כל התלמידים אהבו את ‘הרב’ה גולדברג’ – שההתמסרות שלו לתלמידים הייתה לאות ולמופת >>> הכיתה שלו הייתה הכי מסודרת, ורגישותו בגילוי מצוקה של ילד – הייתה מפעימה >>> את סדר יומו החל #בחמש לפנות בוקר,# ומעולם לא הפסיד שיעור אחד >>> #נטפי דמע#
משנה:
@יעקב מרגליות
בפניא דמעלי שבתא, יום ל”ג בעומר ערב שבת קודש פרשת אמור, ליוו רבים בעצב ובתוגה את קרבן הציבור תושב העיר, האברך היקר והחשוב הרה”ח הרב אלעזר גולדברג ז”ל, מהרוגי אסון מירון, למנוחת עולמים.
הייתה זו הלוויה רווית יגון ותוגה, כאשר עין לא נותרה יבשה בעת הקדיש שנשמע מפי בנו העולל של המנוח, שביקש להתפלל ולשמוח בשמחת רשב”י ובחד קטירא איתקטר עם נשמת התנא האלוקי ביום ההילולא שלו, במקום מנוחתו.
לפני כשלושים ושמונה שנים נולד רבי אלעזר ז”ל, לאביו יבדלח”ט הרה”ח ר’ שמואל הי”ו, מחסידי שידלובצא. המנוח זכה להביא לעולם ארבעה ילדים, ושימש כמחנך ותיק ומוערך בת”ת ‘אדרת אליהו’, בו העמיד מאות תלמידים לתורה ולתעודה.
#ה’מלמד’ ממתין בפתח
מסירותו של המחנך הרב גולדברג ז”ל לתלמידיו, הגיעה לשיא יפעתה בימי הקורונה.
כה הרבה חיכה הילד וציפה ליום הזה, כל כך הרבה הכינו אותו וטיפחו בו את הערגה לאותם רגעים נעלים בהם יזכה להכיר את אותיות הא”ב ולהגות בפיו את פסוקי התורה הראשונים בימי חייו. אלא שאז הגיע הסגר השלישי, שהיה אימתני מקודמיו; התכניות נגוזו ולציפיות נכונה אכזבה קשה.
אולם בבוקרו של יום נשמעו נקישות על דלת הבית: דמותו התמירה של הרב’ה האגדי רבי אלעזר גולדברג ז”ל עמדה שם. בידו כל הציוד הנדרש – צנצנת הדבש, לוח האותיות וכן – גם פרס בעטיפה צבעונית. הממשלה תחליט מה שתחליט, אולם המלמד שמסור ומחויב לעתידו של כל תלמיד ותלמיד, שתיל בערוגתו החינוכית – לא יאכזב אף ילד…
כזה היה רבי אלעזר – יהודי שכולו לב, שכולה נתינה, יהודי שכולו חינוך.
אם ננסה להקיף את מלוא דמותו המופלאה ועדינת הנפש של הרב אלעזר גולדברג ז”ל שעלה בסערה השמימה באסון הבלתי נתפס בל”ג בעומר במירון – תהיה זו משימה יומרנית מצידנו. דמותו מעוררת ההשראה – האצילה מהודה על כל סביבותיה, התרומה שהעניק לכל מי שסביבו – בחסד, באמונה בהירה, ביראת שמים, בתורה, ובעבודת השם – כה רבה הייתה, עד שיכלו המילים בבואנו להקיף את דמותו המיוחדת.
#יהודי של שחר
את סדר יומו התחיל בשעה 5:00 לפנות בוקר, בשיעור הדף היומי הקבוע שנמסר על ידי מגיד השיעור המפורסם הג”ר אברהם אייזנבאך שליט”א – שיעור שכמעט מעולם לא הפסיד – וכל ציר חייו נע סביב תורה ועבודת השם. אולם בראש ובראשונה היה הוא מחנך. מחנך דגול.
בתלמוד תורה ‘אדרת אליהו’, בה שימש כמחנך בכיתה א’, לא מסוגלים עדיין לעכל את האובדן הנורא. חבריו לצוות החינוכי מספרים על מלמד מקצועי במיוחד שפיתח שיטות מיוחדות בהנחלת קניין האותיות לצעירי הצאן, עד שהיה מודל לחיקוי בקרב אנשי המקצוע המיומנים ביותר בתחום.
בנוסף, המחנך הרב גולדברג היה אברך בעל לב רחב כאולם, שבכוח אהבתו הרבה המיס את הקשים שבלבבות, וכולם – כל תלמידיו שמך כעשור ומחצה של חינוך טהור – נשבו בקסמו ובאהבה הרבה שהרעיף עליהם בלי מידה.
תכונות רבות חברו להן יחד באישיותו הנדירה. היו אלו הרוגע, טוב הלב, אהבת ישראל, צניעות, ענווה, ומעל לכול – מסירותו העצומה לתלמידים, שהרכיבה את הפסיפס המיוחד של דמותו המיוחדת.
פעם ראה את אחד התלמידים שהוא מקשקש בכעס על דף נייר ואחר כך מקמט וזורק לאשפה. לא מלמד כרבי אלעזר יעבור על כך לסדר היום. לאחר שנפנה אותו ילד והלך מהמקום, הוציא רבי אלעזר את הנייר מהפח, ופנה עמו לאיש מקצוע שיפענח האם ישנו דבר מה שמעיק על הילד, וכיצד ניתן לעזור לו. “המחנך הרב גולדברג שם לב לכל הפרטים הקטנים בהתקדמותו של כל ילד”, מספרים הורי התלמידים בעצב עמוק.
#מסיבת חומש בבית
אחד האירועים שבאמצעותו הקנה הרב גולדברג לתלמידיו את אהבת התורה ואת כבוד התורה – היה מסיבת החומש המסורתית שבה השקיע במיוחד. באמצעותה פיאר ורומם את לומדי התורה הצעירים.
בשנה האחרונה, בלילה שלפני הבוקר בו עתידה הייתה המסיבה להיערך – הוכרז על סגר. רבי אלעזר לא השלים עם אכזבת התלמידים, ולאחר שנטל את הסכמתה של נוות ביתו תבדלח”ט – ערך את המסיבה ברוב פאר והדר בביתם הפרטי.
הסדר והארגון היו נר לרגליו. “דומה שאין כיתה מסודרת, מקושטת ומאורגנת כל כך כמו הכיתה של ר’ אלעזר”, אומרים בחיידר שבו לימד. “הוא האמין שזה המפתח להצלחה, ועם תוצאות – לא ניתן להתווכח.
“שמירת הזמנים שלו הייתה כה מופלאה, עד שהעיד על עצמו פעם שהוא יכול למנות על אצבעות ידו האחת כמה פעמים החסיר במהלך כל חמש עשרה שנות ההוראה שלו”.
“ללמד ליד רבי אלעזר זה מחייב”, מעיד אחד המלמדים. “כל כך הרבה היה דורש מעצמו, אף פעם לא הסתפק במועט ותמיד שאף ליותר, עד שהרגשנו שזה מחייב גם אותנו, וקיבלנו ממנו השראה”.
כאמור, הרב גולדברג ז”ל הותירה אחריו את נוות ביתו תחי’ וארבעה ילדים שיחיו, שימשיכו את דרכו הקדושה של אביהם שזכה לעלות לגנזי מרומים בצילם של רשב”י ורבי אלעזר בנו, עד שנזכה לתחיית המתים בב”א.
