“אין זאת אלא שרבי שמעון הסכים למה שאירע. בוודאי פטר כך את העולם מגזירות קשות ונוראיות הרבה יותר. מאורע זה יזרז ויחיש את פעמי משיח”
@משה יאיר וינשטוק
קשה לתאר את עוצמת הכאב האינסופי בקולו של הרב מרא דאתרא – מורנו הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א בעת שביקשנו לשמוע מפיו דברי חיזוק לנוכח האסון הקשה שפקד את העולם החרדי והיהודי כולו, ובתוכו – עירנו ביתר שאיבדה ארבעה מפארי בניה. הקול רווי בצער, רועד וסדוק, אבל תוכן הדברים – רווי אמונה ובטחון, ומעניק חיזוק וטללי נוחם גם בעת קשה כזו, אשר לא תכיל היריעה את גודל הכאב ולא יספיקו המילים לבטא ולהקיף.
ואלו דברי הרב שנמסרו בשיחה מלאה תוגה אינסופית שנמסרה ל’שערים’:
“מה נתאונן ומה נאמר מה נדבר ומה נצטדק… זוהי עת ליקוי מאורות. עם ישראל כולו לקה, ועירנו עיר התורה והחסידות לקתה בכפל כפליים בהילקח ממנה זוהר תפארתה – נשמות קדושים וטהורים שהיו כיהלומים בכתרה של העיר. הקדושים הללו פיארו את מבואותיה של העיר בצורתם המאירה, וקול התורה שלהם הדהד והחזיק עיר, ארץ, עולם ויושביו.
“לפני כמאה ועשר שנים, ביום ל”ג בעומר תרע”א – רעדה הארץ. בעיצומו של יום ל”ג בעומר, בעת אשר פיזזו וריקדו אלפי יהודים מכל גווני הקשת בחצר הציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי – התמוטטה הגדר של גג המערה, ואחד עשר יהודים מצאו את מותם. טרגדיה איומה זו נחקקה בדברי ימי עולם והונצחה לדורות. באותם ימים היו גדולי ומאורי ארץ, שבאספקלריא המאירה חזו והצביעו על האסון ועל הגורמים שלו בבחינת ‘על מה עשה השם ככה’, וגם החוו באצבע לצאן מרעיתם בבחינת ‘והחי ייתן אל ליבו’ – מה עליהם לתקן ומה באו להראות מן שמיא ליהודי הארץ. אנו מקווים שגם בעת הזו יורו לנו גדולי וצדיקי הדור שליט”א את הדרך נלך בה בעת הזאת”.
#’אין איתנו יודע’
“איננו יודעים חשבונות מכבשונו של עולם”, אומר הרב שליט”א בשיחת התוגה.
“קטני השגה הננו מכדי להבין חשבונות שמים ולפענח כוונות עליונות. אולם זה ברור ואין ספק בכך, שאירוע נוראי בסדר גודל שכזה, בעיתוי ובמקום הזה – בא להעביר מסר, לעורר את הלבבות. אי אפשר שנישאר אדישים. וכמו שכל עם ישראל כולו שותף ליום ל”ג בעומר, שהוא יום שנוגע באופן ישיר לכל רבדי העולם היהודי, כך גם המסר שבא האסון שהתרחש ביום זה להעביר – שותפים לו כולם. יש כאן מסר לכל כלל ישראל.
“זאת ועוד: אנו מביטים על אותם אלו שעלתה נשמתם בסערה השמימה באסון הנורא, ורואים באופן מצמרר את קיומו של הפסוק ‘דודי ירד לגנו ללקוט שושנים’. הקב”ה לקח את המובחרים. בעירנו ביתר עילית – די במה ששמענו עד כה לדמותם של אותם ארבעה קדושים וטהורים – כדי ללמד על כלל ארבעים וחמישה ההרוגים ולהבין כי את המעולים והטובים ביותר ליקט הקב”ה, את המובחרים ביותר. במקרה של ביתר עילית, אלו יהודים שהקרינו מהודם על העיר ותרמו לה תרומה עצומה בתורה ובחינוך לתורה. וכך גם בשאר הערים. המסר הוא לא פרטי, רבותי, מדובר במסר לכלל, לכלל הציבור”.
#’נתפסו בעוון הדור’
בשיחת המספד שלו מפנה המרא דאתרא שליט”א את תשומת הלב לעוד מרכיב נורא באסון הבלתי נתפס – לקיחתם של תינוקות של בית רבן לגנזי מרומים.
“באסון גם תינוקות של בית רבן”, אומר הרב בקול חנוק מדמעות. “הגמרא מעידה במסכת שבת (דף ל”ג:) – ‘אמר רבי גוריון ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה: בזמן שהצדיקים בדור – צדיקים נתפסים על הדור; אין צדיקים בדור – תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור’. כאן נתגשמו למרבה החלחלה שני הדברים גם יחד. גם הצדיקים שבדור נספו, וגם תינוקות של בית רבן. ועל זה אומרת הגמרא דברים מפורשים – לא בעוונותיהם הם נתפסים, אלא בעוון הדור.
“וגם אם עינינו סומות ואין אנו יכולים לדעת חשבונו של עולם, עדיין מוטל עלינו לדעת ולהכיר כי משמים באו לטלטל אותנו, את כלל הציבור: עלינו מוטל לפשפש במעשינו, להתעורר משנתנו ולהקיץ מתרדמתנו, וכל אחד יקבל על עצמו קבלה טובה להשתפר ולתקן”.
הרב שליט”א מדגיש, כי “על אף שאיננו יודעים חשבונות שמים – עדיין אנו יכולים להעמיק ולהתבונן במה שאירע כדי לקחת לקחי מוסר כצידה לדרך החיים הלאה. בל”ג בעומר בציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי ישנם שני דברים שבאים לידי ביטוי בצורה מיוחדת. מחד – אחדות כלל ישראל, כשעם ישראל כולו על כל גווניו ורבדיו מתאחד בשמחה עצומה בחצר הציון הקדוש ובסביבותיו. במעגלי הריקודים ניתן למצוא את כל סוגי הכיפות והמגבעות, את כל החוגים ואת כל המגזרים, עם ישראל כולו. ומאידך, בפנים המערה שוררת אווירה של יום הכיפורים – כולו תפילה וזעקה, השפתיים מרחשות תפילה והלב הומה, מבקש ישועה.
“אותן שתי נקודות הינן נקודות שיש מקום להתחזק בהן. בעקבות האסון הנורא אנו רואים את אחדות ישראל בצורה מופלאה. התחושה הזו חלחלה לכל המגזרים, לכל הרבדים, ודומה שאין יהודי בעולם כולו שליבו לא זע לנוכח הטרגדיה האיומה. הבה נשים אל ליבנו להתחזק באחדות ישראל לא רק בעת כאב גדול כל כך, אלא בזמנים של שגרה. לאהוב האחד את השני בלי תנאי ובלי סייג, לא לשפוט, לא לדון, אלא לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ולהתרחק ממחלוקת או מאבק מחלוקת. ומי יודע – ואומר זאת בזהירות הנדרשת – שאם הייתה אחדות בעם ישראל עוד קודם, מי יודע אם האסון הגדול הזה לא היה נמנע” – – –
#להתחזק באחדות ובתפילה
“כוח האחדות”, אומר הרב, “בא לידי ביטוי עז במעשי חסד ועזרה לזולת. יש מכתב מה’חפץ חיים’ זי”ע שנכתב בעת אשר ניתכו גזירות על ראשי עם ישראל. באותו מכתב בו בא החפץ חיים להדריך את עם ישראל בעת הקשה ההיא, הוא קורא לכל אחד להתחזק במידת החסד, כי בכוחו של חסד להמתיק את הדינים ולבטל את הגזירות.
הדבר השני הוא כאמור התפילה. נשים לב להשקיע בתפילה, שזה הערוץ הישיר שלנו עם ריבונו של עולם, להקפיד על זמני התפילה, על תפילה בכוונה, וכמובן על כבוד התפילה ועל קדושת בית הכנסת.
“בזוהר הקדוש מובא מעשה מבהיל, ובו מתואר שרבי שמעון בר יוחאי הגיע לעיר ופגש את מלאך המוות שקוטל אנשים בעת מגיפה. הורה לו רבי שמעון שיחדל, אולם המלאך מאן ואמר כי זוהי עבודתו ולכך נשלח מן שמיא. רבי שמעון לא הרפה, והורה לו שיחזור אל כסא הכבוד ויאמר כי רבי שמעון הורה לו שיפסיק. הלך מלאך המוות ואמר את הדברים, והשם יתברך קיבל את דבריו וחמל על המקום בזכות רשב”י.
“הבה ונחשוב: אם בחיי חיותו יכול היה רבי שמעון לשלוט כך על המלאכים ולהושיע את בני האדם ממוות – על אחת כמה וכמה לאחר פטירתו, שהרי ‘גדולים צדיקים במותם יותר מבחייהם’. המסר חודר ופולח כליות: רבי שמעון שיכול לפטור העולם – בוודאי שיכול בימים אלו להושיע ולפדות ממוות, ואם כך אירע, ועוד במתחם הציון, ועוד ביומא דהילולא – אין זאת אלא שרבי שמעון הסכים למה שאירע. רבי שמעון, שמצמיח ישועות דבר יום ביומו, שמהווה מקור לכל מבקש מזור ורפואה, הגואל ממוות ופודה משחת – הסכים למה שאירע! אין זאת אלא, שטובה יש כאן עבור כלל ישראל”.
#המתקת הדינים
“אנחנו, שהשגתנו דלה והבנתנו מוגבלת – אין אנו מסוגלים ויכולים לראות או להבין זאת. אם נרצה לקרב את הדבר אל השכל שלנו נאמר, שבוודאי פטר כך את העולם מגזירות קשות ונוראיות הרבה יותר, או שמא, וכולנו מלאי תקווה, שמאורע זה יזרז ויחיש את פעמי משיח. כך או כך, ודאי אפוא שאם רבי שמעון סמך ידיו על שאירע, שיש כאן טובה וישועה עבור כלל ישראל.
“לפני הכול ואחרי הכול, עלינו להתחזק במידת האמונה, לחזור שוב ושוב על כך שטוב השם לכול ורחמיו על כל מעשיו, ועל העיקר מעיקרי האמונה – ‘אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים’.
“צריך לזכור כי הקב”ה הוא האבא הטוב של כלל ישראל. אנחנו לא מבינים תמיד את דרכיו, אולם בזאת אנו בטוחים – שכולן שוות לטובה. ואנו מצפים ומייחלים שיבוא סוף וקץ לכל הצרות של כלל ישראל ובמהרה נתבשר בבשורת הגאולה השלמה במהרה בימינו”.
