הגל העכור הזה ששוטף את המדינה כבר שנה ורבע – חייב להיפסק. הגל הזה שבו אנחנו – כולנו, כל אבא חרדי, אמא חרדית, ילד חרדי וילדה חרדית – אנחנו האשמים בכל הצרות של המדינה הזו, הגל האנטישמי הזה חייב להיפסק.
כאשר בחוץ, בכל רחבי הארץ נמרחים על קירות שלמים, לעיני מיליונים שנוסעים במֶחלפים הגדולים והסואנים במדינה, מסרים ארסיים ומתועבים נגד השם ומשיחו, כאשר אותנו, שומרי התורה, מציגים כסחטנים ותאבי בצע, מזלזלים בכל הקדוש והיקר לנו, לא רק בכתובים אלא אפילו בקריקטורות אנטישמיות נגדנו שתועמלני המפלגה הנאצית ימ”ש היו יכולים לתבוע עליהם זכויות יוצרים – אין לנו שום ברירה, אנו חייבים לצאת ולפעול.
זוהי המלחמה האחרונה.
מלחמת הקיום.
מלחמת הכל בכל.
מלחמת הכל – או לא כלום.
ובמלחמה הזו – אנחנו חייבים, חייבים! – לנצח.
רחמים שאלי
ברור ופשוט שעל כל יהודי שומר תורה ומצוות להצביע רק למפלגה שהורו לנו מורי וגדולי הדור.
אך בכך לא די: ברור ופשוט שעלינו להשפיע שלא להצביע למפלגות שאין להן סיכוי לעבור את אחוז החסימה.
בְּעַד עַמֵךְ – לפעול עבור הצלחת המפלגות החרדיות, ולעשות הכל כדי שאף קול לא ילך לאיבוד.
רַחַמִים שַׁאַלִי – להתפלל עבור הצלחת המערכה, על קודשי הדת.
ולקדש שם שמים: להצביע רק למפלגה חרדית, המייצגת את לומדי התורה נאמנה. את עם ישראל, תורת ישראל, וארץ ישראל. ללא חכמות. ללא שטיקים. ללא כחל וסרק. מילה – זו באמת מילה.
רוצים לעקור הכל
היום הזה, ו’ באדר תש”פ – ייחרט בהיסטוריה כיום גורלי: לא רק להתיישבות בארץ ישראל, שחלילה יכולה להפסיד את המתנות שהקב”ה שלח לנו בהכרה האמריקאית בישובי יהודה ושומרון להכלילם בתוך הקו הירוק (בכפוף להסתייגויות במפלגות החרדיות מהחלקים הפחות טובים בתכנית). מעבר למצוות יישוב ארץ ישראל – זוהי גם בשורה כלכלית עבורנו, תושבי ביתר עילית: ברגע שנהפוך לתושבים שווים בישראל, לא “מתנחלים מחוץ לקו הירוק” – הרבה דברים ישתנו פה לטובה בעז”ה: שווי הדירות יעלה, הבירוקרטיה תרד, החיים הכלכליים יהפכו לנוחים יותר ומשגשגים יותר.
אם חס ושלום השמאל יעלה לשלטון בתמיכת הרשימות הערביות – נפסיד את כל זאת.
אבל זה הרובד החיצוני. השולי ממש.
מה שחשוב יותר מכל – זו החרדה שלנו על כבוד התורה, על כבודם של לומדיה, על השבת, על הכותל, על שלמות עם ישראל, על קדושת הארץ – לא רק שלמותה, ועל שלמות הארץ – לא רק קדושתה. שניהם יחד, בחדא מחתא.
אותו בריון עלוב שחבר במפלגתו של ליברמן, לא היסס ולא רעד כאשר פער פיו נגד המשפחה היהודית שומרת התורה והמצוות. על אורחות הקדושה. על חיי הטהרה. על הדברים הבסיסיים ביותר ביסוד קיומו של עם ישראל. איך אפשר להחריש מול הסתה פרועה כזו נגד יסודות הדת? איך אפשר שלא לדמוע, לבכות ממש – מול חילול שם שמים שכזה בראש חוצות?!
קול מלחמה במחנה
בשמאל שוררת רוח של מלחמה. מלחמה בהשם ובתורתו. נאבקים בנו. הם מנסים זה כבר פעם שלישית להפיל את ממשלת הימין המאמינים, רק כדי להוציא את זמם לפועל: לגייס את בחורי הישיבות. לחלן את הפרהסיה היהודית בארץ ישראל. לעצור את כלל התקציבים לציבור החרדי ותקציבי הדת. מלחמה בכל תחום
הנזק הוא לא רק לנו, הנזק הוא בעיקר לישובים שבהם צריך את התקציבים מוסדות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, אשר משקיעים בפריפריה רבות כדי לקרב את ליבנו לאבינו שבשמים. תקציבי הדת המחזיקים את המקוואות וטהרת עם ישראל.
לכן, זהו יום גורלי.
זהו יום מלחמה לד’. איך אפשר לצאת ולטייל כאשר ביום זה מוכרעים כל כך הרבה דברים הנוגעים לציפור נפשינו, רק נזכר בגזירות הכלכליות שהמטיר עלינו יאיר לפיד, בהיותו שר האוצר. לפני תקופת מה שח לנו מנהל בנק בביתר עילית, שהתקופה בו הוגבלו עשרות חשבונות בנק בסניף בביתר היה באותם שנים שלפיד היה בשלטון.
הם כבר לא מתיפייפים או מסתירים: הם אומרים זאת בקול ברור וחד – מלחמה לנו בד’ ומשיחו. לכן אנו חייבים להתעורר ולפעול ולעשות כל פעולה אפשרית, בתפילה ובתחנונים ובפעילות למען הרשימות התורניות ש”ס ויהדות התורה. כדי שלא יעלה הצר עלינו, ובוודאי לא לצאת לשום מקום לפני שמקיימים את מצות היום ולא להסתמך שכאשר נחזור לעיר נצביע. לא רק בגלל חשיבות העניין, אלא כל מי שמתעכב גורם שיצטרכו לפעול במטות הפעילים, ואותו זמן יכול להיות מוקדש כדי להוציא קולות מתנדנדים הצריכים שכנוע ועידוד.
למען עיר אלוקינו
ההצלחה כמעט בידנו.
לפי כל הסקרים האחרונים, המערכה תוכרע על עשרות אלפי קולות. כל התגייסות שלנו יכול להכריע זאת, לא הייתה מערכה צמודה כל כך, גבולית כל כך, כמו הפעם. אם נצליח הפעם – יש סיכוי לריסון את שלטון בית המשפט המרשיע. להעביר חוקים חיוניים עבור כלל הציבור החרדי. לעצור את פרצות השבת בערי השדה. לחזק את הטעון חיזוק. הכול בידנו, ואנו חייבים לפעול, כי זה מלחמת מצוה הפעם. כל קול קובע.
כמה מאכזב יהיה אם נגלה חלילה שהפסדנו מנדט, בגלל מאה קולות, כמו שהיה בבחירות האחרונות – בהן חסרו ליהדות התורה 68 קולות בלבד(!) עבור המנדט השמיני. או כמה מאכזב יהיה לגלות שבגלל מנדט או מנדט וחצי שירד לטמיון למפלגה שמראש לא היה לה סיכוי לעבור – גוש הימין כולו הובס, כפי שהיה בבחירות מועד א’.
אין כאן מקום לניסויים, ואין כאן מקום להימורים. גם אם אנו מתחברים מאד לדרך ולאג’נדה של רשימה זו או אחרת – בחירה לרשימה שאינו עוברת זה כמו נתינת קול לשונאי הדת, כדבריהם של גדולי הדורות זי”ע ונבג”מ.
את התשובה ניתן בקלפי. ללא יוצא מן הכלל!
יחד נתחזק למען תורתנו, עמנו ועיר אלוקינו – ובשם השם נעשה ונצליח.
