בעבור כל יהודי מדבר סיני מסמל כמה מהמאורעות הגדולים והמכוננים בתולדות עמנו, מיציאת מצרים ועד מתן תורתנו הק’ בהר סיני. יצאנו לתור את המדבר המופלא בו שהה עם ישראל במשך ארבעים שנה, המדבר שגם היום אנו עדיין שומעים עליו. סיני אז והיום.
בבואנו לחוג את חג החירות אנו ודאי נזכור את מעשה גאולת בני ישראל שיצאו מארץ מצרים אל… מדבר סיני כמובן.
המדובר במדבר שבסביבת הר סיני, הממוקם במה שידוע היום כחצי האי סיני. למקום זה הגיעו בני ישראל ביציאתם ממצרים אחרי חציית ים סוף. מדבר סיני חקוק בתודעת עמנו ומהווה חלק בלתי נפרד מדברי הימים של העם הנבחר שיצא ממצרים ושהה במדבר סיני במשך ארבעים שנה. שם זכו בני ישראל לחזות בקריעת ים סוף ובמפלת רודפיהם, שם במדבר התוודעו בני ישראל לה’ ולתורתו במעמד הר סיני, שם הוריד להם הקב”ה את המן, שם הוציא להם מים מן הסלע ועוד אירועים רבים ומכוננים בתולדות עמנו.
נדודי עמ”י במדבר סיני בואכה ארץ כנען מתוארים כמסע מתחנה לתחנה, תוך הדגשת הקִרְבָה הגדולה שבין הקב”ה לעם ישראל. למרות שתקופת הנדודים במדבר סיני מתוארת בתורתינו הק’ כמסע בארץ לא זרועה, ארץ של נחשים ועקרבים, ובתורתנו הק’ אנו למדים על עליות ומורדות ועל הניסיונות הלא פשוטים שבני ישראל העמידו את הקב”ה, אם בחטא העגל ואם בתלונות השכם והערב, הרי שבתקופות מאוחרות יותר, בעיקר אצל נביאי ישראל, נחשבה תקופה זו כתקופת ‘הילדות המאושרת’ של עם ישראל.
הרמב”ן ז”ל מביא את הסברה שיתכן שגם ההר וגם המדבר יקראו סיני על שם אילני הסנה הרבים באזור (דברים, א, ו). בגמרא משמש המונח “סיני” גם כתואר לתלמיד חכם בקי בתורה “שמשנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני. ללא ספק מדבר סיני ראוי לעניין ולסקירה, מאז ועד היום.
———————————
חצי האי המשולש ששטחו כ-61 אלף קמ”ר משתרע בין מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב, מפרץ עקבה והנגב ממזרח, חופו של הים התיכון מצפון ומימיו הכחולים של הים האדום בדרום. לאורך ההיסטוריה נשלטו מרחבי סיני בעיקר על ידי שוכניו הנוודים של האזור. שליטים זרים ביקשו לקנות אחיזה בסיני בגלל מיקומו האסטרטגי של הגשר היבשתי המחבר בין אסיה לאפריקה, בגלל החשיבות הכלכלית של מרבצי הנחושת והטורקיז, ומאוחר יותר גם לשם הגנה על אתרי תיירות.
סיני בימי קדם
העדויות הקדומות ביותר לנוכחות אנושית במרחבים הפראיים והשוממים של חצי האי סיני, מגיעות עוד זמן רב לפני שבני ישראל הגיעו למקום, כאשר שבטים נודדים צדו צבאים במרחבי חצי האי. מתיישבים קדומים מהאזור הרחב המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל החלו לנצל את מרבצי הנחושת והטורקיז המפורסמים של האזור. אוצרות הטבע העשירים האלה לכדו את תשומת ליבם של פרעוני מצרים, שהשתמשו בטורקיז, בין היתר, ליצירת קמעות ותכשיטים. הפרעונים, שהשפעתם על האזור ניכרת זה 5,000 שנים, שיעבדו אוכלוסיות שונות לעבודה במכרות ובניית דרכים ומבצרים. מרכז מכרות הטורקיז היה בסרביט אל ח’אדם שברצועת הרי אבן החול, בין הרי הגרניט של דרום סיני למצוקי רמת א־תיה שבצפון. נתגלו שם שרידי מכרות, מקדשי עו”ז וכתובות בכתב החרטומים, כמו גם כתובות באלף־בית שמי המכונה פרוטו סינאי. אלה הן הכתובות הקדומות ביותר הידועות בכתב אלפביתי שמי, ממנו התפתחו גם הכתב היווני והלטיני.
בתקופה ההלניסטית (תקופה בת כשלוש מאות שנים, ממותו של אלכסנדר מוקדון ועד כמאה שנה לפני חורבן ביהמ”ק השני) הפכו הנבטים לגורם הדומיננטי בחצי האי. הם הותירו כתובות רבות ומספר מבנים, שהחשובים בהם הם בוואדי פיראן ובקסראווית שבצפון סיני. הנבטים המשיכו לשלוט בפועל בסיני גם אחרי שהקיסר הרומי טריאנוס השתלט על ממלכתם כמה עשרות שנים לאחר חורבן בית שני.
הר סיני
שאלת זיהויו של הר סיני, הנקרא גם הר חורב העסיקה רבים. על אף קדושתו הרבה וחשיבותו הגדולה בתולדות עמנו, לא נקבע במדויק במקורותינו מקומו של הר זה, ופרט לרמזים בודדים על קרבתו לשעיר ופארן (דברים, לג, ב; שופטים ה, ד; חבקוק ג, ג), אין בתורה אזכור ברור על מקום סיני. יתכן ובכוונה תחלה נמנע הדבר. כשם שמובא בתורה ש”לא ידע איש את קבורתו” (של משה) עד היום הזה” ) (דברים, לד, ו), כן נמנעה מלציין את מקום התגלות ה’ ומתן תורתו, למען לא יהפכו מקומות אלה למקומות פולחן גשמי בניגוד לאמונתנו.
מאז מעמד הר סיני לא חזר איש מישראל לבקר במקום קדוש זה עד ימי אליהו התשבי, שבבריחתו מאיזבל התהלך במדברות באר שבע – סיני “ארבעים יום וארבעים לילה” כדי להגיע “עד הר האלוקים חורב” (מלכים א יט, ח(
אחרי מעשה אליהו זהותו של הר סיני נשארה לוטה בערפלי הדורות, עד שהיה מקור לגעגועים רוחניים בלבד.
מסורות שונות זיהו את ההר בג’בל מוסא. “נגד ההר”” נמצא מישור א ראחה, מישור המרגוע. המישור הרחב הזה, היחידי בין רוכסי הרים אלה, משתרע על שטח של 3 ק”מ באורך ויותר מק”מ ברוחב, ויש בו מקום לתנועה של אנשים רבים. האם במישור זה עמד העם שיצא ממצרים?
אחרים סבורים כי מדובר בג’בל חילאל, 45 ק”מ מקדש ברנע, או בג’בל סין בישר שבעמק ואדי סודאר במרכז סיני. אחרים סבורים שהר סיני ממוקם דווקא בחצי האי ערב או בהר כרכום שבנגב הדרומי. רבים מזהים את נווה המדבר עין קודיראת עם קדש ברנע – מן התחנות החשובות של בני ישראל בדרכם לא”י.
חז”ל הפליגו מאוד בשבחו של הר זה בדרשם, כי בזכות שני הרים של קדושה, הר סיני והר המוריה, העולם עומד (מדרש שוחר טוב, פ”ז).
סיני תחת הנצרות
כמאתיים שנה לאחר חורבן בית שני הנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית וכך למעשה נכנסה סיני לשטח שבשליטת הנצרות . בתקופה זו התיישבו בסיני נזירים רבים בסיני. באותה מאה הקים הקיסר יוסטיניאנוס את מנזר סנטה קתרינה המבוצר, שהפך למרכז חשוב בסיני ובסביבתה במשך כל ימי הביניים, וגם למרכז מינהלי של האימפריה הביזנטית.
סיני תחת האיסלאם
עליית האיסלאם, לפני כ- 1300 שנים, שינתה פעם נוספת את פניו של חצי האי. עוברי דרך מוסלמים חסו בצל ערים ומבצרים שנבנו לשם הגנתם. המבצר הגדול באי האלמוגים נבנה על ידי השליט המוסלמי סלאח א־דין כדי להדוף את פלישות הצלבנים. לפני כ- 600 שנים נדדו לסיני שבטי בדואים מחצי האי ערב, שהפכו באופן מעשי לאדוני השטח המדברי הנרחב במשך המאות הבאות. התרבות שיצרו משתמרת עד עצם היום הזה באופן חלקי בקרב צאצאיהם.
כעבור 200 שנים הייתה סיני לחלק מהאימפריה העות’מנית . צבאו של נפוליון שטף אותה בדרכו למצרים, וטבע את חותמו בשינויים ארכיטקטוניים במנזר סנטה, שבוצעו בניצוחו של הגנרל הצרפתי קלבר. לפני 100 שנים בדקה משלחת של ההסתדרות הציונית את האפשרות להתיישבות יהודית בסיני, בחסות בריטית. אלא שממשלת בריטניה ששלטה אז בסיני סירבה לספק מים מהנילוס לצורך ההתיישבות, והתוכנית ירדה מן הפרק. הגבול בין מצרים וסיני לפלשתינה נקבע כעבור שלוש שנים לאורך קו ישר בין רפיח לטאבה. כיום חיים במדבר סיני כחצי מליון תושבים, רובם בני השבטים הבדואים הפזורים לאורך המדבר.
סיני תחת מדינת ישראל
במלחמת תש”ח, לאחר נסיגת המצרים, כבש צה”ל חלקים מצפון מזרח סיני, אך נאלץ לסגת בלחץ אמריקני ובריטי. ישראל השתלטה על סיני גם במבצע קדש בשנת תשט”ז, במסגרת מהלך מלחמתי משותף עם בריטניה וצרפת, שנעשה בתגובה להלאמתה של תעלת סואץ על ידי גמאל עבד אל־נאצר. אך כבר למחרת ההשתלטות נאלצו שלטונות ישראל להורות על פינוי מוחלט של צה”ל מחצי האי, עקב לחץ בינלאומי כבד. בעשור הבא הייתה סיני מפורזת מכוחות מצריים, וספינות ישראליות הורשו לשוט במצרי טיראן. כשנאצר הפר את הסדר הפירוז בשנת תשכ”ז, כבשה ישראל את סיני במלחמת ששת הימים, ושלטה בה עד להסכם השלום עם מצרים. במלחמת יום כיפור ניטשו קרבות קשים באזור התעלה, עד לצליחתה בחודש תשרי תשל”ג בידי כוחות צה”ל.
במהלך השנים שלאחר מלחמת ששת הימים ישראל הקימה בסיני מספר יישובים, אך בעקבות הסכמי קמפ דיוויד בשנת תשל”ט פינתה ישראל את כל חצי האי ובמסגרתו נהרסו היישובים הישראליים בפתחת רפיח שבצפון סיני. בשנת תשמ”ט, בעקבות בוררות בינלאומית, העבירה ישראל גם את טאבה לריבונות מצרית. לפני כעשרים שנה החלה מצרים בתנופת פיתוח מהירה של חוף ים סוף, שכללה בנייה מסיבית של מלונות לכל אורך רצועת החוף.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA 
