שמעון כהן
משך שעות רבות ניצב המשפיע החסידי הגה”צ רבי אלימלך בידרמן שליט”א מול קהל המונים של ‘מבקשים’ מכל העדות והגילאים, ועורר על קדושת הימים ועל עת הרצון לזכות לתורה בימי החנוכה, בבחינת ‘נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי’.
המעמד הקדוש נערך במוצאי שבת-חנוכה, כאשר קהל המונים גדש את ‘מתנ”ס פריימן’ ובלע בשקיקה כל הגה בדברים מעוררי הלב של המשפיע הדגול. המעמד החל בהדלקת נר חנוכה לפרסומי ניסא, ומכאן ואילך, במשך שעות ארוכות אל תוך הלילה, הרים ה’משפיע’ את המוני המשתתפים לגבהים רוחניים של התעוררות והתחזקות.
כדרכו, הגר”א בידרמן התהלך ברחבי האולם ועורר את הקהל ברשפי אש שלהבת קודש. כך למשל, כאשר דיבר על מנהג ה’דריידל’ (סיבוב הסביבון) בחנוכה, אמר הגר”א: “מבואר בקדמונים שלכן מסובבים בחנוכה את ה’דריידעל’ מלמעלה, ובפורים את ה’גראגער’ (רעשן) מלמטה – כי בפורים הייתה ‘איתערותא דלתתא’ (התעוררות מלמטה) – שהתפללו והתענו, כדכתיב ‘וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה’. ואילו בחנוכה לא מצינו כזאת, אל כל הנס בא בהתעוררות ממעלה, ולכן, גם ה’סיבוב’ הוא מלמעלה”.
ועל זה הקשה ה’משפיע’: “הרי ידוע שגם בחנוכה ערכו בני חשמונאי מלחמה נגד היוונים, ונמצא שגם בו היה הניצחון על ידי מעשי התחתונים! מכאן יש לומר, ש’מלחמה’ איננה נחשבת למעשה התחתונים – שכן רק הקב”ה עושה מלחמות, כמאמר הכתוב ‘ומלחמות אני עשיתי’, ומה שאנו רואים בדרך הטבע שאנשים עורכים מלחמות – זהו רק מחזה תעתועים. רק תפילות, צום ובכי והתעוררות לתשובה – נחשבים למעשי בני אדם.
“ומעניין לעניין”, הוסיף הגר”א, נודעת בשערים קושיית ה’בית יוסף’ מדוע קבעו להדליק שמונה ימים, והרי הנס נעשה רק בשבעה ימים, כי ביום הראשון הייתה הדלקה בדרך הטבע. ובתירוצו הראשון הוא מתרץ, שחילקו את השמן לשמונה ימים, ובכל יום שמו במנורה רק שמינית מהשיעור הנדרש, ואם כן, הנס היה בכל לילה ולילה.
“ועל זה הקשה הגה”ק רבי שלמה קלוגר זיע”א, כיצד עשו כן – ליצוק במנורה רק שמינית מהכמות הנצרכת, והרי ‘אין סומכין על הנס’. ותירץ, עפ”י מה שכתב המהרש”א בקידושין, שנס המתרחש על ידי תפילה – אינו חשוב כנס לגבי שבו מנכים לאדם מזכויותיו. על דרך זה יש לומר, שגם כאן, אין זה נחשב כ’סומכים על הנס’ כי היה בדעתם להתפלל שידלקו הנרות כל הלילה ולפעול על ידי זה שהשמן ידלק כל הלילה, והרי זה כאילו נעשה הנס בדרך הטבע”.
וסיכם ה’משפיע’: “המהר”ל כותב במאמריו לחנוכה, שחז”ל הקדושים קבעו את ימי החנוכה במשך שמונה ימים – להורות שהימים האלו הם בבחינת ‘שמונה’ – למעלה מדרך הטבע, ואכן, ניסים ונפלאות נעשים לישראל בזמן הזה”. מכאן ואילך עבר המשפיע לספר סיפורי ניסים גלויים שאירעו בשנים האחרונות ממש ליהודים שידעו לנצל אל-נכון את קדושתם ושגב מעלתם של הימים הקדושים הללו.
עוד שעות רבות ישב הציבור והאזין בשקיקה ובצימאון לדברים, כאשר בין לבין תובלו השיחות בניגוני קודש – להודות ולהלל לשמו הגדול.
