אגודים בתורה
משנה:
@שמעון כהן
את ישיבת ‘בין הזמנים’ ברחוב הרב שך בעיר – אין כמעט בין תושבי הרחוב וסביבותיו שאינו מכיר: מזה ארבע שנים, בכל ‘בין הזמנים’ – קול התורה בוקע באחד מבתי הכנסיות המרכזיים ברחוב, ועשרות רבות של בחורי ישיבות נראים צועדים בשעות הבוקר והערב עם גמרות תחת בית-שחיים.
וכך, בעוד במקומות אחרים ‘בין הזמנים’ מוקדש בעיקר לפנאי – ברחוב הרב שך הפך ‘בין הזמנים’ לשם-נרדף להתעלוּת בתורה, כאשר המודל מועתק בשנים האחרונות למקומות רבים בארץ, והיוזמה המקומית מתפתחת לממדים של מעין מעצמה תורנית של ממש. מעצמה שבוודאי תורמת תרומה משלה להגנה על הדור בזמנים שבהם קול התורה מתמעט מטבע הדברים, כאשר הישיבות אינן פעילות באופן רשמי.
במסגרת הרצון של ‘שערים’ לעודד יוזמות מקומיות מבורכות – יצאנו להתחקות אחר שורשיה של היוזמה ולהכיר את הכוח המדרבן והדוחף שעומד מאחוריה. כך הגענו אל ר’ יהודה גודלבסקי, מהכוחות הפעילים והמוכרים בגבעה ב’ בעיר – המנוע האנושי והרוח החיה מאחורי היוזמה.
ליווי לאורך השנה
הכל החל לפני ארבע שנים, בהיותו אברך צעיר. ר’ יהודה גודלבסקי ראה עשרות בחורים ברחוב שלו שמשוועים למסגרת תורנית הולמת ל’בין הזמנים’, כדי להמשיך את אווירת ה’שטייגען’ של ה’זמן’ גם בימי החופשה. וכך הוא הגה את הקמתה של ישיבת ‘בין הזמנים’ מקומית, כאשר מישיבת ‘בין הזמנים’ התפתח הארגון לממדים שלו כיום.
מה הביא אותך ליוזמה הזאת?
גודלבסקי: “כשאני הייתי בחור ישיבה, לפני כעשור – היה חסרים לי תמיכה ומענה שלא כל ישיבה יכולה לתת לכל בחור. בעיקר בחורים שקטים שלפעמים ‘נופלים’ בין הכיסאות”.
מה הכוונה ‘מענה’?
“יחס אישי, לא ביקורת. רק לעודד מהצד. ייתכן שבישיבות באמת אי אפשר לתת זאת, ולכן הקמנו מסגרת חיצונית שאנחנו מתחברים לבחורים מאז שהם נכנסים למכינה לישיבה קטנה ועד החתונה”.
מה הם תחומי הפעילות?
אנחנו מלווים אותם לא רק בימי ‘בין הזמנים’ – שם אנחנו פועלים יום יום – אלא גם באמצע השנה אנחנו באים אליהם לישיבות. בכל פעם מגיעים במיוחד עבור בחורים ספציפיים. מקיימים עם כל בחור שיחת עומק, מתרשמים ממצבו והתקדמותו, ואם צריך עזרה – אנחנו יודעים לעדכן את ההורים ואת הצוות, ואפילו לשלוח אנשי מקצוע בהתמודדויות שונות.
“במפגש אנחנו מעניקים לבחורים ערכה מיוחדת”, מוסיף גודלבסקי. “לפני חג או יום מסוים – אנחנו שולחים לבחורים ערכות אישיות. למשל, בערב שבועות תש”פ – רעייתי אפתה במסירות לכל בחור עוגת גבינה אישית, כאשר הצוות המקומי יוצא במיוחד לפגוש בחור-בחור ולתת לו את העוגה”.
צוות הישיבה מעודד
איך אנשי הצוות בישיבות מקבלים את הפעילות הזאת?
“באהדה גדולה. בהתחלה הייתה זהירות מסוימת, כי לא הכירו. אבל במשך השנים ראו את התוצאות ואת התנופה שכל בחור מקבל מכל פגישה שכזו, והם עצמם מעודדים את הפעילות. כיום, כשהארגון הוא כבר ארצי ומוכר – הכל הרבה יותר קל.
“היום, במקום שהצוות בישיבה יתקשר להורים ויביך את הבחור, הם פונים אלינו ואנו מנסים לטפל בבעיה בצורה רגשית מבלי לעורר התלהמות ואנטגוניזם אצל הבחורים, והתוצאות מפתיעות”.
זה מה שאתם עושים בתוך ה’זמן’. מה אתם עושים בימי ‘בין הזמנים’ או בשבתות וחגים כמו חנוכה וכדומה?
ב’בין הזמנים’ יש כמובן את ישיבת ‘בין הזמנים’, ברמה ובאיכות שלא רואים בהרבה מקומות. אנחנו משלמים לכל בחור ישיבה על ההספקים והשעות, מעודדים בעיקר לסיים את המסכתות שלמדו בישיבות. כל פעם נשארו חלק מן הבחורים שעדיין לא הספיקו או שלא למדו, ופעם בשנה אנחנו עושים ‘מעמד סיומים’ בהשתתפות ההורים ורבנים. עצם הסיום גורם לבחורים סיפוק אדיר ופשוט מעודד אותם במשך כל השנה לשאוף ללמוד ולסיים”.
אלו עוד פעילויות אתם עושים?
בשבתות אנחנו עושים ‘עונג שבת’: הבחורים מתאספים לשעת לימוד או שיחת חיזוק, ואחר כך ‘זיץ’ עם הבחורים עם שירי שבת ליד שולחנות ערוכים כיאה וכיאות.
“ב’בין הזמנים’ אנחנו יוצאים עם בחורים לפארקים באזור ויושבים יחד. מדברים, מלבנים סוגיות, משלימים פערים, ויוצרים חיי קהילה תוססים המחזקים אחד את השני. השיחות הללו מהוות מטריית הגנה רוחנית בימים שבחוץ נושבות רוחות זעף של פיתיונות חולין.
פעילות לימי קורונה
יש פעילות מיוחדת לימי הקורונה?
“הקמנו קו טלפון ייעודי לעדכונים וסדרי לימוד. קיימנו ישיבת ‘בין הזמנים’ בבתים ושלחנו דברים ופינוקים לבתים של הבחורים. גם באמצע הזמן לא הפסקנו לדאוג להם. אלו שלא היו להם ישיבות – סידרנו להם מסגרות שונות, ואלו שהיו בקפסולות – הלכנו לבקר אותם והעברנו להם חבילות.
“תקופת הקורונה אתגרה אותנו כמערכת בצורה יוצאת מן הכלל, וברוך השם הביא תוצאות מיוחדות ועל זה תודתנו להשם יתברך שמו”.
איך אתם ממנים את כל הפעילות?
“במשך כל השנה ההורים ברוך השם מוסיפים יד תומכת. כאשר יש הוצאה גדולה במיוחד – אנחנו פונים גם לנציגים העירוניים, כאשר כאן בביתר יש לנו דלת פתוחה ואוזן קשבת אצל הרב דודי זלץ, סגן ראש העיר, שליבו ער ל’איגוד בני הישיבות’ והוא משתדל לעזור ככל יכולתו, כאשר הוא גם המממן של הנסיעה בסוף כל ‘בין הזמנים’ לטיול הגדול, ומשתתף פעיל במעמד הסיומים. כעת, כשהפעילות מתרחבת, כמובן שהקומץ אינו משביע את הארי, ואנחנו זקוקים לכל סוג של תמיכה גם כדי לענות על הביקוש הקיים וגם כדי להרחיב את מעגל הפעילות”.
ומה התוכניות ל’בין הזמנים’ הקרוב?
“השנה היא שנה מאתגרת, וכעת בביתר המצב הרבה יותר מורכב. אנחנו בקשר עם כלל הגורמים, ופותחים ישיבת ‘בין הזמנים’ לפי הכללים והנחיות ואף יותר מכך. כי מעבר ל’ונשמרתם’ יש לנו גם עניין חשוב לנו שכולם יוכלו להשתתף בכלל הפעילויות שאותן אנחנו לא רוצים עדיין לחשוף, כדי שנוכל להפתיע את הבחורים בפעילויות יפות המותאמות לאתגרים של התקופה”.
