל הליכותיהם קדושה. “כאן מגלים את המצפונות של הבחורים, את הכוחות המיוחדים, את היכולת של כל אחד ללמוד בשקידה שהופכת אותו לבחינת מלאך”.
קולו של כ”ק האדמו”ר מדינוב נָסַק בהתלהבות קודש: “בחורים יקרים וחשובים! כאשר אתם נמצאים כעת בהכנה דרבה לליל הסדר – עליכם לזכור שבלילה הקדוש הזה אפשר לפעול הכל! השל”ה הקדוש זי”ע כותב דברים מבהילים על היכולת של כל יהודי לפעול כל מה שהוא זקוק ולזכות שהקב”ה ישמע לתחינתו וימלא את כל משאלות לבבו הטהור. הרי איתא בספרים שיצחק אבינו סבר כי אפילו עשיו הרשע יכול היה לקבל תיקון בליל הסדר, ולכן ביקש לברכו בזמן הזה. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ביהודי כשר.
“כל אחד רוצה שבביתו יהיה נחת, בריאות, פרנסה, שידוכים, וכל המצטרך. עכשיו זה הזמן! זהו הלילה שבו יורדים כל ההשפעות הטובות, כל ה’צָפוּן’ של יהודי. גם כשיש מצב של ‘יחץ’, לשון שבירה, והלב שבור מכל מיני דאגות – בליל הסדר מתאחים כל השברים ונעשית מצה גדולה, בבחינת ‘כולו מצה’. ‘מצה’ ראשי תיבות: ‘מכל צרה הצילני’. ואתם, אשר יגעתם הרבה בתורה – הקב”ה מתמלא בזכותכם רחמים גדולים על הדור כולו, ואכן נזכה להתכונן כראוי לליל הסדר ו’השיר יהיה לנו כליל התקדש חג’, בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו”.
המעמד הקדוש נסתיים לצלילי ‘והיא שעמדה’ שסחפו את האולם, כאשר הרגשות גָאוּ ובערו מאהבת השם והכנה דרבה לחג, כאשר ליבם מלא שמחה וסיפוק על זכותם וחלקם, והם מכירים טובה לפרנסים המסורים שדואגים להזכיר להם מדי תקופה את היותם בחירי העיר אשר העולם מתקיים בזכותם ולכן הם ראויים לכל מיני השקעות שבעולם, להם ההלל, והם ה’נִרְצָה’!
