יעקב מרגליות
כל מי שמכיר את ביתר עילית יודע שביתר ובנייה פרטית – חד הן. כמו חוק בלתי כתוב שולט בביתר, לפיו בכל רחוב בעיר חייבות להיראות בכל זמן נתון לפחות חמש שרוולי פלסטיק ארוכים שמשתלשלים ממרפסות הבתים הישר לתוך מכולות לפינוי פסולת בנייה.
מחזה נפוץ הוא בעיר, כמעט כמו השמש שזורחת בבוקר ושוקעת בערב: פועלים באים בשבע בבוקר, קודחים עד שהאוזניים מתחרשות, ואז באות משאיות מלט, ומנופים ומה לא, הכל כדי להוסיף עוד חדר וחצי או עוד יחידה שתכניס למשפחות כמה שקלים (שיילכו ממילא לכיסוי המשכנתא שנלקחה עבור בניית התוספת). בארבע אחר הצהריים עוזבים הפועלים בטור ארוך שמשתרך ביציאה מהעיר מגבעה ב’, ואז שורר שקט – עד ליום הבא.
עד כאן הכל טוב ויפה, כלומר, תלוי בעיני המתבונן. ובוודאי שהעין לא צרה, ויבנו יהודים וישמחו כמנהג העיר, ולא יחוש איש ח”ו כאילו אינו מן היישוב כיוון שלא הרחיב את דירתו. אלא שמפעם לפעם נמתחים הגבולות, ואז נדרשים רבני ודייני העיר שליט”א לשבת על המדוכה ולקבוע כללים כדי למנוע נזק.
מקרה כזה אירע לאחרונה, כאשר לפתח בית הדין הגיעו יותר ויותר תלונות על משפחות שהחליטו לבנות על הגגות בעיצומו של החורף, כאשר הגשמים שמגיעים יוצרים רטיבות שמחלחלת לכל הבניין וגורמים להשחתת רכוש של שכנים כתוצאה מחדירת מים.
מקולות מים רבים
חדירת מים לדירה – היא כבר מקרה שמצדיק התנגדות מצד השכנים. בעוד שבנייה כשגרה, בוודאי כזו שנעשית לאחר קבלת הסכמתם של השכנים – היא מוסכמה מקובלת בעיר, עד שהפכה ל’מנהג המדינה’ ממש, כאשר הכלל הוא שכל שכן מאפשר לשכניו לבנות, ובבוא הזמן שהשכן יבקש לבנות אף הוא – יקבל את אישור השכנים וחוזר חלילה, בבחינת יד רוחצת יד ושכן חותם לשכן. אבל גם בתוך בולמוס הבנייה המוטרף הזה ראוי להציב גבולות – כמו למשל במקרה של בנייה על הגג בעיצומם של ימות הגשמים.
ככלל, בנייה חיצונית בתקופת החורף (להבדיל מבניית פנים) אינה מומלצת – לא עבור הבונה, ובוודאי שלא עבור השכנים. אלא שישנם כאלה שאצה להם הדרך, והם חייבים לבנות כאן ועכשיו. התוצאה: עם בוא הגשם הראשון – נשטף הגג החשוף במים, ובהיעדר גג הרעפים שהוסר לצורך הבנייה – הבניין כולו הופך לשלולית מים אחת גדולה.
כאמור, התופעה הביאה את חברי בית דין צדק בעיר לשבת ולנסח כללים ברורים ומחייבים במאמץ להילחם בתופעת הבנייה על הגגות בתקופת החורף. במכתב שהוציאו חברי הבד”צ נכתב כי חל איסור להסיר גגות או איטומים של גגות לפני ימות הגשמים – וזאת עד לתחילת חודש ניסן.
מרנן חברי בית הדין שליט”א כותבים במכתבם, כי “עם התחלת תקופת ימי החורף הגשומים, באו לפני בית הדין מקרים רבים, בהם דיירים וקבלנים התחילו בבניה על גגות הבניינים בעירנו ביתר עילית, כשהם מסירים את הרעפים או את האיטום מגגות הבתים.
“דבר זה הביא לכך, שהגשמים הרבים חדרו לדירות השכנים, כשהם גורמים לנזקים גדולים לדירות אלו ולמטלטליהם, וכן לקושי במגורים בדירות, כולל ניתוקי חשמל, וכדומה”.
סנקציות למפירים
הדיינים שליט”א מבהירים, כי “ברור כי אלו (הבונים על הגגות בימות החורף – י”מ) עוברים באיסור חמור להזיק ולגרום לעוגמת נפש עצומה לשכנים. לכן אנו מודיעים בזה כי איסור גמור הוא מן הדין להסיר גגות או איטומים של גגות לפני ימות הגשמים עד תחילת חודש ניסן הבעל”ט, אלא אם כן יש איטום ובידוד שיבטיח אי כניסת גשמים לדירות”.
חברי בית הדין מעניקים גיבוי מלא מראש לשכנים שיסרבו לאשר לשכן אחר להסיר את איטום הגג במהלך ימות החורף: “ומזכותם של השכנים בקומות התחתונות, לעכב על התחלת הבניה בזמנים אלו, ובמידת הצורך בית הדין ייתן להם רשות לעשות ככל הניתן בידם, כדי למנוע את הבניה”.
הרבנים שליט”א חברי בית הדין אף מזהירים בהטלת סנקציות על מי שיפרוץ גדר ויגרום לנזקים בעקבות בנייה על הגג בימות הגשמים: “ומכאן הודעה כי מי שיעבור על כך, ויתחיל בבניה בימי החורף, בית הדין ישקול לחייב את הדייר הבונה ואת הקבלן, לשלם לשכנים עבור כל הנזקים שיגרמו, ואפילו בגרמא, וכן לתשלום עבור דירה חלופית, או עבור הקושי במגורים בדירה, וזאת גם כאשר הדיירים נשארים לגור בדירה”.
בתקווה שהסנקציות שעליהן הודיע בית הדין – יישארו בגדר הלכתא למשיחא ולא יהיה צורך להפעיל אותן בפועל, כיוון שכולם יצייתו להוראה…
