יעקב מרגליות
מכירים את הפקקים הארוכים והמעצבנים בדרך לירושלים? מכירים את זה שאתם בדרך ל’כולל’ או לעבודה בעיר הבירה, התנועה מזדחלת, אתם מאחרים, הלימודים החלו, שעת הפגישה עברה, ולכם לא נותר אלא להסתכל בשעון בעצבנות ולרקוע ברגל בחוסר אונים? אם אתם לא מכירים את התחושה הנוראית הזאת – כנראה שאתם לא נמנים עם אלה שיוצאים בבקרים לירושלים. אם אתם כן נוסעים לירושלים בשעות הבוקר – לבטח אתם מכירים את הפקקים והתנועה הזוחלת בכביש עוקף חוסאן, ואז בדרך מצומת אל-ח’דר למחסום המנהרות, ואז במנהרות עצמן.
הסיבה העיקרית לכל הפקקים הללו – זו העובדה הבלתי הגיונית הבאה: רוב הדרך לירושלים אנחנו נאלצים להסתפק בנתיב אחד(!) לכל צד. מדובר בעשרות אלפי נהגים שעושים את דרכם באותן 3-4 שעות דרך אותו נתיב בודד וצר, מה שיוצר צוואר בקבוק תחבורתי בלתי נסבל, והופך את הדרך לירושלים בבקרים לסיוט.
די ברכב אחד שנתקע בצד, בתאונה קלה או בכל סיבה מעין זו – כדי שרבבות נהגים ונוסעי תחבורה ציבורית יאחרו לכולל או לעבודה, ללימודים או להוראה, ובמעגלים הרחבים מדובר בעוגמת נפש למאות אלפי בני אדם: תלמידים שה’מלמד’ שלהם מאחר, תלמידות שהמורה שלהם לא הגיעה בזמן, חברי צוות לעבודה שחברם מאחר לפגישה חשובה והדבר יוצר מתח ואי נעימות, ועוד לא דיברנו על הדבר החשוב מכל – ביטול תורה לרבין.
בשנים האחרונות שמחנו להתבשר על עבודות שמתבצעות להכפלת המנהרות, וכן להכפלת הכביש שמוביל מצומת אל-ח’דר למנהרות. באשר לכביש עוקף חוסאן, עבודות ההרחבה מתקדמות באיטיות מרגיזה, אבל בכביש המנהרות העבודות לקראת סופן, כאשר שתי המנהרות החדשות מוכנות כבר לתנועה.
דא עקא, שכמו כל דבר שקשור לתחבורה – גם ההתקדמות מתנהלת בעצלתיים. כך למשל, בבקרים אנו יכולים רק לראות בעיניים כלות את ההרחבה המשמעותית שבוצעה בציר התנועה שמוביל מצומת אל-ח’דר למחסום המנהרות – ולהצטער על כך שהוא עומד ריק, עם בטונדה גדולה שחוסמת את האפשרות להשתמש בו. דבר זה גורם לפקק שנוצר כתוצאה מצוואר בקבוק מיד אחר הרמזור, בשל העובדה ששני הנתיבים נהפכים לנתיב אחד.
האבסורד זועק לשמים: הכביש סלול, האספלט מוכן, אבל משום מה – הרשויות מתנהלות בקצב משל עצמן, ואיש לא מעלה על דעתו לפתור את המצוקה ההמונית המזיקה באמצעות פתיחה מוקדמת של ציר התנועה הזה, מה שישחרר את צוואר הבקבוק, יאפשר שני נתיבי נסיעה ויגרום להמוני נוסעים להגיע למחוז חפצם בזמן וללא עגמת נפש ועצבים.
וכך, במקום לפתוח את הנתיבים המוכנים לתנועה, אלפי נהגים נאלצים לעבור בנתיב בודד וצר. התוצאה היא שעות של פקקים יומיומיים, איחורים למקומות הלימודים והעבודה, ועוגמת נפש רבתית לכל כך הרבה אנשים. וכאן שואל האדם עם ההיגיון הסביר: מדוע שמשרד התחבורה לא יורה על פתיחת הנתיבים החדשים?!
לבטל את הנת”צ
אבל הבעיה לא מסתיימת רק במחסום המנהרות, אלא ממשיכה במנהרות עצמן. כידוע, בשנים האחרונות הוכפלו המנהרות, כך שלצד כל אחד משתי המנהרות הקיימות מזה שנים (הארוכה והקצרה, הצפונית והדרומית) – נסללה מנהרה מקבילה, רחבה ומשוכללת, כאשר התוכנית היא שבעתיד תשמש כל מנהרה לכיוון אחד, וכך תתאפשר נסיעה מרובת נתיבים לירושלים וממנה לביתר עילית וגוש עציון.
דא עקא, שגם לאחר שנסללו המנהרות החדשות – במנהרה הארוכה עדיין נאלצים משתמשי הדרך להסתפק רק במנהרה אחת, כלומר בנתיב בודד לכל כיוון. ל’שערים’ נודע, כי בימים הקרובים תיפתח לתנועה המנהרה הצפונית, הארוכה, שנסללה זה עתה כדי לשמש את הנוסעים מגוש עציון לירושלים. אבל רגע לפני שאתם מנתרים משמחה – זה הזמן לנחות לקרקע המציאות: במקביל תיסגר המנהרה הישנה, לצורך שיפוצה ודיפונה מחדש, בתהליך שיארוך זמן רב, ויכול להגיע לכדי שנה ויותר.
מבדיקת ‘שערים’ עולה, כי במנהרה החדשה ישנם שלושה נתיבים, בחלוקה דלהלן: שני נתיבים (שכל אחד מהם ישמש לכיוון אחד בזמן הקרוב), ונתיב נוסף עבור תחבורה ציבורית, כאשר גדר הפרדה תחצוץ בין נתיבי התחבורה הפרטית לנת”צ.
הפקקים התכופים וצוואר הבקבוק שגורם להמונים לאחר לעמל יומם – מחייבים את משרד התחבורה לפתוח את הנתיב לתחבורה ציבורית עבור תחבורה פרטית לכיוון ירושלים בשעות הבוקר, וזאת עד לסיום עבודות התחזוקה במנהרה הישנה שתיסגר בשל השיפוץ. בנוסף, קיימת דרישה ציבורית לפתיחה מיידית של הציר שנסלל בין צומת אל-ח’דר למחסום המנהרות, ללא שיהוי.
כך יתאפשר כביש דו מסלולי רצוף מהרמזור של צומת אל-ח’דר ועד לכביש בגין, וכך ייחסכו הפקקים האיומים והבלתי נסבלים.
מכתב בהול לשר
לידי ‘שערים’ הגיע מכתב ששיגר לפני מספר ימים רה”ע מאיר רובינשטיין לשר החדש לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, בעניין כביש המנהרות. כך נכתב בו: “אני פונה אליך במכתב דחוף זה, לאחר אין ספור מכתבים ופניות לקודמך בתפקיד, ולמפקדי המשטרה הממונים על האזור. לצערי, עד כה לא זכינו למענה, אבקש את התייחסותך וטיפולך המסור בנושא, בהקדם האפשרי.
“כביש המנהרות לגוש עציון (כביש 60), מהווה עורק תחבורה ראשי וכמעט בלעדי לתושבי גוש עציון ולאזור כולו, ובכללם לתושבי ביתר עילית המגיעים אל העיר מירושלים. ציר זה הינו חיוני לא רק להגעה למקומות עבודה, מוסדות הלימוד וקיום חיי השגרה, אלא גם למקרי חירום, כשהוא משמש כדרך פינוי למרכזים הרפואיים בעיר הבירה.
“למרות חשיבותו של הציר, בכל אירוע שהוא, ביטחוני, בטיחותי, תאונה או שריפה כלשהי באזור – נחסם הכביש לתנועה במשך שעות ארוכות, תוך שעשרות אלפי נוסעים נותרים ללא מענה. לצערי, אחת לכמה ימים, ניידת משטרה חוסמת את הנתיב מסיבות שונות, מה שגורם לפקקי ענק.
“ביום ו’ האחרון, שעות ספורות לפני כניסת השבת, שוב חסמה המשטרה את הציר וגרמה לרבבות נוסעים להמתין במשך שעות ארוכות, ולהגיע אל העיר דקות לפני כניסת השבת. מציאות זו בלתי אפשרית, גורמת עוול למאות אלפי תושבי ביתר עילית וגוש עציון הנאלצים להמתין שעות ארוכות בפקקים.
“על רקע האמור, אבקש ממך לקבוע באופן מובהק מיהו הגורם האחראי על ציר המנהרות. אבל על הציר כולו! נכון להיום, עד למחסומים – הציר בסמכות יו”ש, ומהמחסום – בסמכות מחוז י-ם. בשל המציאות הזו, נוצרים פערים בשטח, כאשר לא ברורה מידת הסמכות, וממילא, נוצרות תקלות איומות. ראשי הרשויות מעלים את הנקודה החשובה הזו פעם אחר פעם בפני השרים הממונים על המשטרה, אך לצערנו, עד כה, ללא הועיל. מצ”ב תכתובת של ידידינו הטוב, מר עודד רביבי ראש מועצת אפרת, מהשבוע האחרון”.
‘שערים’ ימשיך לעקוב ולטפל בבעיה האקוטית, שכפי שנכתב במכתב רה”ע – מגיעה עד לכדי פיקוח נפש.
