בחייהם ובמותם
!
@שמעון כהן
בחייהם ובמותם לא נפרדו: בכאב ובצידוק הדין – ביתר עילית ליוותה למנוחות ביום חמישי האחרון את הרה”ח ר’ יצחק נוימן ז”ל, תושב העיר הוותיק, שנפטר בגיל 74, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. הטרגדיה היא כפולה, כאשר פטירתו של הרב נוימן ז”ל התרחשה בתוך ‘השבעה’ על רעייתו, מרת איילה נוימן ע”ה, שנפטרה במוצאי השבת הקודמת לאחר שגם היא נדבקה בנגיף.
ר’ יצחק ומרת איילה נוימן ע”ה הם שני קורבנות הקורונה הראשונים בביתר עילית (בתפילה ובתחינה להקב”ה שגם האחרונים) שנפטרו מהנגיף.
ר’ יצחק נוימן ז”ל היה מוכר לאלפים מתושבי העיר הודות לעבודתו בסניף ‘רמי לוי’ בעיר, שם עבד בתפקיד מחתים החשבוניות ביציאה. ר’ יצחק האיר פנים לכל אדם, כאשר הוא עושה את מלאכתו באמונה, ומדי פעם משמיע בחיוך רחב אמרה שנונה, דבר חיזוק או עידוד, וכמובן איחולי ‘בוקר טוב’, ‘שבת שלום’ וכדומה, הכל לפי העניין והזמן – כשהלקוחות מחזירים לו הערכה ונהנים לראות יהודי נשוא פנים וירא שמים שמקדם את כל היוצאים מהסניף בסבר פנים יפות.
אהוב על כולם
בימי חודש אלול, כאשר ר’ יצחק היה מאחל “כתיבה וחתימה טובה” אגב חתימתו על החשבונית – הייתה לכך משמעות כפולה, כאשר איחולי נאמר מלב טהור של יהודי מאמין בהשגחה פרטית ומהווה דוגמה מוחשית למאמר חז”ל ‘גדול הנהנה מיגיע כפו’, כאשר אף בגילו המופלג הוא ממשיך לעבוד לפרנסתו, בתפקיד שמצריך הרבה סבלנות מחד, ומאפשר לפגוש יהודים רבים מדי יום, לברך ולהתברך מהם.
גם עובדי הסניף – יהודים וערבים כאחד – העריכו את האיש וראו בו סמל ומופת ליהודי שעוסק לפרנסתו באמונה וביושר, נפש נקי וצדיק, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, את יראי ד’ יכבד ומאיר פנים לכל אדם.
רעייתו, מרת איילה נוימן ע”ה, עמדה לצידו במסירות, ויחד גידלו בית של יראת שמים, כאשר ילדיהם ממשיכים בדרכם באמונה ומהוות את אחת המשפחות המוכרות והמוערכות בעיר.
חובת הזהירות
נסיבות פטירתו של הרב נוימן ז”ל התקבלו בזעזוע ברחבי העיר. הכל ידעו על תפקידו כמי שבא במגע יומיומי עם אלפי אנשים ביום במסגרת עבודתו, זאת בעוד הקורונה משתוללת ומתפשטת בביתר עילית והסיכון, לכאורה, הוא מוחשי. אין ידוע היכן נדבק לבסוף, וכמובן שאין עצה ואין תבונה נגד השם, ואנו מאמינים שכך נגזר משמים כבר בראש השנה תש”פ. אולם חובת הזהירות נדרשת, והתורה מצווה אותנו ‘וחי בהם’, כולל השתדלות מוחשית בדרכי הטבע.
לפחות לגבי העתיד – יש כאן הוכחה למי שעדיין היה זקוק לה – על כך שאין מדובר במשחק ילדים כלל ועיקר, וכי יש בו בנגיף הזה כדי להמית רח”ל אנשים מבוגרים או כאלה שנמצאים בקבוצת הסיכון. לצד האבל והכאב, וכמובן האמונה והתפילה – הדבר מצריך אותנו להתנער מהאדישות, לחדד את הנהלים ולהיצמד אל ההנחיות מצילות החיים – אף בבתי הכנסת ובמקומות הכינוס המלאים באנשים. זכרו: זהירות יכולה להציל חיים!
בני המשפחה יושבים ‘שבעה’ בבית הוריהם המנוחים ע”ה, ומנסים להינחם על האבידה הכפולה שאין לה תמורה.
תושבי העיר נקראים להתפלל וללמוד לעילוי נשמתם של רבי יצחק ומרת איילה נוימן ע”ה – הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
