צדקה קהילתית | הצצה מרגשת למהפכת הצדקה שמתרחשת בקהילות הקודש בעיר בשנתיים האחרונות
בין כסה לעשור, זמן שבו הלב פתוח ועמך ישראל מפזר לצדקה – ‘שערים’ בהצצה מיוחדת למהפכת הצדקה הקהילתית שמתרחשת בעיר, שבה כל קהילה תומכת בנזקקיה >>> הפעילות מתאפשרת הודות לשיטת ‘מצ’ינג’ ייחודית של קרן ‘טובה וברכה’, שמשלימה פי שנים על כל סכום שהקהילה מגייסת משורותיה >>> מזה ומזה אל תנח ידך
יעקב מרגליות
המצוקה – מוכרת לכולם: אחרי תקופת הקורונה שבה נשבר מטה לחמן של כל כך הרבה משפחות, בעיר שגם כך מדורגת בתחתית הטבלה הסוציו אקונומית – רבים הם המקרים בעיר שדורשים הטיית כתף והירתמות מצד יהודים יקרים לטובת שכניהם וחברי קהילותיהם. שהרי במה ביתר עילית היא עיר חרדית לתפארת, אם לא ביכולתה להתגייס לטובת משפחה נזקקת, ולדאוג שלא תהיה אף משפחה – משיפולי גבעה A ועד מרומי גבעה C וכל מה שבתווך – שתרגיש ח”ו שמץ מחסור בימים הטובים הבאים עלינו לטובה.
ועל כך תפארתנו בימי הרחמים – שאנו זוכים להיות עיר שדואגת לענייה, ומציגה ערבות הדדית שמעוררת זכויות אינסופיות בשמים.
בשנים האחרונות, מאז שהתחיל הארגון ‘טובה וברכה’ לחלק דמי יום טוב לאברכים ולמשפחות נזקקות – ענף הצדקה בעיר הלך והשתבח. כידוע, הקרן מעניקה שני שלישים מהסכום למשפחה, כאשר במקביל היא מאתגרת את הקהילה שאליה משתייכות המשפחות – לגייס מעצמה את השליש הנוסף, במעין ‘מצ’ינג’ מבורך שמצד אחד מעניק סכומי עתק, ומצד שני, מעורר כל קהילת קודש בעיר להירתם אף היא לטובת נזקקיה.
בעקבות ההסדר, הוקמו קופות צדקה קהילתיות לגיס השליש הנותר, כך שבכל קהילה ובית כנסת מתקיימת מגבית לקראת החגים בין חברי הקהילה, במטרה לסייע ולתמוך בחברי הקהילה ולאפשר את קבלת הסיוע הגבוה מהקרן.
עניי קהילתך
את המהפך הגדול כבר מרגישים בקהילות המגובשות, בעיקר בחסידיות דוגמת באיאן, קרלין, מתמידים, סלונים, צאנז, ערלוי. כך גם נודע לנו על קופות תמיכה בבתי הכנסת של קהילות בני התורה הליטאיות בגבעה ב’, ובעוד הרבה קהילות מגובשות.
דא עקא, ערב היום הקדוש, ניכר אתגר מסוים בסיוע הקהילתי היפהפה הזה. ייתכן שאחת הסיבות לכך נעוצה במסעות ההתרמה המבורכים מצד קופות הצדקה הגדלות בארץ, המפעילים את מירב המאמצים לגייס כספי צדקה. מדובר כמובן בצדקה חשובה שערכה גבוה, אך ככל שהדבר בא על חשבון תמיכה בעניי הקהילה והעיר, ייתכן שיש צורך לנתב את הצדקה בצורה נכונה יותר.
משיחות עם עסקני הקהילות, עולה הבקשה הברורה – שלא נשכח את מכרינו, חברינו לספסל בבית הכנסת, העמית שלנו מהקהילה. “צריך לזכור בראש ובראשונה”, אומר אחד העסקנים, “לדאוג לקרובים ביותר, אלו שיושבים ספסל לידכם. האלמנה בעזרת הנשים של בית הכנסת שבו תתפללו בחגים הקרובים; שני היתומים הקטנים שיושבים לצידכם. אין מישהו קרוב מכם אל המקרה הזה”.
העסקנים מוסיפים, ש”כאשר לכל קהילה יש קופה של צדקה משלה – הדבר אף מפחית מהעול של הקופות הארציות והכלליות, שמתפנות לטפל במקרים הכבדים והקשים, שהקהילה לא יכולה לסייע בהם. בזכות הצדקה שלכם לחברי הקהילה, תהיה להם תמיכה של אלפי שקלים לקראת החג – פי שלושה מהסכום שאתם תורמים”.
הם מוסיפים, כי “לצערנו, מתוך נתונים שקיבלנו, ישנן קהילות שלא הצליחו לגייס את הסכום המשלים שנדרש, ולכן הם לא נכללו בתוכנית הקרן ונשללה מהן הזכות לקבל את שני השלישים. ומי יודע כמה ילדים נשארו רעבים בגלל זה בחג הקודם?!”
ללא בירוקרטיה
מכל השיחות הללו – עולה מסקנה ברורה: צדקה צריך ליתן לכל, בוודאי לקופות הגדולות שמסייעות לרוב במקרים סבוכים, אבל ח”ו שיהיה זה על חשבון העניים הקרובים. עניין של ניתוב נכון יותר ושימת לב לצרכים הקרובים לעין וללב.
מעדויות שמגיעות למערכת – ישנן קהילות שבזכות קרן ‘טובה וברכה’ החלו לתמוך כל השנה במשפחות מתוך הקהילה, ולא רק בערבי חגים. כך למשל, בערבי שבתות ניתן לראות אברכים שמסתובבים ומחלקים מעטפות של מאות שקלים למשפחה, כאשר הבירוקרטיה לקבל את סכום הסיוע – היא אפסית, וזאת בזכות ההיכרות הקרובה בין בני הקהילה. הנצרכים אינם נדרשים להגיש בקשות ולהביא עדויות מביכות על מצבם. הקהילה הקרובה מכירה ותומכת.
כקבלה טובה לקראת הימים הנוראים – ‘שערים’ מתכוון להעלות את העניין לסדר היום, ואף לקשר ולתת עזרה וסיוע לקהילות המעוניינות בכך כדי לסייע להם בבניית הקופה הקהילתית שבמסגרתה כל אחד יוכל לתרום לקרובים ביותר. ראויים לשבח הם אלה שפועלים לקידומה של הקרן החשובה הזו, בראשם הרב יעקב וינגרטן והרב נתנאל תפילינסקי האחראים על הבאת המהפכה החשובה הזו לעיר.
ובזכות מצוות הצדקה המהודרת ביותר, נזכה לגמר חתימה טובה, אמן.