קידשנו שם שמים

@יעקב מרגליות
ברוך המקדש שמו ברבים: ביהדות החרדית בארץ ובתפוצות שוררת שמחה ותחושת הודיה עצומה בעקבות ההכרעה הברורה של רוב תושבי ארץ ישראל בעד חיים יהודיים בארץ הקודש, חיים על פי תורה, כבוד ותמיכה בלומדי התורה, שמירת שבת-קודש בפרהסיה וחיי קדושה בדרך התורה – המהווה את הסיבה היחידה לזכותנו על ארץ הקודש.
מי שמסתובב בימים אלו ברחובותיה של ביתר עילית – כמו בעוד ריכוזים חרדיים ברחבי הארץ – רואה אנשים שפניהם נוהרות. הקומה הזדקפה, השמחה שוררת בלבבות ונשפכת אל הפנים, והתוצאה המרשימה לצד הימני והאמוני בקרב העם – בייחוד התוצאה של עליית התמיכה ברשימות החרדיות לדבר השם הזוכות לתמיכתם של גדולי ישראל אשר יצאו מגדרם וביקשו לתמוך ולפעול למענן בכל הכוח – מעוררת התרגשות ותקווה.
הבחירות שנערכו ביום ג’ שעבר היו אחת הגורליות שנערכו מאז קום המדינה. קשה להשתחרר מתחושת המועקה, הזעם והאין־אונים בעקבות פגיעתה הרעה של הממשלה היוצאת, זו שתסיים בקרוב את דרכה המפוקפקת עלי אדמתה של הפוליטיקה הישראלית. ממשלה ללא רוב, ללא אמון ציבורי, שנולדה בחטא, הורכבה בנוכלות ופעלה להרע ולהציק לשומרי התורה והמצוות, בגזירת הסלולר שזממה לבטל את הקווים הכשרים ששומרים על שלמותנו וטהרתנו כחומה בצורה, בגזירת המעונות על משפחות לומדי תורה, בקיצוץ תקציבים לכוללים ולישיבות, ברפורמות לקעקוע הכשרות והגיורים, ביוזמות להפעלת רכבת ישראל בשבת קודש, ואף בדברים שבגשם – רפורמת ‘דרך שווה’ שהזניקה את מחירי התחבורה הציבורית בתוככי הערים החרדיות וגזירת המיסוי על כלים חד פעמיים שמהווים מרכיב שימושי בבית ברוך ילדים בלהע”ר.
זו הייתה ממשלה עם אסטרטגיה ברורה – להצר את רגליו של ציבור שומרי המצוות, פעילות שנעשתה תחת שרביטו של צר האוצר ליברמן שהוכיח רצינות בהבטחתו “לזרוק את החרדים על מריצה למזבלה”, ובסיועם וגיבויים של ראשי הממשלה – יו”ר ‘יש עתיד’ יאיר לפיד שאת המסלול הפוליטי שלו עשה על גבו המושמץ של ציבור שומרי המצוות, ונפתלי בנט, אדריכל הממשלה שתמורת שישה מנדטים והפרת הבטחות לבוחר – קיבל את ראשות הממשלה והביא להקמתה של אחת הממשלות נטולות הלגיטימציה הציבורית בתולדות המדינה.
במשך קרוב לשנה וחצי סבלנו, ציבור שלומי אמוני ישראל, מפגיעתה הרעה של הממשלה הזו. בניגוד למערכות בחירות בעבר, שבהן היה צריך לעורר את הציבור ולנסות להמחיש מה יקרה אילו הצד הנגדי יצבור כוח ויקים ממשלה – הפעם לא צריך היה להמחיש ולצייר תרחישי האימה: תרחיש האימה קם והתהווה לנגד העיניים, ואין כמעט מי שלא הרגיש את תוצאותיה של הממשלה הקשה הזו בכיסו, במוסדות שבו לומדים ילדיו, במחירי התחבורה הציבורית הפנימית בערים החרדיות ששילשו את עצמם, ובכלל – באווירה הכללית ששררה, זו ששללה את זכות קיומו ואורחות חייו של היהודי החרדי.

ותעל שוועתם

במשך השנה וחצי הללו – עלתה שוועתנו אל האלוקים מן היגיעה וחוסר האונים, מן הכבוד הרמוס וקושי השעבוד של ממשלת שעטנז הטרוגנית שמרכיביה הקוטביים לא מצליחים להגיע להסכמות על שום נושא – זולת דת ומדינה והיוזמה לפורר ולפרום את התפרים העדינים של הפרהסיה היהודית במדינה. את חוק האזרחות לא הצליחו לתקן – כי האחים המוסלמים לא הסכימו – אבל רפורמת הכשרות עברה בקלי-קלות חרף מחאתם וזעקתם של הרבנים הראשיים וכלל רבני ישראל; הנטיעות בנגב נעצרו בהוראתה הישירה של מועצת א-שורא האיסלאמית שאיימה לפרק את הממשלה – אבל את גזירת המעונות שזממה להניף גרזן כלכלי על כל משפחה שבה האבא שוקד על התורה בכולל – אושרה בקלילות יתרה. ואלמלא נתן הקב”ה בליבם של שופטי בג”ץ להקפיא את תחולת הגזירה בשנה אחת – רבבות משפחות אברכים היו נזרקים לחרפת רעב כפשוטו.
ואגב, בעניין הזה ראוי להפנות זרקור להשגחה הפרטית המופלאה והגלויה – כיצד הקב”ה מסובב את כל הסיבות כדי שלא תשתכח תורה מישראל וזממם של משנאי הדת ושוטמי התורה לא תצלח: גזירת המעונות הוקפאה לשנה בידי שופטי בג”ץ שהפתיעו נגד כל התחזיות – ועכשיו, בשנה הקרובה, תתוקן בעז”ה בידי הממשלה הנבחרת; את החוק לגיוסם של בני הישיבות לא הספיקה הממשלה היוצאת להעביר, ועתה בעז”ה יש לקוות כי הממשלה הנבחרת תסדיר את מעמדם של בני הישיבות, וכהכנה לפסילה המסורתית של בג”ץ – תחוקק פסקת ההתגברות שתמנע מבג”ץ לפסול חוקים של הכנסת. ויש עוד דוגמאות למכביר – כיצד הממשלה היוצאת זממה וקידמה חוקים ומהלכים נגד לומדי התורה, ומשמים בלמו בעדם.
נוכח תקופה כה קשה וממשלה כה מרשיעה – ניתן היה לצפות כי כל יהודי אשר דבר השם וכבוד התורה ולומדיה יקרים לליבו – יעשה הכל כדי לחזק את כוחו של הצד הנכון והיהודי. אל מערכת הבחירות לכנסת ה־25 יצאה היהדות החרדית בתחושת דחיפות וחירום חסרת תקדים, כאשר מרנן ורבנן גדולי ישראל מפצירים ומתחננים בפני כל יהודי שיעשה כל אשר לאל ידו למען הַגְדֵל את כוחן של הרשימות החרדיות – יהדות התורה וש”ס.
אם בתחילה שררה דאגה מפני שאננות ברחוב החרדי – הרי שבימים הסמוכים ממש לבחירות, החל השטח החרדי להתעורר. הציבור הבין את גודל השעה, את הסכנה בהמשך כהונתו של יאיר לפיד ולו כראש ממשלת מעבר – תרחיש שהיה קורה במצב של תוצאת תיקו – ונהר בהמוניו לקיים את רצון גדולי ישראל ולמלא את החובה של כל יהודי כלפי שלמות התורה, שלמותו של כרם ישראל, ושלמותה של ארץ ישראל היהודית.

מאמר המערכת שהתריע

גם אנו כאן, במערכת ‘שערים’ – נרתמנו למאמצי ההסברה, ובגיליון הקודם יצאנו בכותרת ראשית מהדהדת שהפנתה למאמר מערכת חריג תחת הכותרת “השם הוא האלוקים”. במאמר הסברנו שהצבעה למפלגה חרדית איננה לוקסוס, ואף איננה פרס שאנו נותנים למפלגה פלונית או לחבר כנסת פלמוני. “מה בצע בשיקולים של ‘מפלגה פלונית איכזבה אותי, נציג ציבור פלמוני לא נושא חן בעיניי’ – כאשר על הפרק עומד כבוד שמים, כפשוטו”, התרענו במאמר המערכת, וסיכמנו: “למען כבוד שמים – ביום שלישי הקרוב נאפסן את כל השיקולים הצדדיים, את כל המשקעים וכל המטענים – ונצא לקלפי כדי לזעוק זעקה קולקטיבית, זעקה שתהדהד מסוף העולם ועד סופו: “ד’ הוּא הָאֱ-לֹוקִים! ד’ הוּא הָאֱ-לֹוקִים!”
ואכן, קריאת ‘השם הוא האלוקים’ הדהדה מקצה המדינה ועד קצהָ. והתוצאות המרנינות – מדברות בעד עצמן.
ההתגייסות הייתה מדהימה. אפילו למעלה מ־3,000 יהודים חרדיים בעלי אזרחות ישראלית שמתגוררים בארה”ב הבינו את תחושת הדחיפות ועלו על מטוס, על חשבונם, כדי להצביע בבחירות הללו; אברהים חסידיים נראו בחוצות הערים מחלקים נרות שבת ועלוני הסברה על הזכות לתמוך במפלגה שחרטה על דגלה את כבוד השבת ונקראת ‘יהדות התורה והשבת’. רבני ה’קירוב’ והמרצים שסוחפים המוני צעירים ישראליים, בהם אחד מנזרי הרבנים בעירנו, הגאון רבי זמיר כהן, בעל ‘נזר כהן’ – נרתמו וניצלו את השפעתם כדי לעורר את לב הצעירים המסורתיים להצביע עבור רשימת ש”ס.
את התוצאה ניתן היה לראות בשטח. לאחר סיום הספירה התחוורה התוצאה המרשימה: עבור רשימת ‘התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל’, שסימנה ‘שס’, הצביעו 392,644 אזרחים, שמהווים 8.24% מסך הקולות הכללי; ואילו עבור רשימת ‘יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה’, שסימנה ‘ג’ – הצביעו 280,125 אזרחים, המהווים 5.88% מסך כלל הקולות.
בסופו של דבר קיבלה ש”ס 11 מנדטים, ואילו יהדות התורה קיבלה 7 מנדטים, כאשר מאות קולות בודדים הפרידו בינה ובין המנדט השמיני – שבסופה של ספירת המעטפות הכפולות עבר ל’ישראל ביתנו’. מפלגת השנאה קיבלה מנדט שישי על חשבון יהדות התורה שוויתרה על השמיני, במה שמהווה צביטה קטנה ונקודתית בתוך התוצאה הכללית הניסית ומשביעת הרצון (זוהי תזכורת נוספת לגורליות ולקריטיות של כל קול).

אלה ראשי המטות

בתוך ההתעוררות הקולקטיבית במחנה היראים לדבר השם – התבלטה עירנו המעטירה ביתר עילית.
קודם כל – האווירה בעיר. נכון שבתחילה נראה היה שיש נמנום מסוים בעיר, כפי שנראה היה המצב בשאר ערי הארץ, אולי בשל החגים שהעסיקו את התושבים והחזרה האיטית לשגרה, אולם בימים האחרונים לפני הבחירות החלה העיר להתעורר, ובענק.
מאחורי ההתעוררות הזאת, עמדו יהודים טובים שדאגו לעורר את השטח:
המטה המרכזי של ‘הסיעה החסידית’, שפעל ברחוב רבי עקיבא בעיר, שקק חיים בימים שקדמו לבחירות, בניצוחו של ראש העיר מאיר רובינשטיין. מאות פעילים, מכלל החצרות והקהילות, עסקו בניתוח מעמיק של כל הקולות הפוטנציאליים. ביום הבחירות עצמו, ישבו הפעילים סביב השולחנות ועסקו במתן תזכורות לכלל הציבור לצאת אל הקלפיות.
במקביל, הקימה סיעת דגל התורה בעיר מטה שוקק חיים ברחוב הרב מוצפי בעיר, בניצוחו של סגן רה”ע דודי זלץ, שאף ניצח על הקמפיין הארצי של המפלגה. המטה פעל למפות את כלל המצביעים הפוטנציאליים מבעוד מועד, ותִמרץ מצביעים ביום הבחירות, כשפעיליו דואגים לשינוע, לאיתור קלפיות ולכל הדרוש, בנוסף הם הפעילו את מטה הרכב המשותף, בניהולו ובניצוחו של ר’ ישראל מנדלבוים אשר הצליחו להביא לקלפיות יותר מ 500 נסיעות
גם סיעת ש”ס הקימה בעיר מטה מיוחד לשינוע הציבור ולתמרוצו להצביע למפלגה הנכונה. המטה שהוקם ברחוב סלונים בעיר, בניצוחו של מ”מ ראש העיר יהודה עוביידי, הגיע לכל משפחה בעיר בעלת פוטנציאל להצביע למפלגה, ודאגה להגיע לכלל המצביעים ולוודא שאף מצביע לא יישאר בבית.

ביתר צועדת בראש

את התוצאה המבורכת של הפעילות התלת-מפלגתית – ניתן היה לראות ביום חמישי האחרון, עם פרסומם של הנתונים הסופיים: 14,081 תושבים בעיר הצביעו עבור ‘יהדות התורה והשבת’. ביחס לבחירות הקודמות, שנערכו בתאריך י’ בניסן תשפ”א, מדובר בעלייה מבורכת של 1,529 קולות (כעשרה אחוזים) – תוצאה של עבודת מטה יעילה בצירוף תחושת החירום האמיתי ששררה בציבור. ובסך הכל – 59.44% מתושבי ביתר עילית הצביעו ליהדות התורה.
עבור רשימת ש”ס הצביעו 7,303 מתושבי העיר. מדובר בזינוק מרשים מהבחירות הקודמות – בהן קיבלה המפלגה 5,734 קולות בלבד. מדובר בעלייה של 1,569 קולות, ובסך הכל – 30.83% מתושבי העיר הצביעו ש”ס.
מעניין לציין, רשימתם של סמוטריץ’ ובן-גביר, שהיו גם ברחוב החרדי מי שבחרו להצביע להם מחמת העמדות הימניות הניציות והפופולאריות שצברו בבחירות האלה – דווקא ירדו בבחירות הללו בביתר עילית. הפעם קיבלה ט’ 1,844 בעיר, בעוד שבבחירות הקודמות קיבלה הרשימה 2,124 בביתר עילית. כלומר, מגמה ברורה של עלייה בתמיכה החרדית וירידה בהצבעה למפלגה שאיננה חרדית. בסך הכל, מעל מ-90 אחוזים מתושבי העיר הצביעו למפלגות החרדיות – יהדות התורה ושס.
21,384 הקולות שהעניקה ביתר עילית למפלגות החרדיות – עשו את ההבדל בין תוצאה של תיקו שהייתה מנציחה את ממשלת השמאל האנטי-דתית, לבין הניצחון בבחירות, שהוכרע בסופו של דבר על חודם של אחוזים בודדים, ובזכות ירידתן של הרשימות מרצ ובל”ד אל מתחת לאחוז החסימה. כך שתושבי ביתר עילית יכולים וצריכים להתגאות בכך שהעיר הכריעה את הכף לטובת שמירת התורה, תמיכה בלומדיה וכבוד שמים בארץ הקודש.

רוב לחובשי הכיפות

כעת, עם הקמתה הצפויה של הממשלה הבאה – יש לקוות כי נבחרי הציבור יידעו לממש את הכוח שניתן בידיהם, ואכן יקדמו אג’נדה יהודית ותורנית, בלי לחשוש ובלי למצמץ, בלי לפזול שמאלה ובלי לחשוש מהחוגים הפרוגרסיביים ומצקצוקי הלשון בתקשורת. העם אמר את דברו באופן ברור – כעת תורם של הנבחרים ליישם את רצון העם.
בקואליציה שנבחרה צפוי לכהן רוב של חובשי כיפות – במספר שיא שלא היה כמותו במדינת ישראל. ישנו רוב ברור ומובהק לכל צרכי הדת ולכל מה שדרוש למען חיזוק הפרהסיה היהודית במדינה, השמירה על פך השמן הטהור של ילדי תשב”ר, הסדרת מעמדם של בני הישיבות, דאגה לשמירת השבת בפרהסיה, עצירת הדהירה של מערכת המשפט לעבר הגמוניה ששולטת בעם מטעם עצמה ועוד ועוד יוזמות שעומדות בבסיס הרצון הדמוקרטי של רוב המצביעים במדינת ישראל – ועוד רוב מובהק ומכריע של היהודים במדינת ישראל (המפלגות הערביות מונות 10 מנדטים מקרב 56 המנדטים של השמאל, כלומר 46 מנדטים בלבד בגוש השמאל היהודי – לעומת 64 מנדטים בגוש הימין היהודי). זוהי תוצאה מרגשת שמשקפת את העובדה המדהימה לפיה רוב ענק בעם ישראל רוצה מדינה שמתנהלת לפי התורה ומכבדת את לומדיה ואת סמליה.
בנוסף, העובדה שכל הנסיבות התארגנו לכדי תוצאה מכובדת שכזו, כאשר משמים סימאו את עיניהם של ראשי גוש השמאל, שהתארגנו בצורה רשלנית, עם מפלגות קטנות שלא עברו את אחוז החסימה, ללא הסכמי עודפים ותוך קיטוב תוך-גושי שהעצים את הכישלון במחנה זה – אינה אלא השגחה פרטית מופלאה ועינא-פקיחא שנפקחה עלינו ממרומים, אחרי הזעקה והשוועה שלנו שעלתה השמימה בשנה וחצי בהן כשל כוח הסבל.

נבחרים, עכשיו תורכם

במבחן התוצאה – מעולם, בכל תולדות המדינה, לא הורכבה כאן קואליציה כה ברורה, כה נחרצת וכה חד משמעית של שומרי תורה ואוהדיה, מבלי שתכלול אף לא סמן אנטי-דתי אחד. כבר היו כאן ממשלות ימין-חרדים, אך תמיד הייתה בקואליציה מפלגה אחת לפחות שנקטה בקו ‘נאור’ ו’ליברלי’ ועצרה את קידומן של יוזמות דתיות או מהלכים לריסון האקטיביזם השיפוטי. כעת אין אף מפלגה כזו – אלו 64 אצבעות בעד כל יוזמה לחיזוקה של המדינה כמדינה יהודית, בתקווה שראש הממשלה הנבחר, בנימין נתניהו, לא יירתע ולא יחשוש מהתקשורת, אלא יאפשר לקואליציה למשול ולקדם את השקפת העולם של בוחריה.
זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו. מן הראוי לזכור את התאריך הזה – ז’ בחשוון ה’תשפ”ג – כיום שבו נעשה נס ופלא, יום בו ניצחו שומרי התורה את הצד שזמם לעקור את הכל; יום שבו גברה יד התורה על אלה שביקשו לבולל את העם; יום שבו ‘דידן נצח’ – ומחנה המאמינים התגבר על אלו שמבקשים להכריז ‘ככל העמים בית ישראל’.
ולצד התקווה כי הממשלה הזו תדע לממש את הכוח שניתן לה על ידי העם – עלינו לזכור כי בסופו של דבר זהו רק פתרון זמני, וכי הציפייה האמיתית היא לגאולה השלמה במהרה, או אז יאתיו כֹל לעבדך ולא נזדקק לנצחונות דמוקרטיים כדי ליישם את מלכות השם בעולם, כי אז יתקיים מקרא שכתוב – ‘אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד’ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד’, ותתמלא הארץ דעה את השם כמים לים מכסים.