ברוך דיין האמת.
אבל כבד בעיר ביתר עילית עת הגיע הבשורה המרה על פטירות של בעל מפעל השופרות בעירנו, הרב דוד נינצינסקי זצוק״ל.

ר׳ דוד נינצינסקי נולד בסין בעיר שנחאי, שני הוריו חנן וחנה לאה נינצינסקי, היגרו לסין מרוסיה הקומוסניסטית, שם התחתנו, ושם נולדנו ר׳ דוד ושני אחיו. בראשית שנות ה׳ 50 עברה המשפחה לריו דה ז׳נרו בבריזל.
כעבור כמה שנים נישא דוד לרעיתו לאה שתח׳י ושם נולדה ביתם הראשונה דניאלה, כאשר היתה דניאלה כבת שש חלתה דניאלה בלוקמיה. מחלה קשה ונדירה, הרופאים לא נתנו לה הרבה סיכוי להחלמה.
ביתו של דוד נינצינסקי נפטרה כעבור שלוש שנים, בצוואתה כתבה כי היא תרצה שאביה יהיה בעל תוקע, אזי החל ר׳ דוד נינצינסקי ללמוד בקפידה את כל הלכות השופר כבר בבריזל.
בשנת תשמ”ג עלה נינצינסקי לארץ והתגורר במושב לזר שבגוש־עציון. עם עליתו ארצה החל לעבוד באגף התקציבים של משרד הבריאות. משם עברה משפחתו לגילה ולפני כ 20 שנה קבע את מושבו בעיר ביתר עילית.
עם הגיעו לעיר ביתר פתח ר׳ דוד את מפעל השופרות הייחודי שלו בביתו בעיר, שמו נודע למרחקים ושופרות שלו הגיעו אל כל גדולי ישראל, ועשרות בעלי תקיעה מכל העולם היו פוקדים את מפעלו, כמו כן אדמו״רים ומאות אברכים ותלמידים שהיו באים לסיור במפעל השופרות בביתו, הרבה בזכות הידע העצום והבקיאות המדהימה שלו בתחום השופרות.

ר’ דוד הוא בעל תוקע ותיק בעצמו, לפני כשלוש שנים עם פורץ מגיפת הקורנה, וכתוצאה מהעובדה שבאותה שנה נערכו מאות מניינים קטנים בעקבות הסגרים, לצד מנייני חצרות ומניינים מאולתרים שנערכו בכיתות לימוד ובמתנ”סים – נדרשה אז הכשרה זריזה של עשרות ‘בעלי תקיעה’ חדשים, על מנת שבכל מניין יוכלו לקיים את מצוות תקיעת השופר.
זכה ר׳ דוד להעביר ולהכשיר באותה שנה עשרות בעלי תקיעה חדשים, שלמדו וקיבלו הדרכה, ואף הסברים מפורטים על האופן והדרך הקלה ביותר לתקוע.
לפני כשנתיים חלה הרב נינצינסקי ז״ל בקורנה ובהמשך מצבו הידרדר, בשנתו האחרונה סבל הרב נינצינסקי ביסוריים קשים, בניו ותלמידיו סעדו אותו סביב מיטתו, ואמש השיב ר׳ דוד נינצינסקי את נשמתו הזכה לבראו.
ת.נ.צ.ב.ה
הלוויותו של הרב דוד נינצינסקי ז״ל תצא היום (ב׳) בשעה 12:00 מבית הלוויות שמגר להר המנוחות.
