התופעה החמורה שהולכת וגוברת לאחרונה בעיר: הצתות זדוניות שכרוכות בסכנת נפשות מוחשית וגורמות לנזק עצום לרכוש הציבורי >>> מאחורי ההצתות עומדים ילדים מבתים טובים, שההורים לתומם לא מעלים על הדעת מה עושים ילדיהם בשעות הפנאי >>> במשטרה מבטיחים לנקוט יד קשה, בכיבוי האש עומדים חסרי אונים, והקריאה למחנכים ולהורים ברורה: תפקחו עין, חוסו על הנפשות הרכות
@יעקב מרגליות
תופעה חמורה ומדאיגה: עלייה במקרי ההצתות של רכוש ציבורי ומתקנים לשימוש התושבים בעיר, כאשר בתקופה האחרונה הוצתו מתקני משחקים בגינות ציבוריות, פחי אשפה וציוד נוסף. במאמץ למיגור התופעה – המשטרה מנהלת מרדף בעקבות הפורעים האלמוניים.
בשבוע האחרון בוצעה הצתה כזו בגינת המשחקים ברחוב דרכי איש. נשרפו שירותים ציבוריים שממוקמים ליד מצבור גז – מה שמהווה סכנה מוחשית לחיי אדם ה”י, ובנס לא נגרם נזק בנפש. במקרה נוסף שאירע בשבוע האחרון – הוצת ברחוב צמח צדק מבנה של חברת החשמל, שבנס לא היה פעיל.
לדברי גורמים בעירייה, מדובר בסוג חדש של ונדליזם מבחיל, שמעבר לסכנת הנפשות הכרוכה בו – מהווה נזק של עשרות אלפי שקלים לרכוש הציבורי של כולנו. “עלותו של של כל פח מוטמן היא 30,000 שקל, ועלותו של כל מתקן בגינה ציבורית היא מאות אלפי שקלים”.
העקבות מובילות לבני נוער שמשוטטים חסרי פיקוח, וכאשר ההורים חושבים שהם בדרך למסגרת החינוכית – הם עוסקים למעשה בהשחתת רכוש ציבורי ובסיכון חיי אדם.
‘טיפול ביד קשה’
בעקבות התופעה החמורה, ‘שערים’ פנה למפקד תחנת יהודה, סנ”צ ניר ליפשיץ, כדי לשמוע על אופן הטיפול במטרה למגר את התופעה. ליפשיץ מאשר, כי “בתקופה האחרונה חלה עלייה בהיקף ההצתות שמבוצעות על ידי בני נוער. זה מתבטא בהצתת פחים, שדות ושריפות לא מבוקרות, לצד פגיעה בכבאיות ובכוחות משטרה שבאים להציל חיי אדם ורכוש”.
לדברי ליפשיץ, ההשלכות הן קשות מנשוא עבור רבבות תושבי ביתר עילית. “מדובר בסיכון אמיתי של חיי אדם, השחתת רכוש ציבורי ונזקים גבוהים מאוד, זאת לצד פגיעה באיכות החיים”.
מה עושה המשטרה כדי למגר את התופעה?
“המשטרה תפסה כמה נערים – חלקם נתפסו על חם וטופלו כחוק. אני רוצה להזכיר שמדובר בעבירה פלילית חמורה, שיש בה פגיעה לטווח ארוך, כזו היכולה להשפיע לשנים רבות. כל מקרה נבדק בהתאם לגיל וחומרת העבירה”.
מפקד התחנה אומר, כי “עד כה נהגנו בגישה סלחנית כלפי המעורבים. החל מהשבוע – כל אירוע הצתה יטופל במלוא החומרה, כולל זימון הנערים והוריהם לחקירה משטרתית ופתיחת תיקים פלילים למבצעי העבירות. יש לנו את כלל האמצעים לדעת מי הדליק ובאיזו צורה. הסיבה לכך שעד כה לא פעלנו במלוא החומרה – הייתה כי רצינו שהתופעה תדעך מעצמה.
“אבל משנוכחנו שיש מי שממשיך עם התופעה – אנחנו נאלצים לעבור לפסים חריפים של אכיפת חוק. ראוי לדעת שמבחינת החוק – תיק הצתה עומד ברף חמור מאוד, ומי שנפתח נגדו תיק כזה – הכתם ילווה אותו להרבה שנים, בכל שלב בחיים. צריך להגיע לפרקליטות ולמצוא סיבות מיוחדות כדי לבטל תיק כזה”.
ליפשיץ פונה אף להורים: “חשוב שתבינו, אתם ההורים – שהאחריות מונחת על כתפיהם. אם לא בגלל חומרת המעשה והסכנה לפגוע בחיי אדם – תחשבו על עתיד הנוער. כמה פעמים לאחרונה הזמנו הורים לתחנת המשטרה, והם היו בהלם. הם התקשו להפנים שילדם מסוגל לבצע דברים כאלה. אני מציע שכל הורה יפקח עין וידאג לדעת מה ילדו עושה בשעות שבהן הוא שוהה מחוץ לבית – זה לטובת הילד ולטובת שלום הציבור”.
אבנים וקריאות
כדי להבין את היקף התופעה, ‘שערים’ שוחח גם עם סגן טפסר תמיר ארז – מפקד תחנה אזורית יהודה ברשות לכיבוי האש.
לדברי ארז, “אנחנו נמצאים כאן בעיר למען התושבים, במטרה להציל נפש ורכוש. מידי יום אנחנו מטפלים באירועי הצתה בעיר ביתר עילית – רובם בשטחים פתוחים. אנחנו מחזיקים שני רכבי סער – שזה סוג של כבאית – כדי להציל חיי אדם. כאשר בני נוער עסוקים בהצתות שמרתקות אותנו למקרים הללו – אנחנו נאלצים לפעמים לדחות טיפול במקרי חירום, ויש בכך סכנה פוטנציאלית לחיי אדם ח”ו”.
מפקד תחנת הכיבוי מצטרף לדברי מפקד המשטרה וקורא לכל הגורמים המעורבים – לעצור את התופעה המסוכנת, לפני שיהיה פה אסון. “מעבר לכך, כל מקרה כזה מצריך פעילות של רכבים כבדים שנעים על הכביש, סירנות, פיח ועשן, דבר שגורם סבל לתושבים, ובפרט לחולי אסטמה וכדומה. אנחנו פועלים בשיתוף עם העירייה בניסיון למנוע את כל ההצתות, ולשמור על איכות החיים והרכוש הציבורי”.
במשך השנים שאנחנו פה בעיר, שנים שעבדנו יחד ולצערנו לאחרונה אנו עדים למצב החמור הזה, וחשוב לנו שזה יחזור להיות כמו שהיה, אני פונה להורים ולמחנכים למגר את התופעה הנוראה”.
תופעה נוספת שנצפית בעיר לאחרונה – היא פגיעה ברכבי הביטחון. מדובר באוסף של מקרים בהם הושלכו אבנים וחפצים שונים לעבר רכבי ביטחון, כיבוי ושיטור, כשאלו הגיעו לטפל באירועים. לפני כשבועיים לדוגמה, כאשר מכבי האש הגיעו לטפל באירוע שריפה – הושלכו לעברם אבנים שאילצו את כוחות הכיבוי לעזוב את המקום.
בפעילות מהירה של המשטרה אותרו מספר נערים במעשה, והם מטופלים כנדרש. במשטרה מציינים, כי “הכאב של ההורים ושל הילדים, והבושה מול כל הילדים לאחר המעשה – היא נוראה. אנו מנסים למזער את זה, אבל מחויבים למנוע סכנת חיים. הנזק הוא בלתי יתואר, לכן אנו פונים למחנכים לעצור את התופעה”.
איפה המחנכים?!
גם טל דשן, מנהל מערך המתנדבים העירוני לכיבוי האש, מתלונן בשיחה עם ‘שערים’: “השריפה בדרכי איש הייתה אירוע מאוד חמור, עם סיכון גבוה במיוחד. ההצתה הייתה במקום קרוב מאוד לצובר גז. פיצוץ של כזה מיכל היה משנה את כל פני האזור, ואני מעדיף שלא לפרט את ההשלכות האפשריות. אפשר רק להשאיר את זה לדימיון. היה כאן נס של ממש, בחסדי שמים.
“טיפלנו בשריפה הזו במקצועיות יחד עם מתנדבים תושבי העיר, אבל לצערנו, המלאכה לא הייתה קלה, בשל התאספות של ילדים, והכי גרוע – הפרעה פיזית לכבאים. אולי יש ילדים שחושבים שאנחנו שוטרים – גם להם אסור להפריע או לזעוק לעברם קריאות גנאי כמו ‘נאצים’ וכדומה – אבל אנחנו אפילו לא שוטרים. בסך הכל באים לכבות שריפה”.
דשן מזדעק: “זאת פשוט בושה לראות ילדים עם פאות מסולסלות הלומדים בחיידרים הכי טובים בעיר, ואינם מודעים לחילול השם הנגרם מהתנהלות כזו. אנחנו באים לעזור ולהציל. כמה שהתחננו בפניהם לזוז קצת אחורה, כדי שלא יסתכנו – זה לא עזר.
“גם לאחר ההשתלטות על השריפה, הילדים המשיכו להפריע לנו במלאכת קיפול הציוד. דרכו לנו על הצינורות בכוונה ועשו הכל כדי להפריע. זו התנהגות מופקרת שנובעת מהתעלמות ההורים והמחנכים ממה שהילדים עושים בשעות הפנאי, לאחר שעות הלימוד.
“יש בידינו תיעוד של הילדים. תכננו עוד השבוע להעביר את התמונות לכלל הגורמים – ממוסדות החינוך ועד למשטרה. אנחנו מודעים לנזק החברתי שייגרם לילדים, ולכן נמנענו הפעם מלעשות זאת. אבל אם זה יחזור על עצמו – שלא יבאו בטענות אחר כך. אין עונשין אלא אם כן מזהירים”.
גם בעיריית ביתר עילית רואים את התופעה בחומרה גדולה. “ראש העיר הנחה את סיירי הביטחון להגביר את הערנות. אנו עוקבים במצלמות העירוניות ובפרט באזורים המועדים. העירייה תעשה הכל כדי לסייע לאיתור המציתים”, מסרו מהעירייה ל’שערים’.
מסגרת:
על נפש הילדים // מאמר מערכת
זה היה בערב הפסח האחרון ברחוב דרכי איש, בגבעה ב’ בעיר. צוות מטעם העירייה הגיע לפנות מכולה לשריפת חמץ, הרבה לאחר סוף זמן הביעור. קבוצת ילדים בפנים מפויחות, שעסקו בליבוי האש ובהשלכת חפצים ורהיטים לתוך המכולה – התאסף בניסיון להפריע לפינוי המכולה. היו שם צעקות, קריאות גנאי, והשלכת אבנים וחפצים לעבר הצוות. לבסוף, לאחר דקות ארוכות של התמודדות מול הילדים שהתפרעו – הצליח הצוות לפנות את המכולה.
אלא שכמה ילדים דאגו מבעוד מועד להשאיר שריפה דולקת על האספלט, באמצע הכביש. בשלב הזה ניגש ילד, גרר אופניים ישנים, והשליך אותם לתוך השריפה. בתוך שניות נשמע פיצוץ עז – כנראה בשל גלגלי האופניים – וילדים רבים עפו מטרים אחדים מההדף. ילד אחד נפגע בפניו, עם כוויות חמורות, כתוצאה מהפיצוץ, ונלקח – שעות אחדות לפני ליל הסדר – לטיפול בבית החולים.
אחר כך הגיעה ניידת כיבוי, כדי לכבות את הדליקה. אלמלא ראינו זאת בעינינו – לא היינו מאמינים שדבר כזה יכול לקרות בעיר של תורה וחסידות: צוות הכיבוי התקבל על ידי הילדים בקריאות “נאצים!” ושאר קריאות גנאי, כאשר ילדים מופרעים משליכים לעברם אבנים וחפצים ועושים הכל כדי להפריע למלאכת הכיבוי. אברך שניסה להתערב ולהוכיח את הילדים על מעשיהם – הותקף בעצמו בקריאות גנאי על ידי הילדים.
גם אם ניתן לפטור זאת בשעמום של ערב פסח, שעה שההורים היקרים עסוקים בהכנות לחג ופחות יכולים לשים לב למעשי הילדים בזמן הלחוץ הזו – אין סלחנות לתופעה כזו. מעבר לסכנה – קשה לדמיין את השחתת המידות שנגרמת לילדים כתוצאה מהתנהגות כזו. קשה להעלות על הדעת שהתנהגות כזו נראית בעיר של תורה, שתושביה ומשפחותיה – כל תושביה וכל משפחותיה – בוחרים בחיי דחק ועוני ומוכנים לתת הכל כולל הכל כדי שהילדים יגדלו לתורה, למידות ולדרך ארץ.
התופעה – שכבר לא ניתן להתעלם מקיומה – מצריכה התכנסות של כלל ההורים, המחנכים וכל הגורמים בעיר. כל הורה מחויב לפקוח עין על ילדיו ולחנך אותם למידות ולדרך ארץ, לזהירות ברכוש הציבורי ובכבוד הזולת, ולהתרחקות ממעשי ונדליזם. כמו כן, נדרשת פעולה מצד המחנכים בכל מוסד חינוכי בעיר, כדי שנוכל להתפאר בילדינו ובהליכותיהם במידות ובדרך ארץ, ולמען לא ניגע לריק ח”ו.
והלוואי שבזכות ההשתדלות בחינוך הילדים לדרך ארץ – נזכה לקיום הפסוק “אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו”.
