שיח שכנים | ההתמזגות עם ירושלים, הרחבת כביש המנהרות ושיתוף הפעולה הכלכלי: הושבנו שלושה ראשי מועצות מהאזור לפאנל בביתר עילית לשיחה על כל מה שבוער. מפגש חגיגי
האם יישובי גוש עציון ובתוכם ביתר עילית יתמזגו עם עיריית ירושלים? >>> האם יש הבדל בין ההגעה של תושבי ביתר להתגורר באזור הזה לבין התושבים בשאר יישובי הגוש? איפה בביתר עילית מתוכנן אתר ארכיאולוגי שישאב תלמידים מכל הארץ? >>> מה הסיבה להתייקרות מחירי הדיור ביישובי הגוש? >>> ואילו פעולות משותפות נוקטים ראשי היישובים באזור כדי להביא סוף לבעיית הפקקים והגישה לירושלים? >>> כדי לקבל מענה לכל השאלות הללו (ועוד רבות) – כינסנו את ראשי המועצות באזורנו לרב-שיח על כל מה שנמצא על הפרק >>> היה מרתק ומחכים
משתתפים:מאיר רובינשטיין – ביתר עילית | שלמה נאמן – גוש עציון | עודד רביבי – אפרת
יעקב מרגליות
ביתר, העיר שכולנו שמחים וגאים להתגורר בה – הרים סביב לה. ומעל להרים הללו – שורה של יישובים, ובהם עשרות אלפי תושבים, שחולקים את אותו חבל ארץ, נוסעים באותם כבישים, וזקוקים לאותו יחס ממשלתי, לאותם תקציבים ופיתוח.
עד לפני כמה שנים, היה האזור מוזנח ובלתי מושקע, בוודאי בהשוואה לירושלים הסמוכה. כבישים צרים ומשובשים, פקקי ענק, שירותים לקויים. אולם בשנים האחרונות ניכרת תנופת פיתוח עצומה, הכוללת בראש ובראשונה את עורק התנועה המוביל – כביש המנהרות, שבימים האחרונים כולנו שמחנו לגלות בו את המנהרה החדשה (הקצרה) נפתחת לתנועה.
גם שאר כבישי הגישה והתשתיות מתפתחים והולכים, וניתן היה לזהות שיחס הממשל הקודמת לאזור נהנה משיפור מסוים. אולם כל זה עדיין כאין וכאפס לעומת התכניות שעומדות בפני ביצוע, אשר אמורות להזניק את יישובי גוש עציון ובראשם העיר ביתר עילית – כמה צעדים קדימה, מכל הבחינות.
יחסי שכנים, כידוע לכולם, הוא עניין חשוב. כך זה בבניין מגורים – שבו השכנים לבניין מתאמים ביניהם את תשלום ההוצאות השוטפות, מזמינים במשותף שירותי תיקונים לבניין, ודואגים יחד למגורים המשותפים; וכך זה כאשר מדובר בערים ויישובים שכנים. למרות שבין ביתר עילית – עירנו החרדית שנושאת בגאווה את התואר ‘עיר התורה והחסידות בהרי יהודה’ – לבין היישובים הסמוכים מפריד אורח־חיים שונה, הצרכים הגשמיים הם אותם צרכים, פחות או יותר. לעתים נדרש שיתוף פעולה בפנייה משותפת לרשויות, לשם סלילת כבישים, פיתוח דרכי גישה, תכניות מתאר וכדומה.
על אודות שיתוף הפעולה הזה ביקשנו לשמוע – כאשר במסגרת ‘ועידת העסקים’ של ביתר עילית הושבנו פאנל שבו התארחו ראש עיריית ביתר עילית ר’ מאיר רובינשטיין, ראש מועצת גוש עציון מר שלמה נאמן, וראש מועצת אפרת מר עודד רביבי. בפאנל נידונו הנושאים המשותפים ליישובי גוש עציון, הועלו רעיונות מקוריים לשיפורה של איכות החיים באזור ולובנו האתגרים המשותפים.
היה מעניין להאזין להגדרותיהם של ראשי המועצות השכנות כלפי העיר ביתר עילית המתפתחת לצידם בצעדי ענק, ועל המודל שהם רואים בעירנו בתחומי כלכלה, מסחר ועוד. בשיאו של הפאנל, הסכימו כל המשתתפים, פה אחד, על הכתרתה של ביתר עילית כ’בירת הגוש’.
במסגרת יריעת החג המיוחדת שלפניכם, אנו מביאים את הדיאלוגים העיקריים שנשמעו בפאנל המעשיר, אשר להם רלוונטיות גבוהה כלפי החיים בחבל-הארץ הזו.
צורך או אידיאולוגיה
קודם כל, ביקשנו לשאול על עצם המפגש הבלתי טבעי, בין נציג של עיר חרדית, לנציגים של התנחלויות אידיאולוגיות – מחזה שדוגמתו לא רואים בכל יום. התשובות, יש להודות, היו מרתקות לא פחות מהשאלה.
יש פה מחזה מעניין שאולי לא נתנו עליו את הדעת. יושב פה ראש עיר חרדי, עם שניים הנקראים בפי העם ‘מתנחלים’, ולכאורה תהום פעורה ביניהם, כי ביתר אינה התנחלות אידאולוגית אלא פתרון דיור חרדי. ועם זאת, אתם מקדמים ביחד מטרות, למרות תפיסות העולם השונות.
רובינשטיין: “אני מערער על הקביעה הזאת. מי אמר שהיישוב אפרת הוא אידיאולוגי ולא פתרון לאיכות דיור? אני סבור כי יהודה ושומרון זו כבר מזמן לא רק אידאולוגיה. יישוב אידאולוגי אתה יכול לכנות את יצהר, הר ברכה וחברון. לא את גוש עציון”.
נאמן: אני אגיד את אותם דברים אבל הפוך. כולנו אידאולוגיים, והאידאולוגיה שלנו היא לראות את הרי יהודה בבניינם. ומה היא בניינם? שיהודים מתיישבים בהן ומגדלים את בניהם ברוח התורה, ומוצאים בהם מקום להקים את ביתם. כל מי שרואה את עצמו חלק מהעשייה החשובה הזאת – משרת את מטרת העל הזאת. בסופו של דבר דואגים ליישוב הארץ וזה האידיאולוגיה הגדולה, כל אחד בדרכו”.
רביבי: “רוב הציבור במדינת ישראל לא מודע לכך שכמעט חצי מהיהודים שגרים ביהודה ושומרון הם חרדים, וכי הסטריאוטיפ שבונה פרופיל לדמות המתנחל הציוני עם הכיפה הסרוגה – אינו מדוייק”.
ביתר היא לא ממש התנחלות, היא מה שנקרא ‘צמודת גדר’ הלוא כן?
רביבי: “ביתר עילית היא לא כל כך צמודת גדר, כמו שעמנואל לא כל כך צמודת גדר. אמנם ביתר היא ליד הגדר, אולם הגדר הגיעה אליה לאחר הקמתה.
“על כל פנים, בסוף צריך להודות על האמת, כי הציבור שהגיע ליו”ש ממניעים אידיאולוגיים הוא מיעוט, כי גם תושבי מעלה אדומים ואריאל הם ברובם אנשים שבאו לשפר דיור ולא בהכרח מטעמים אידיאולוגיים”.
רובינשטיין: “אתם יודעים שרוב הדירות בגוש עציון, כמו כמובן בביתר עילית – הן יותר יקרות מאשר דירה בירושלים בשכונות כמו גילה למשל, ולמרות זאת, ועל אף שצריך לעבור מחסומים בדרך הלוך ובחזור – אנשים בוחרים לגור כאן. וזה מובן לגמרי, גם מבחינת איכות החיים, וכן – גם מבחינת האידיאולוגיה. אלא שהאידיאולוגיה של תושבי ביתר עילית היא לנהל חיי דת תקינים, להימצא בקהילה שבה יש צביון תואם השקפה ואורח חיים, ומוסדות חינוך מותאמים. זו בהחלט אידאולוגיה”.
מה דעתכם על הצרה הכלכלית הגדולה ביותר ביישובים שלנו – ההעדפה של התושבים לערוך קניות ועסקים מחוץ לעיר? האם יש סיכוי להעביר את כובד המשקל של הפעילות העסקית של התושבים פנימה לתוך הערים שלנו – לגוש עציון, לביתר, לאפרת, וכך לייצר מנוע צמיחה מקומי?
רובינשטיין: “קודם כל, אני חושב שכבר חל שינוי. כולנו רואים שביתר עילית היא מעצמה עסקית. כולם זוכרים רק את הרישא של דברי חז”ל בפרקי אבות – ‘אם אין קמח אין תורה’, אבל יש גם המשך: ‘אם יש תורה יש קמח’. בביתר יש קופות חולים, בנקים, ויש הרבה עסקים וגם הרבה קניות. אבל בהחלט יש לשאוף לחבר את זה עוד יותר”.
רביבי: “כבוד גדול עבורי להיות כאן. בכל פעם שאני מבקר בביתר עילית, אני נוכח שוב בהתפתחותה של העיר. בדרך לוועידה המיוחדת הזאת, טעיתי בכתובת, כי בטעות נתנו לי כתובת של מתנ”ס אחר… נכנסתי, וראיתי במתנ”ס השני כנס מתנדבים ענק ומרשים. אני חייב לשבח את בעל האכסניה – הרב מאיר רובינשטיין שנוהג בחכמה, עם אומץ לב ושקדנות”.
נאמן: “כהשלמה לדברי ידידי הרב רובינשטיין אומר, כי בכרמי צור – היישוב שבו אני גר – יש כולל שאברכים מביתר באים ללמוד בו, כך שביתר עילית, מלבד שהיא מעצמה עסקית – היא גם מעצמה בתורה והיא משפיעה לסביבותיה.
“בנוגע לעידוד המסחר המקומי, אוכל להוסיף בנימה מבודחת, שאנחנו מסייעים באופן אקטיבי למסחר הביתרי המקומי, בכך שאנו יצרים פקקי תנועה בואכה ירושלים, כך שהצרכנים בוחרים להישאר ולצרוך מעסקים בעיר”…
אולי זה הזמן והמקום לדבר על ענייני התחבורה והנגישות מכיוון ירושלים. מה יהיה הסוף עם כאב הראש היומיומי הזה?
רביבי: “אנחנו מתפללים כל יום שכביש המנהרות ייפתח יותר מהר מהמתוכנן. על כל פנים, שזה יקרה בעוד פחות משנתיים – שזו התכנית המקורית. כשזה יקרה, הכביש המקורי יוכפל, עם גשר חדש ושתי מנהרות, בתוספת של נתיב לתחבורה ציבורית, מה שמהווה בשורה בפרט לתושבי ביתר עילית הנעזרים בתחבורה ציבורית”.
רובינשטיין: “היעד שלנו הוא ליצור חיבור דו כיווני לביתר עילית. האחד לכיוון הגוש, דרך ‘גבעות’, בכביש מיוחד שייצא מאחורי רחוב הרב אויערבך בעיר. אני נסעתי כבר לניסיון בכביש הזה, ובעצמי ראיתי איך בתוך דקה וחצי מגיעים ליישוב ‘בת עין’. הכביש הזה מתוכנן בימים האלה. והאחר, כדברי ידידי – לכיוון ירושלים בכביש המנהרות המורחב”.
ביקוש מטורף למגורים
אחרי העיסוק בכלכלה מקומית ותחבורה – הגיע הזמן להביט קדימה, לעבר החזון של יישובי האזור.
מה החזון של גוש עציון וביתר עילית לשנים הבאות?
רביבי: “אני יכול לדבר על המגמה שקיימת כבר היום, שמשקפת את דרכו של האזור לעתיד. כבר כיום, הביקושים בגוש עציון הם מטורפים. מחירי הדיור האמירו מחמת הביקוש הגדול עד שדירות נמכרות עכשיו במכירה פומבית. זה מעיד על התפתחות. גם כשאתה נכנס לביתר ואתה רואה כנס כזה רב משתתפים, אתה מבין שהכוח העסקי הוא ענק. מה שאנחנו צריכים לעשות – זה להמשיך את הקו הזה ולהעצים אותו”.
נאמן: “אנחנו מתכננים שלושים אלף יחידות דיור בגוש עציון. עודד רביבי מתכנן 7,500 יחידות דיור, ועוד היד נטוייה. הרי יהודה בבניינם.
רובינשטיין: “כשראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הגיע לבקר בביתר, הוא שאל אותי כמה תושבים יש בעיר. אמרתי לו שכ”ק האדמו”ר מצאנז שליט”א שאל אותי אף הוא כמה תושבים יש בביתר. השבתי לו – כמניין ב”ן (52,000 תושבים), אבל אנחנו שואפים שיהיה כמניין ‘בת’ (402,000)…
“אני רוצה לספר לך – עודד, כי לפני תקופתך כראש המועצה, היה ויכוח בנוגע לשכונה חדשה באפרת אם זה שטח פלסטיני או לא. בעוד אנחנו נקטנו גישה שאם יש בעיות אנו לא נשארים תקועים באותו מקום, אלא ממשיכים הלאה – אל הגבעה הבאה. מאוחר יותר, גם באפרת הבינו את הגישה הזאת. למשל – יש קטע בתוך גבעה ב’ אצלנו שיש עליה דיונים וסיבוכים. אנחנו עוקפים וממשיכים, וכעת אנחנו מדברים כבר על B-4. אנחנו רוצים להתקדם”.
עם הפנים קדימה
אתם רואים מציאות שהאזור כאן יהיה אבן שואבת למפעלי הייטק?
נאמן: לדעתי זה עניין של זמן עד שיקרה בעזרת השם. כבר היום, גם מאפרת וגם מגוש עציון יוצאים הסעות כל בוקר להר חוצבים עם עובדים, כך גם יש הרבה עובדות מביתר. אני מזכיר לכם שלפני כמה שנים, גם המסחר ומרכזי הבריאות והרפואה לא היו מפותחים כל כך באזור שלנו, והגידול האוכלוסייה הביא אותם אלינו.
“אמנם ההייטק הוא שונה, כי תעשיית הייטק דורשת תשתיות מותאמות. זה לא אזור תעשייה רגיל. אבל שוב – הגידול באוכלוסייה יביא גם יזמים שישקיעו באפיק הזה לדעתי. “אני רוצה להזכיר”, מוסיף נאמן, “שקצב גידול האוכלוסייה בירושלים הוא גדול. בעוד 25 שנה ירושלים תכפיל את עצמה מ
