גוש אחד גדול
יעקב מרגליות
תוכנית טראמפ – השלב הבא: האם בעקבות תוכנית הסיפוח שעליה הכריז נשיא ארצות הברית לפני שבועיים תוכל ביתר עילית להתחבר ליישובי הגוש ולצמצם את מרחק הנסיעה אליהם ומהם ל-3 דקות? בדיקה מדוקדקת שערך ‘שערים’ מגלה שהדרך למהפכת נגישות היסטורית בין ביתר לגוש עציון – קצרה מאי פעם. נותר רק לפתוח מפות, להושיב את אנשי המקצוע, לשרטט תוכניות – ולצאת לדרך.
התוכנית שתובא בכתבה שלפניכם, פרי עבודת תחקיר שעליו עמלנו במערכת ‘שערים’ – עשויה להביא לפריצת דרך אדירה בעיר מהבחינה הכלכלית, כפי שיפורט להלן. כידוע, עירנו, הגדולה ביישובי האזור, היא עיר-מטרופולין עבור תושבי היישובים הסמוכים העורכים בביתר את קניותיהם בתחומי צריכת מזון, ביגוד והנעלה, חומרי בניין וכמעט בכל תחום.
תושבי ‘צור הדסה’, ‘מבוא ביתר’, ‘בר גיורא’, ‘נס הרים’, ‘מטע’ ועוד – מקיימים קשר מסחרי מרכזי ובולט עם העיר, כאשר ביתר משמשת כמרכז הקניות העיקרי שלהם. מדובר ביישובים קטנים ביחס לביתר עילית, ומשכך – אין הצדקה להקים בהם חנויות גדולות. כך נהנית ביתר עילית משגשוג כלכלי בין היתר בזכות כוח הקנייה מהיישובים הסמוכים, כאשר תושבי היישובים הסמוכים נהנים מעיר שמציעה להם שירותי צריכה בשלל תחומים, בשפע ובמגוון הרחב שיש למרכזי הקניות בעיר להציע. העוגן הוא דו צדדי – כאשר ביתר עילית נהנית מהכנסות לעסקיה, ואילו היישובים הללו נהנים ממרכזי מסחר ברמה גבוהה.
וכעת ליתרונותיה המהפכניות של התוכנית שפרטיה יובאו מיד: חיבורה של ביתר עילית ליישובי הגוש (באמצעות כביש באורך של קילומטר בלבד!) – יזניק את היתרון של ביתר עילית כעיר גדולה עם מרכזי מסחר נוספים, בשיעור של עשרת מונים. אותם שירותים שמהם נהנים תושבי היישובים הסמוכים כיום – ישרתו אף את תושבי ארבעה עשר היישובים בגוש עציון, כאשר ביתר עילית תוכל להפוך למעצמה כלכלית של ממש בזכות קשרי המסחר המשגשגים הללו. בנוסף, כמובן, יוכלו תושבי ביתר עילית לנסוע במהירות שיא לצומת הגוש וליישובים הסמוכים, והדבר יפתח מסלול גישה נוסף לעיר, בעוד שעתה ישנן שתי דרכים בלבד לצאת מן העיר – כביש 375 לכיוון כביש המנהרות ולכיוון בית שמש בלבד.
ק”מ אחד, 40 דקות
ומכאן – לתוכנית בהרחבה.
הרעיון החל לעלות בעקבות הכתבה שפרסמנו בשבוע שעבר, על אודות ההשלכות האפשריות של תוכנית טראמפ להחלת הריבונות הישראלית ביישובי יהודה ושומרון. הכתבה, והתגובות שבעקבותיה, הביאו אותנו להתעמק במפה הנוכחית, כדי לנסות להבין איך ביתר תראה בעתיד – אם וכאשר ימומשו התוכניות המאפשרות לה להתרחב לכיוון גוש עציון.
כאשר מתבוננים במפה המצורפת בעמוד זה – ניתן להבחין במשווה מדהימה ומופרכת כאחד: כיום, תושב ביתר עילית שמבקש לנסוע ליישובי הגוש, ארבעה עשר במספר, כולל הישובים הראשונים שיושבים על נתיב הל”ה – צריך לנסוע קרוב לחצי שעה(!). כדי לסבר את האוזן – מדובר באורך נסיעה שזהה כמעט לנסיעה לנתב”ג.
עכשיו, תשאלו: מה המרחק האווירי בין ביתר לגוש עציון? כאן מסתתר הנתון המדהים: ובכן, מדובר במרחק אווירי של קילומטר בודד(!) ליישוב גבעות, ועד 5.2 ק”מ ליישוב המרוחק ביותר בגוש. כלומר, מרחק נסיעה של 3 עד 10 דקות לכל היישובים בגוש עציון. כדי לסבר שוב את האוזן – מדדנו ומצאנו שהנסיעה מביתר לצומת הגוש, במידה וייסלל הכביש המדובר – תהיה זהה באורכה לנסיעה מרחוב כף החיים ליציאה הראשית מביתר.
בבדיקה שערכנו באמצעות תוכנת ניווט שמעדכנת און ליין את זמן הנסיעה בהתאם למצב התנועה בכבישים – גילינו שהנסיעה מביתר עילית לישוב גבעות (היישוב הקרוב ביותר לביתר בקו אווירי, עם מרחק של קילומטר בודד בלבד), אורכת בשעות הלילה 28 דקות. בשעות העמוסות יותר של אחר הצהריים – הנסיעה תארך 40 דקות. אילו היה נסלל כביש בשטח האווירי שמפריד בין ביתר ליישוב גבעות – הדרך תיקח תמיד 3 דקות בלבד. האם אפשר להעלות על הדעת אבסורד גדול מזה?
‘אושר עד’ בדרך
היתרונות, כאמור, הם רבים.
הכלכלה הביתרית נואשת לעוד לקוחות. ביתר יכולה בקלות להפוך למעצמה כלכלית של ממש, בהיותה עיר-מטרופולין עם שפע של סופרמרקטים, מרכזי קניות ושטחי מסחר בשלל תחומים. זו ההזדמנות לחשוף בפרסום ראשון, כי ענקית הקמעונאות החרדית ‘אושר-עד’, אשר לה מספר נאה של סניפים בארץ וגם בארה”ב – מתעניינת בימים אלו בשכירת שטח ענק, בגודל 4,000 מ”ר להקמת סניף בגבעה ב’ בעיר. זו תצטרף לרשתות מזון נוספות שמפעילות סניפים רחבי ידיים בעיר.
פתיחתם המואצת של עסקים רבים כל כך בעיר מבשרת מצד אחד על הפוטנציאל העסקי האדיר בעיר, ומצד שני – מצריכה פיתוח דרכי גישה שיהפכו את הנסיעה לביתר לצרכי קניות לעניין אטרקטיבי, מהיר ונגיש. כיום אין מספיק לקוחות בשביל עסקים רבים כל כך. פתיחת כביש קצר לכיוון הגוש תכניס לאזור עוד 50 אלף לקוחות פוטנציאליים.
כביש כזה יקצר את הנסיעה מצומת הגוש ולהיפך ביותר מעשרים דקות לכל הפחות, והמרחק בין כלל היישובים יהפוך למרחק נסיעה של דקות ספורות, כך שביצוע מהלך כזה יגרום לנסיקה דרמטית בכלכלה המקומית. נכון להיום, תושבי הגוש המבקשים לערוך קניות גדולות בענפי צריכה שאין בגוש עציון – נוסעים או לירושלים, או לבית שמש דרך נתיב הל”ה. כאשר זה התוכנית המוצעת כאן תקרום עור וגידים והכביש ייסלל – יפתחו עבורם מרכזי הקניות של ביתר עילית.
מאות משרות חדשות
לא רק בעלי העסקים ייהנו מכך, אלא גם תושבי ביתר העובדים למחייתם ייהנו מזה. המועצות המקומיות באזור הגוש מחפשות ידיים עובדות – גננות, מטפלות, ועוד מגוון רחב של משרות שתושבי ותושבות ביתר עילית מצטיינים בהם. מדובר בפוטנציאל של מאות משרות חדשות בשלל תחומים, שישפרו את פרנסתם של תושבי ביתר.
אם נוסיף את היער האנגלי שמתקדם מאוד מבחינה תכנונית, וכבר עומד בשלבים האחרונים לפני העלאת הטרקטורים לשטח – אזי הרווח הכלכלי העירוני יהיה פי עשרה, וזאת מכיוון שהכביש המוצע יקצר את הנסיעה גם לירושלים, גם לבית שמש, וגם לשאר יישובי הגוש.
גם היתרון של יציאה נוספת לעיר לאזור אחר יכול להיות פתרון חשוב בשעות חירום ח”ו או בסופות שלגים. הדרך מבית שמש לביתר עילית היא הררית ומפותלת – אם זה דרך היישובים ‘נס הרים’ ו’בר גיורא’ ואם זה דרך כביש 375. וכאשר יורד שלג כל הכבישים באזור נסגרים. סגירה דומה של כביש עוקף חוסאן עקב אירוע ביטחוני באזור וכיוצא בזה – וכל העיר נכנסת לעוצר.
יש לציין, שבכל האזור שמעבר לכפר נחאלין (המסומן במפה המצורפת במספר 12), והכפר ג’בעה (13 במפה) – אין שום יישוב ערבי בכל האזור. בתכנית המאה שהוצגה בבית הלבן – האזור כולו אמור להיות מסופח למדינת ישראל. כלומר, את כל השטח שמביתר ועד סמוך לג’בעה ניתן לספח ולהקים בו יישובים יהודיים ללא הפרעה, במוקדם או במאוחר.
מטרה לאומית
החיבור של ביתר עילית לגוש עציון אמורה להיות מטרה לאומית, ולא רק מטרה מקומית, וזאת בשל מספר סיבות: האחת – לחבר את כלל יישובי גוש עציון למרכז אחד גדול, עם תחבורה עירונית משותפת כמו בהרבה מקומות בארץ, למשל כמו בכלל יישובי גוש דן. סיבה נוספת – קירוב היישובים למרכזי רפואה, כאשר הנסיעה מהיישובים גבעות, אלון שבות, כפר עציון, בת עין ועוד להדסה עין כרם, למשל, תתקצר לאין ערוך.
כביש 3724
מבדיקה שערכנו עולה, כי קיים כבר אישור עקרוני לסלילתו של כביש שמקשר בין הגוש לביתר. כביש כזה, כאשר ייסלל, אמור להתחיל בשיפוליה של ביתר עילית, בין שיפולי גבעה B-2 ולהמשיך לאורך קו שביתת הנשק, (הקו הירוק) ולהגיע עד קרוב לישוב ג’בעה, שזה ממש לפני המחסום של נתיב הל”ה, שם באזור מתוכנן כרגע בניה של עוד אלפי יחידות דיור, עבור ביתר עילית, הסיבה למרחק הרב, משום ששם כבר יש אישור עקרוני לתכנון עוד דירות, היות ובמקום הזה רוב הקרקעות שייך ליהודים, וכפי שציינו בשבוע שעבר, שכדי לקדם תכנון ביהודה ושומרון צריך דבר ראשון בעלות על הקרקע, וזה האזור היחיד שרוב הקרקעות שייכים ליהודים, על סמך נתון זה אפשרו במנהל האזרחי לקדם תוכניות בניה באזור זה, וכשיש בניה, יש גם תקציב לכביש, כך שהבניה העתידית והכביש מתוכננים כמקשה אחת.
פתרון הריבונות
הנחמה הקטנה היא שיתכן שבגלל החלת הריבונות על האזור כולו, כל אפיקי הבניה באזור ישתנו, וזה לא סתם דיבורים, עיריית ביתר עילית כבר נתבקשה ע”י לשכת ראש הממשלה להעביר להם את המפות שבהם היא מעוניינת לספח לישוב, כך שברגע שיוחל הריבונות תרד בעיית הוכחת הבעלות, ואז כל הרים הקרובים אלינו יחולו תב”ע עירונית, ויוכלו גם לתכנן אזורים אלו.
גם בעירייה עדין מאד סקפטיים עם תוכנית טראמפ, זה פשוט חלום זה לא על בדמיון של אף אחד כאן, כל השנים אנו עובדים בכיוון אחד, ועכשיו יכול להיווצר מצב שכל התכנונים העתידים יתחלפו בתוכניות לגמרי אחרות, כאשר כל השטחים הריקים מצור הדסה לכיוון נתיב הל”ה יכולים להיות ביתר עילית.
כביש בין הגבעות
הכביש שאנו מדברים עליו הוא לגמרי אחר, אנחנו מדברים על כביש קצר, בלי הרבה השקעה כספית אורך של קילומטר בודד, קיים כבר אפילו תוואי כזה בשטח, כביש שיחבר בין ביתר עילית לישוב הקרוב ביותר לביתר עילית כאשר משם הדרך יהיה פתוחה לכלל יישובי הגוש.
‘שערים’ פנה עם הרעיון לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ’, וזה מצידו הבטיח בתגובה לבדוק את התוכנית. לכשתתקבל תגובתו המפורטת של השר – נשמח לפרסמה.
