הביקורים בביתר עילית שזכרם לא יסוף מתודעת העיר: הרב עובדיה הומינר, תושב העיר שזכה לקרבת הקודש, בשיחת געגועים
מספר פעמים זכו תושבי ביתר עילית לביקוריו המרוממים של מרן שר התורה זצוק”ל בעירנו, ותמיד היה זה לצורך חיזוק התורה ודרבונם של לומדיה.
מקום של כבוד והערכה היה שמור בליבו הגדול של מרן בעל ‘דרך אמונה’ זצ”ל ל’לשכת הפוסקים’ – מוסד שנוסד בביתר עילית ומזוהה עם עירנו יותר מכל. מרן הגר”ח זצוק”ל היה מקבל את ראשי ‘לשכת הפוסקים’ במאור פנים, והיה מדריך ומדרבן, תומך ומעודד בכל עת.
עובדה מעניינת במיוחד מספר לנו הרב עובדיה הומינר, מייסד ‘לשכת הפוסקים’ ורשת ישיבות בין הזמנים על שם מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל בביתר עילית, שזכה לקרבת הקודש משך שנים.
עד יומו האחרון לא נזקק הגר”ח למשקפיים, זאת למרות שלאורך כל היום היה מעיין בספרים בכתב צפוף. וטעם הדבר כפי ששמעו בני משפחתו, היה כיון שגדר את עצמו בסייגים ובגדרים בכל הנוגע לשמירת העיניים. טהורות היו עיניו, ולפיכך גם לא נפגמה כוח ראייתן. “פעם הבאתי לפניו מכתב לעיונו”, מספר הרב הומינר, “אולם הוא הסיט אותו הצידה ולא אבה הביט בו. לא הבנתי מדוע. מאוחר יותר הסבירו לי בני הבית כי הוא הרגיש שכתב אישה הוא, וגדר וסייג היה לו שלא לעיין אף בכתב ידן של נשים, מחמת גודל הקפדתו וסייגיו בענייני קדושה. ראייתו הייתה הרבה מעבר ליכולותיו של בן אנוש, ראייה רוחנית שאנו לא נוכל לפענח בעיני הבשר שלנו”.
הביקור הראשון של מרן שר התורה זצוק”ל היה בשנת תשע”ו. היה זה בעת שנכנס אליו הרב הומינר והביע רצונו שמאות תלמידי ישיבת בין הזמנים ע”ש חמיו פוסק הדור יתברכו מפיו. הביע אז הגר”ח את תמיהתו היאך ייכנסו מאות תלמידים בחדרו הקטן. הוסיף הרב הומינר וסיפר, כי באותה העת חונכים גנרטור חדש בעיר לטובת ציבור המהדרין, בהתאם להקפדה שהנחיל מרן החזון איש זצוק”ל, כדי שלא ליהנות מחילול שבת של חברת החשמל. נהרה התפשטה על פניו של הגר”ח והוא אמר: “נו, אמור נא ל’בעל העגלה’ שייקח אותי לביתר”…
ההתרגשות חוצת המגזרים ששררה אז בעיר עם בוא הגר”ח בשעריה הייתה עצומה וכל תלמידי התתי”ם מכל רחבי העיר באו לחזות בזיו קודשו. מאז הגיע לבקר עוד שלוש פעמים נוספות, כשהאחרונה בהן הייתה ערב הבחירות המקומיות, כדי לחזק ולבצר את חומות התורה והקדושה בעיר ולעודד את שלוחי דרבנן. והייתה העיר ביתר יקרה לליבו מאוד, ורבניה וקברניטיה נהנו מפיו עצה תדיר בכל ענייני העיר.
