דייריו של כל בניין עם מעלית בעיר מכירים את התופעה: המעלית מתקלקלת, יוצרים קשר עם החברה – ואז מגיעות הדרישות לתשלום מופרך >>> המחירים: 70,000 שקלים לכרטיס ראשי, 10,000 שקלים למערכת פיקוד, ועוד שלל תמחורים חסרי היגיון >>> זהו קצה הקרחון של תרבות ניצול קלוקלת (תרתי משמע) שנשענת על חוסר הידיעה של התושבים >>> התוצאה: הוצאות כבדות ביותר, השבתת מעליות, ויחסי שכנים שמידרדרים >>> הבשורה: קבוצת בעלי יוזמה בעיר נחושים להוביל שינוי >>> הפרטים המלאים
@יעקב מרגליות
כל בניין בביתר עילית שבו פועלת מעלית לשימוש הדיירים – היא מקור להקלה על דיירי הבניינים על ילדיהם. במיוחד אמורים הדברים לגבי תושבי הקומות הגבוהות, שהדבר מהווה עבורם הצלה של ממש, במיוחד בסחיבת הקנייה השבועית הביתה ולאורך השנה כולה.
אלא שתחקיר ‘שערים’ מגלה את הצד השני של המעליות: סיפורן של החברות שסוחטות את הלקוחות ללא היגיון וללא פרופורציה.
הכל התחיל במקרה שהגיע לאוזני תחקירן ‘שערים’, וחשף התנהלות מכעיסה במיוחד: במעלית שמותקנת באחד הבניינים בעיר, נרטבה מערכת הפיקוד החשמלי של המעלית. ועד הבית יצר קשר עם חברת המעליות, והחברה בקשה עבור החלק החליפי סך של לא פחות מ-10,000 ₪, לא כולל עבודת התיקון וההחלפה.
דיירי הבניין שבדקו את העניין, גילו לתדהמתם כי אותו חלק בדיוק ניתן להשגה תמורת 350 דולרים, כלומר, כעשירית מהסכום המופקע שדרשה החברה.
הדיירים הזריזים מיהרו לרכוש את מערכת הפיקוד במחיר ההגיוני, וביקשה מהחברה שתשלח את נציגיה להתקין את החלק שנרכש על ידי הדיירים. כאן העמיקה השערורייה: “חברת המעליות סירבה בעקשנות להשתמש בחלק שנרכש על ידינו, ואיימה בהשבתת המעלית”, מספרים דיירי הבניין ל’שערים’.
מקרה נוסף באותו בניין אירע כאשר טלפון הפיקוד של המעלית נפל אל תוך פיר המעלית. הדיירים יצרו קשר עם החברה, וזו מצידה דרשה את עלותו של מכשיר חדש, תוך שהיא מסרבת לתקן את המערכת כמקובל בכל מקום. החברה הסבירה, כי בתחום המעליות חייבים להחליף כרטיס בכל מקרה של תקלה, ללא מתן אפשרות לתקן, והמחירים פשוט מרקיעים שחקים, ונופלים על דיירי הבניין חסרי האמצעים.
70,000 שקלים לתיקון
ככל שהתפתח התחקיר שערכנו במערכת ‘שערים’, כך התברר עד כמה מדובר בקצה קרחון של התנהלות שערורייתית בדמות גביית מחירים מפולפלים ומופקעים, תוך ניצול העובדה שמדובר ב’לקוחות שבויים’, כאשר האפשרות לעבור לחברת מעליות מתחרה היא מורכבת למדי ולא בכל ועדי הבית מכירים את פרוצדורת המעבר.
ועדי בית מספרים ל’שערים’ על ניצול של החברות, כאשר ועדי הבית אשר אינם יודעים את מלוא זכויותיהם – פשוט משלמים בכאב לב. אלו שעומדים על זכויותיהם מקבלים הנחות, לפעמים בשיעור של אלפי שקלים, רק בגלל שהם יודעים לעמוד על שלהם.
“מאז שקיבלנו את המעלית”, מספר מ’, מנהל ועד הבית בבניין בגבעה ב’ בעיר, “זה היה בערך 4 חודשים אחרי שנכנסנו לבניין – פתאום בכל שבוע נדלקה מנורה שמבשרת כי ‘אין כניסה למעלית’, שמשביתה למעשה את המעלית מפעילות. בכל פעם שהתקשרנו – החברה טענה שמשהו התקלקל. המחירים מופקעים בכל קנה מידה: חלק חילוף של ברזל עולה 6,000 אלף שקלים בכל פעם, וכן הלאה והלאה”.
לדברי מ’, שיא האבסורד היה כאשר התפוצץ בוילר בבניין ומעט מים חדרו למערכת. “הטכנאי הגיע וטען שכל הכרטיסים הלכו לאבדון. מכיוון שאני חשמלאי במקצועי – ביקשתי לבדוק כל כרטיס בנפרד, כדי לראות אם יש לזה קורוזיה. פתאום כל הכרטיסים התחילו לפעול. אלא שהטכנאי לא התרשם: הוא הזהיר אותנו שאנחנו פועלים על אחריותנו. נאלצנו לשלם ולבצע את ההחלפה כדרישת החברה. לא עברה אלא תקופה קצרה – היה גשם, והמעלית הפסיקה לפעול. החברה דרשה לא פחות מ-70 אלף שקלים עבור החלפת הכרטיס הראשי.
“לגודל האבסורד, מי שהתקין את הכרטיסים ואת המעלית זו אותה חברה. הם לא וידאו את העניין של אטימות של הפיר?!”, תוהה מ’ בכאב. “מעבר לכך – אם קיימים בשוק כרטיסים עמידים למים – מדוע החברה לא מתקינה כרטיסים כאלה? כדי להרוויח כסף על החלפות חוזרות ונשנות?! והאבסורד הגדול מכולם – ברגע שאיימנו עליהם שנעבור לחברה אחרת, הם הסכימו לתת לנו אחריות גם נגד קורוזיה וכדומה, והפלא ופלא – פתאום אין בכלל תקלות במעלית”.
מ’ אומר בחריפות: “פשוט מדובר בקבוצה של מושחתים שמנצלים את חוסר הידיעה של התושבים. הגיעו הדברים לידי כך שכמה שכנים לא מדברים האחד עם שכנו רק בגלל בניה או שיפוץ של מישהו אחר, כאשר חברת המעליות היא זו שגורמת למריבות האין סופיות שנגרמות מהעובדה ששכנים מטילים האחד על רעהו את האחריות לקלקול שהוביל לעלות בת עשרות אלפי שקלים לכל תיקון. הגיע הזמן לעצור את התופעה”.
מתארגנים לתיקון העוול
אולם לקטר ולהתלונן זה לא מספיק כידוע, ול’שערים’ נודע על התארגנות בעיר להבאת סוף לעושק המעליות הגדול.
מדובר בקבוצת דיירים מבניינים שונים שהתאגדו יחד על מנת לחסוך את עוגמת הנפש הכרוכה בהתנהלות מול חברות המעליות שרואות לנכון ‘לעשות קופה’ מופרכת במיוחד בכל מקרה של קלקול במעלית.
נתן סינגר, חשמלאי ומתנדב בארגון ‘ידידים’ בעיר, אשר נכנס לתחום בעיקר כדי להכשיר מתנדבים באופן חוקי – מספר ל’שערים’ כי בביתר עילית ישנן 110 מעליות במבנים משותפים (בנייני מגורים) ועוד 8 במבנים ציבוריים, כגון מרכזי קניות וישיבות.
“הנתון הזה”, אומר סינגר, “מלמד שלמעשה משלמים בביתר עילית סביב מיליון וחצי שקלים בחודש רק על דמי שירות למעליות. עד לפני קצת זמן לא כל החברות יכלו לתת שירות למעליות מסוג MRL. בעקבות המהפכה של הרשות להגנת הצרכן – כל בניין שיש בו מעלית יכול לקבל שירות מכול חברה”.
סינגר מספר, כי רק לאחרונה נוספו 2 חברות חדשות בשוק המעניקות שירותי תיקון ואחזקה של מעליות, וישנן עוד חברות בדרך, כך שאין סיבה שלא לנצל את התחרותיות בענף ולדרוש את השירות הזול ביותר.
לדברי סינגר, “לאחרונה אנו עדים לניצול של החברה השולטת בביתר, וזאת מהסיבה שאנשים אינם יודעים שאפשר לעבור בקלות מחברה לחברה. אנו נדהמים לגלות כי החברות לא נותנת מחיר אחיד לכולם, אלא מנצלות את תום הלב של הדיירים בכל בניין. זה קורה לא רק בתחום דמי השירות – אלא בעיקר עבור חלקי חילוף”.
סינגר מאפיין, כי “הבעיה קימת בעיקר במעליות החדשות, מסוג MRL, דבר שהוביל קבוצה של ועדי בית בעיר להתאגד יחד לקבוצה חזקה שתפעל במשותף מול החברות נותנות השירות. “ברגע שיהיו לפחות 60 מעליות בקבוצה – נוכל לקבל גם שירות יותר טוב, וגם מחיר יותר טוב”.
והנה פריט מידע חשוב: “יש לציין כי המעבר בין חברות הוא פשוט אפילו יותר ממעבר בין חברות סלולר. בתחום המעליות, עד לפני שנים ספורות לא ניתן היה להחליף נותן שירות אחד באחר – מה שאיפשר למתקין המעלית לגבות מחיר גבוה עבור התחזוקה ושירות התיקונים. אלא שכיום המצב השתנה, ואפשרויות המעבר הן קלות ומהירות.
לסיום, איש שיחנו מבקש לתת ‘טיפ’ חשוב לדיירים שבבנייניהם מותקנת מעלית: נתקעה לכם המעלית? אל תפנו לכיבוי אש, כי כאשר שירותי כיבוי האש מגיעים לאתר התקלה – הם לא מאפשרים לפתוח את המעלית עד שלא מגיעה משטרה ואנשי החברה. במקום לחלץ את הנוסע התקוע – הם משאירים אותו תקוע במשך שעות על גבי שעות, עד להגעת כלל הנציגים. לכן, כמה שפחות לערב את שירותי הכיבוי (למעט במקרה של פיקוח נפש) – כך עדיף”.
‘שערים’ ימשיך ללוות את הנושא החשוב, למען ההגינות הצרכנית כלפי תושבי ביתר עילית.
