יעקב מרגליות
לוחות המודעות בעיר כמרקחה: הכאב והתסכול נוכח חוסר הקליטה הסלולרית שממנו סבלנו במשך השנים – התחלפו קריאות של תושבים פרטיים לפעילות נגד האנטנות שהוקמו לאחרונה כדי להתמודד עם מצוקת חוסר הקליטה. הפעילות נגד האנטנות כוללת שיחות טלפון לאישי ציבור, הצפה של מיילים לרשימות תפוצה נרחבות והפצת לחץ ופאניקה באופן כללי.
לפחות חלק מהקריאות הללו – אותנטיות: הן משקפות חרדה של תושבים מפני קרינה בלתי מייננת שמיוחסת לאנטנות סלולריות. על הגל הזה רוכבים כל מיני אנשים שעתותיהם בידיהם לזרוע תבהלה בציבור בנוסח “קרינה עלייך ביתר”.
חלק מהפאניקה המופצת בעיר – מקורו במידע בלתי מבוסס במקרה הטוב, ודיס-אינפורמציה של ממש במקרה הגרוע. האינפורמציה הזו משתזרת לא אחת בקונספירציות נגד חיסונים, בסיפורים על מעקבים שנערכים אחרי כל אזרח דרך שבבים נסתרים שמושתלים בגופו ומצלמות 5G שנתלים מעל לראשו וכדומה. לא עם מפיצי תיאוריות הקונספירציה באנו להתמודד – אלא עם הרוב הדומם והרגיל שרוצה שיעשו לו סדר בדיס אינפורמציה.
הלחץ הנפשי האותנטי שבו מצויים חלק מהתושבים שמוזנים בהמון מידע שמופץ – הביא את מערכת ‘שערים’ לבצע תחקיר יסודי, תוך השתדלות להביא את המידע הכי מוסמך שניתן להשיג, על מנת שהקוראים יוכלו לשפוט בעצמם.
את השאלות הפנינו למשרד להגנת הסביבה המופקד על הנושא, תוך שהצגנו את כל התהיות והחששות שקיימות בשטח. השתדלנו לעשות זאת במקצועיות, על מנת לדעת האם אכן ישנו חשש לקרינה כתוצאה מהצבת אנטנה, האם זו אכן סכנה (או שמא דווקא חוסר קליטה סלולרית גורמת לקרינה), הכל כדי שנוכל לעשות סדר בתשפוכת המידע ולדעת איזה מידע הוא אמת ואיזה מידע אינו אלא גיבוב של טענות שמקורם באנשים שהבנתם בעניין קלושה עד בלתי קיימת.
כולנו חכמים ונבונים ויודעים לנסח מכתב ולשלוח מייל – אבל ההיגיון הבריא קורא להתעניין בדעתם של אנשי מקצוע שמכירים את הנושא מהזווית המקצועית ולא ממודעה שמישהו תלה על תחנת אוטובוס ללא כל חיבור למציאות. כשאנחנו יודעים שסיגריות זה מסוכן וסוכר זה משמין – אנחנו מסתמכים על מחקרים מקצועיים שנערכו לאורך השנים, ולא מסתמכים על מקורות במייל או בחדר הקפה מאחורי השטיבלאך.
אסטטיקה מול איכות חיים
נתחיל עם רקע היסטורי קצר: אין ויכוח לגבי העובדה שביתר עילית סבלה במשך שנים עם ליקוי חריף בתחום הקליטה הסלולרית. המציאות בחלקים גדולים בעיר הייתה של חוסר קליטה משווע, ללא אפשרות להוציא ולקבל שיחות, או שיחות שהתנהלו במקוטע והתנתקו שוב ושוב. כפי שהתרענו ב’שערים’, המציאות הזו גבלה בפיקוח נפש: דיווחים על מקרי חירום שבהם לא הצליחו תושבים להזעיק אמבולנס הגיעו למערכת מתושבים באזורים שונים (אירוע אמיתי כזה אירע לפני מספר חודשים בפרויקט ‘בית בפארק’, אזור שבו הקליטה הייתה לגמרי אפסית ובלתי קיימת).
בתור השופר הנאמן של תושבי ביתר עילית – הרמנו ב’שערים’ את דגל המאבק בנושא. נזעקנו מול כל הרשויות וביקשנו את הגברת הקליטה, כשאנו זוכים למשובים ועידודים מכלל התושבים. ואכן, הרשויות נרתמו, ובלחץ משותף של העירייה הגיע המצב לתיקונו, כאשר משרד התקשורת כפה על חברות הסלולר להציב תרני ענק שיכסו את כלל השטחים בעיר. מכאן הקריאה להמשיך בהתקנות ולראות את צרכי הציבור לקליטה טובה.
כעת למציאות הנוכחית: עם הצבת האנטנות מדווחים התושבים על שיפור ממשי בקליטה סלולרית. פתאום לא צריך לגשת לחלון ולצעוק במאמץ לקיים שיחה. פתאום קרובי המשפחה לא מספרים “ניסיתי כל היום לתפוס אותך ולא היה מענה”, ופתאום אנשים שמקיימים חברותות טלפוניות לא נאלצים לבטל את הלימוד מחוסר קליטה (מקרה אמיתי שהגיע למערכת, דווקא מקורא מארה”ב שיש לו חברותא טלפונית עם חבר בביתר עילית).
נכון, יש בעיה אסטטית. תורן ענק שנראה מכל כיוון בעיר זו לא התצוגה הכי מרהיבה. סביבון מאיר בכיכרות זה יפה יותר מעמוד אלקטרוני ענק. אבל מי כמו תושבי ביתר יודעים שאיכות חיים קודמת לאסתטיקה (הרי לכן אנחנו בונים ומרחיבים בלי חשבון באופן שאולי לא מייפה את חזות העיר במיוחד, כי צריך מרחב לגדל בו את הילדים).
גם במקרה הזה – התועלת בקליטה נורמלית גדולה יותר מהבעיה האסטטית. ודווקא הגובה של התורן ממעיטה את בעיית הקרינה – שכן כפי שתקראו בהמשך, הקרינה קיימת בעיקר בגובה של הפאנל שמתנוסס בראש האנטנה. ובנוסף, ככל שהאנטנה גבוהה יותר, כך אחוז הכיסוי גדול יותר, מה שמצריך פחות אנטנות. כך שגם לטענת אלו – אנטנות גבוהות הן הפתרון הטוב ביותר.
ועוד משהו: ראוי שכל מי שחושב שהצבת האנטנות טובה ומועילה – שיתמוך בעניין באופן ציבורי, שכן כרגע נשמעים רק הקולות המתנגדים. מול תפוצת הקונספירציות וזריעת ההפחדות – ראוי שיידעו שהרוב הדומם והמכריע בעיר שמח עם שיפור הקליטה בהתאם לזעקה שהשמיעו תושבי העיר במשך שנים.
וכעת – לשאלות שהפנינו למשרד לאיכות הסביבה.
כהקדמה לדיון בנושא הקרינה, הגיבו במשרד ל’שערים’: “המשרד להגנת הסביבה פועל בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, ולכן ספי החשיפה לקרינה המומלצים מחמירים פי 10 מהספים שהגדיר ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק לכלל האוכלוסייה. ספי חשיפה אלו מאושרים על ידי משרד הבריאות בישראל”.
שאלנו את המשרד להגנת הסביבה: מהי מידת הקרינה המותרת?
תשובה: “בכל האזורים מותרת חשיפה בתוך דירות של עד 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. זוהי חשיפה פי 10 נמוכה יותר ביחס למה שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק לכלל האוכלוסייה”.
האם יש לאנשים מה לחשוש מהמתקנים הסלולריים?
תשובה: “אין סיבה לחשש. מדובר על מתקנים חיוניים, כמו מתקני חשמל, תאורה ועוד”.
במקרה של קרינה – האם יש דרך להתגונן מפניה?
“חשיפת הקרינה היא מהטלפון הנייד שליד הראש או בכיס, ולא מהאנטנות שמסביב. ניתן להמנע מחשיפה לקרינה על ידי אי שימוש בטלפון הנייד באזור בו אין קליטה טובה”.
(הערת המערכת: שימו לב, לפי אנשי המקצוע – דבר שאף מגובה בכל המחקרים – שימוש בטלפון במצב ובמקום של חוסר קליטה טובה, כמו במעלית או ברוב האזורים בביתר עד לפני מספר שבועות – מסוכן פי כמה מאות מאשר מגורים בקרבת אנטנה סלולרית גבוהה!).
אילו מכשירים פולטי קרינה נמצאים בכל בית? למשל: מיקרוגל, מכשירים חשמליים למיניהם, ראוטר וכמובן טלפון סלולרי?
“ראוטר, מיקרוגל וטלפון סלולרי אינם פולטים את אותה רמת קרינה. הטלפון הסלולרי יכול לפלוט עד 250 מילי וואט, ראוטר עד 100 מילי וואט ומיקרוגל עד כ-1,000,000 מילי וואט”.
מה ההמלצות של המשרד לתושבים בעניין?
“המשרד להגנת הסביבה ממליץ לתושבים להשתמש בטלפון נייד במרחק של לפחות סנטימטר מהאוזן ולהשתמש בו במידה ויש קליטה טובה”.
האם יש הבדל בין אנטנות שמכוונות כלפי בתים לאלו שנמצאות בכביש ראשי?
“לא נמצא הבדל בין האנטנות המכוונות לבתים לבין אלו המכוונות לכבישים פרטיים”.
באיזה מצב ניתן להזמין את נציגי המשרד לבדיקת מצב פליטת הקרינה של האנטנות הסלולריות?
“המשרד מבצע פיקוח רציף על מתקנים אלו”.
האם גובה האנטנה משפיע על מידת הקרינה בגובה הבתים?
תשובה: “גובה האנטנה אינו משפיע על רמת הקרינה באזורים הנמוכים. הגובה מאפשר אזור כיסוי גדול יותר. ניתן לראות פירוט אודות מוקדי השידור בתוך ביתר עלית ובסביבה במפות הרשמיות”.
איך עובדת קרינה
לידי ‘שערים’ הגיע מחקר מפורט שנערך על ידי עמית שרגא מ’מכון ויצמן למדע’. עקב הרלוונטיות של העניין לדיון הבוער בנושא הקרינה – נביא כאן חלקים נרחבים ממנו.
לדבריו, “למרות ההפחדות, לא נראה שיש ראיות שמצדיקות את החשש מטכנולוגיית הדור החמישי של הטלפונים הסלולריים. רשת הדור החמישי, המכונה גם 5G, היא רשת תדרים סלולרית דיגיטלית הפועלת בטכנולוגיה חדשה, ועתידה להתחיל לפעול בקרוב בארץ ובעולם. הכתבות הסוקרות אותה מציינות שהיא תוכל לספק מידע ליותר צרכנים בו-זמנית, קצב העברת הנתונים בה יהיה מהיר יותר והיא תקצר את זמני השיהוי בהעברת המידע. לצד זה, חלק מהכותבים גם מזהירים מפני השלכות אפשריות שלה על בריאותנו. האם ברשת החדשה אכן טמונה סכנה?”
קודם כל, המחקר מנסה להסביר מהי רשת סלולרית: רשת רדיו סלולרית מאפשרת שימוש בטלפון כדי לקלוט ולשדר גלי רדיו. הטלפונים הסלולריים לא מתקשרים זה עם זה ישירות, אלא עם רשת נרחבת של אנטנות. השם ‘סלולרי’ (תאי, באנגלית) נובע מכך שכל אנטנה מסוגלת לקלוט ולשדר, או לקיים תקשורת אחרת, עם המכשירים הסלולריים הנמצאים בשטח קטן סביבה. השטח הזה מכונה תא, או cell באנגלית.
בקצרה, הטלפון מעביר מידע אל האנטנה שבשטח השידור שלה הוא נמצא, והאנטנה מעבירה את המידע אל הנתב המרכזי של הרשת. הנתב מעביר בתורו את המידע דרך רשת הטלפונים הקווית ליעד המתאים, או במקרה שהנמען גם הוא מכשיר סלולרי, לאנטנה שמספקת לו קליטה. אם אנחנו נעים בשעה שאנחנו משתמשים ברשת הסלולרית, ועוברים מתא אחד לשכנו, אזי הרשת הסלולרית יכולה להעביר את התקשורת אל התא החדש שאליו נכנסנו. היא עושה את זה על ידי מעבר לתדר התקשורת המתאים, כיון שתאים סמוכים משתמשים בתדרים אחרים כדי למנוע הפרעות בתקשורת.
המחקר מסביר, כי זמן השיהוי של הרשת הוא הזמן שדרוש למידע להגיע מקצה אחד של קו התקשורת לקצהו השני, או מהטלפון שלנו לזה של האדם שאיתו אנו משוחחים. הוא נמדד במילי-שניות (אלפיות השנייה), וברשת 5G החדשה מבטיחים שמדובר במילי שניות בודדות – שיפור של פי 10-5 לעומת הדור הרביעי.
גלי הרדיו שבהם משתמשת הרשת החדשה מתאפיינים בתדירות (מספר מחזורים לשנייה) גבוהה יותר מהמקובל ברשתות הקיימות, ויכולה להגיע עד 28 גיגה-הרץ. השימוש בתדרים גבוהים יותר מאפשר להעביר יותר נתונים, אך תדרים כאלה עלולים ליצור הפרעות מסוימות בתקשורת, למשל כשנמצאים בתוך מבנה בטון. השימוש בתדרים הגבוהים יחייב תקשורת למרחקים קצרים יותר (מאות מטרים) לעומת גלי הרדיו ברשת הקיימת, שמשתמשים בתדרים נמוכים יותר המאפשרים תקשורת גם למרחק של מספר קילומטרים. הסיבה לכך היא שככל שהתדירות עולה, בליעת הקרינה ופיזורה גבוהים יותר, והאות שמנסים להעביר דועך מהר יותר עם הגדלת המרחק. לכן, הרשת החדשה דורשת פריסה רחבה יותר של אנטנות סלולריות, בתאים קטנים וצפופים יותר.
המחקר מכיר בעובדה לפיה תוספת האנטנות הדרושה והמעבר לתדרים גבוהים יותר מעוררים חששות מפני סכנות פוטנציאליות לבריאות המשתמשים ברשת התקשורת החדשה, אולם הראיות מצביעות על כך שהחששות אינם מבוססים.
פחות ממיקרוגל ביתי
מהי קרינה? ובכן, “קרינה היא פליטה של אנרגיה מכל מקור כלשהו. גם חום גופכם הוא סוג של קרינה, וכך גם האור המגיע אל עינינו. נהוג לחלק את הקרינה לשני סוגים, בהתאם לתדירות שלה: קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. רק לקרינה מייננת יש מספיק אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים, ולכן טמונה בה סכנה: היא עלולה לגרום לשינויים ב-DNA שלנו ובכך טמונה סכנה בריאותית.
“הטלפונים הסלולריים – כולל אלה מהדור החמישי – משתמשים בסוג השני של קרינה, קרינה בלתי מייננת. לקרינה הזאת אין מספיק אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים, ולכן ההשפעה היחידה שלה על גופנו היא חימום, בדומה למה שעושה מכשיר מיקרוגל ביתי – אבל הרבה יותר חלש ממנו.
ובכל זאת עולים שוב ושוב חששות מהשפעות בריאותיות שליליות של הטכנולוגיה החדשה של רשת הדור החמישי. הטענות הללו שגויות בחלקן ומופרזות או לא מבוססות בחלקן האחר.
טענה 1: יותר אנטנות, יותר קרינה:
תמצית הטענה: כמות הקרינה גדלה ככל שיש יותר אנטנות, וטכנולוגיית הדור החמישי דורשת רשת צפופה יותר של אנטנות.
העובדות: הטענה לא מבוססת. מאחר שהטכנולוגיה של רשת ה-5G מאפשרת להעביר מידע בקצב מהיר יותר ובאופן יעיל יותר, משרד התקשורת הישראלי מציין כי החשיפה של הציבור לקרינה דווקא תצטמצם באופן משמעותי.
כמו כן, הגדלת מספר האנטנות במרחב הציבורי מקטינה את גודל התא של כל אנטנה, וכך מקצרת את המרחק מהאנטנה אל הטלפון, וגורמת לכך שהוא יפלוט קרינה בעוצמה פחותה. מאחר שעוצמת הקרינה שאליה אנו נחשפים תלויה מאוד במרחק מהגורם הפולט אותה, החשש העיקרי נובע מהקרינה של המכשירים הסלולריים עצמם, שאנו נוטים לשאת על גופנו, ולא מהאנטנה הסלולרית הרחוקה.
טענה 2: גם קרינה לא מייננת עלולה לסרטן ח”ו.
תמצית הטענה: יש קשר בין חשיפה לקרינה בתדרי רדיו לבין מחלה, אף על פי שהיא אינה קרינה מייננת.
העובדות: הקשר בין המחלה לחשיפה לקרינה שנוי במחלוקת. מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) מציין כי רוב המחקרים שנערכו לא הראו כי קרינה בלתי-מייננת מזיקה לבריאות בשום צורה, ומחקרים שניסו לשחזר תוצאות של מחקרים שבכל זאת הדגימו נזק, כשלו בכך. בנוסף, מחקרים חדשים אף הראו כי העור האנושי מגן על גופנו גם מפני ספיגת האנרגיה הזאת.
ה-FDA מציין כי קיימת הסכמה רחבה על הצורך לערוך מחקרים נוספים שיבדקו השפעות ארוכות טווח של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, שכן מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית שחשוב לבדוק את השפעתה המתמשכת לאורך שנים. לכן גם נקבעו הגבלות בטיחות ותקנים לתקשורת סלולרית שאמורים להגן על הציבור מחשיפה לרמות גבוהות של קרינה בלתי מייננת.
הבדיקה והראיות
טענה 3:ארגון הבריאות העולמי טוען שגלי הרדיו מסרטנים.
תמצית הטענה: ארגון הבריאות העולמי עצמו סיווג את גלי הרדיו כ”מסרטן אפשרי לבני אדם”.
העובדות: הטענה נכונה ביסודה, אך לא משמעותית. הסוכנות הבינלאומית לחקר המחלה של ארגון הבריאות הלאומי (IARC) קבעה חמש קטגוריות לסיווג הסבירות שחומר כלשהו מסרטן. יש 120 חומרים שידוע בוודאות שהם מסרטנים לבני אדם (קבוצה 1); 82 חומרים שיש סבירות גבוהה לכך שהם מסרטנים (קבוצה 2A); עוד 311 חומרים שייתכן שהם מסרטנים (קבוצה 2B); כ-500 חומרים שאי אפשר לסווג את מידת הסכנה שלהם (קבוצה 3), וחומר אחד בקבוצה 4 שנחשב בלתי מסרטן בסבירות גבוהה.
קרינה בלתי מייננת שייכת לקבוצה 2B, של תופעות וחומרים שייתכן שהם מסרטנים לבני אדם, בדומה לטלק ולקפה. כל חומר שמחקר כלשהו הראה קשר בינו לבין הופעת המחלה נכנס לקבוצה 2. ה-IARC אף מציין כי אין בסיס רחב לקשר בין קרינה לא מייננת למחלה, אלא רק ראיות מוגבלות. וכאמור, מחקרים שניסו לאשש ממצאים כאלה, כשלו בכך.
לפעמים קשה להסיק מתוצאות מחקר מה ההשלכות שלו על בני אדם. לדוגמה, מחקר שנערך על עכברים מצא קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת למחלה בתדרים שבהם משתמשות רשתות סלולריות מדור 2 ו-3. אולם המחקר השתמש בעוצמות ובמשכי חשיפה גבוהים בהרבה מרמת השימוש המרבי שעושים בני אדם בטלפונים ניידים, כך שהממצאים לא מלמדים אותנו הרבה על סכנות החשיפה לקרינה סלולרית במציאות.
לא לישון עם טלפון
לפי נתוני משרד התקשורת הישראלי, רוב הציבור חשוף לקרינה ממוצעת של עד 5 מיקרוואט לסנטימטר מרובע, ואילו הסף התחתון הישראלי לעוצמת קרינה שנחשבת מסוכנת עומד על 300 מיקרוואט לסמ”ר. הערך הזה מחמיר יותר באופן משמעותי יחסית לסף המקובל בעולם, שעומד על 1,000 מיקרווואט לסנטימטר מרובע.
אם כן, נראה כי אין ראיות חותכות לסכנות ממשיות לבריאות עקב השימוש בקרינה לא מייננת. מאחר והטכנולוגיה הסלולרית של רשת הדור החמישי היא עדיין חדשה, נדרשים מחקרים נוספים שיבדקו את ההשפעה ארוכת הטווח שלה על בריאות הציבור. אם אתם עדיין חוששים, אמצו את עיקרון הזהירות המונעת וצמצמו את החשיפה שלכם לקרינה הסלולרית – ולמשל אל תלכו לישון כשהטלפון מונח על השידה ליד ראשכם. צעד כזה גם יקנה לכם הרגלי שינה נכונים יותר, ועשוי לתרום לשינה איכותית.
מערכת ‘שערים’ תמשיך לעסוק בנושא מהפן המקצועי, תוך הבאת כל הנתונים שמגובים בבדיקות ובמחקרים, גם כדי להרגיע את החששות וגם כדי לתרום לאיכות החיים והשקט הנפשי של קוראינו הנאמנים.
