/
/
ציפורים עליך ביתר

ציפורים עליך ביתר

לא רבים מאיתנו מבחינים בין הציפורים המתעופפים מעלינו, אך לא קשה להבחין בציפור בשם מיינה ההולכת ומתפשטת בעירנו. הציפור בעלת המקור הצהוב מתרבה במהירות מסחררת, מתנחלת בכל פינה וגורמת נזק גדול לחי ולצומח. שערים פותח צוהר קטן לעולם העופות הרוחש וגועש סביבנו.
י״ג בתמוז ה׳תשע״ג
18:05

המלצות נוספות

לא רבים מאיתנו מבחינים בין הציפורים המתעופפים מעלינו, אך לא קשה להבחין בציפור בשם מיינה ההולכת ומתפשטת בעירנו. הציפור בעלת המקור הצהוב מתרבה במהירות מסחררת, מתנחלת בכל פינה וגורמת נזק גדול לחי ולצומח. שערים פותח צוהר קטן לעולם העופות הרוחש וגועש סביבנו.

חיים גרטנר

סביר להניח ששירת הציפורים, עמה אנו מתעוררים מידי בוקר, אינה מעוררת את תשומת ליבנו. אולם סביר להניח ששירת ציפורי הדרור לה התרגלה אוזניכם יחלפו בעתיד הקרוב בקולות ציוץ מעט שונים, של ציפור המיינה ההודי המאיים להשתלט על המרחב בעירנו.

ואכן, בלא שנשים לב השתלטה לה קבוצה אימתנית של ציפורי המיינה על מרחביה המוריקים של ביתר עירנו, בעוד רובם של התושבים אינו מודע לעניין ואינו נוקף אצבע לעצור את ההשתלטות המסחררת, עליה נקרא בשורות הבאות, השתלטות שבאזורים אחרים בגלובוס הפכה לנגע ממהיר ולבעיה מרכזית בכל מקום אליו מגיע הציפור הנאה והמטעה במראהו.

זן חדש הופיע

רוב התושבים מכירים עוד משנות ילדותם שני סוגים מובילים של ציפורים: התורים הגדולים המוכרים לרובנו כ’סתם יונים’ וכן דרורי הבית המוכרים והאהובים, אשר לקול ציוצם אנו מתעוררים מדי בוקר. אלא שמי שמסתובב ברחובות ביתר בשנה האחרונה יגלה זן חדש של ציפורים ההולך וממלא את העיר בקצב ריבוי מסחרר.

ציפור זה, שעוררה סקרנותם של תושבים בעיר שאף פנו למערכת שערים בכדי לברר את מקורה, מוכרת בעיקר בזכות רגליה ומקורה הצהובים והכתמים הלבנים שעל כנפיה, ובשל שירתה הקסומה (שהיא בעצם חיקוי של כל הציפורים אשר בקרבתם היא מצויה). מרחוק המיינה נדמית לנו כציפור חביבה, אך כשנביט בה מקרוב אולי נחשוב אחרת. המיינה היא ציפור קולנית בעלת הליכה גאוותנית וחסרת פחד. בדומה לאדם ובניגוד לרוב העופות, היא מוגדרת כ’אוכל- כל’, דהיינו היא ניזונה מצומח ועד בשר.

הבריחה הגדולה

באמצע שנות התשעים הצטרפה המיינה ההודית אל שורות הציפורים בצפארי, אשר בפארק “גן יהושע” ברמ”ג. המיינה, ציפור שיר אקזוטית, ממשפחת הזרזירים, מקורה בהודו ובדרום מזרח אסיה. העובדה שמין זה מתאפיין בכישרון חיקוי יוצא דופן, הכולל את היכולת לחקות קולות של בני אדם, במידה והיא מצויה זמן רב בקרבתם, הופכת אותו לאטרקציה ומוקד משיכה לקהל המבקרים בפארק. אך בשנת 1997 למניינם, ככל הנראה מואסת הציפור בחיי כלוב הזהב וכמה פרטים של מין זה מצליחים לחמוק מבין כותלי הגן. לכאורה התרחיש בו כמה זרזירים בורחים מן הצפארי אינו נשמע נדיר במיוחד, וכבר היו דברים מעולם, אך בדיקה קצרה של איי החורבות האקולוגיים אותן השאירה המיינה ברחבי העולם שופכת אור חדש על המקרה.  תוך זמן קצר ביותר היא התפשטה מהעיר תל אביב אל כל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. קצב התרבותה של המיינה גבוה במיוחד, התרבות זו בולטת במיוחד, עקב העובדה שהציפור חיה ומקננת בעיקר סביב מגורי בני אדם, כאשר היא אינה מגלה כל סימני פחד מהם, עובדה העשויה להטריד רבים מאיתנו…

המזיק הגדול

המיינה נחשב  מין פולש בארץ ישראל ונמנה ברשימת “מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם” לאור הנזק הכבד שהוא מחולל למגוון הביולוגי המקומי. ברחבי העולם היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון, כמפיצה מחלות, כדוגמת מלריה של עופות, וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים

בסקר שנערך בשנת 2008 באוסטרליה, נבחרה המיינה כבעיה הבוערת ביותר במדינה, ולאוסטרלים בהחלט יש סיבות מוצדקות: 110 ציפורי מיינה שוחררו באזור עיר הבירה קנברה בסוף שנות ה-60. בבדיקה שנערכה עשרים שנה מאוחר יותר נצפו כ- 15 ציפורי מיינה בכל קילומטר רבוע באזור הבירה האוסטרלית, ובשנת 1994 עלה מספרן ל-75 ציפורים לקילומטר רבוע (!)

היכולת הבלתי רגילה של הציפור להסתגל במהירות לכל סביבה פגעה קשות בתשתיות העירוניות של העיר, ונזקים המוערכים בעשרות מיליוני דולרים, נרשמים מדי שנה באוסטרליה לבדה, וזאת כתוצאה מנטיית הציפור לקנן בקלות בכל מקום אפשרי. 

המיינה אינה בוחלת בשום מיקום: פנסי רחוב, מרזבים, תיבות חשמל, ארובות, ובעבר אף אירעו מספר מקרים בהן נמצאו קיני המיינה על כנפי מטוסים. גם ענף היין האוסטרלי חש את נחת כנפה של הציפור שאינה חסה על הכרמים. מסתבר שצבאות הדחלילים שהוצבו במטעי הפרי לא עזרו ולו במעט לחקלאי היבשת כנגד הציפור האימתנית.

עזות מצח

אולם הנזק החמור ביותר נגרם דווקא לבנות הדוד של המיינה- ציפורי הדרור לסוגיהם. המיינה רודפת אחר ציפורים אלו לתוך קיניהם, שוברת את הביצים שהטילו ואף אוכלת אותם. בנוסף רודפת המיינה את שאר הציפורים בעזות, כשהיא נוהגת לגזול מהם את אוצרותיהם אשר לקטו ויורדת לפת לחמם. באחד המקרים שנצפו בעיר, מיינות הציקו לשלדג לבן-החזה שזה עתה תפס חרק, ולבסוף עזב השלדג את השלל ונמלט כשהוא מותיר אותו למיינות שאכלו אותו. במקרה נוסף, מספר מיינות רדפו אחר בז מצוי שלכד זיקית; הבז, עוף דורס הגדול פי כמה מהמיינות, נכנע לבסוף להצקות האלימות ועזב את הטרף לחסדי המיינות שניזונו ממנו.

חכמת ציפורי ביתר

כאמור, גם לעירנו ביתר הגיעו מתנחלים עזים אלו במהלך התקופה האחרונה, וזאת אחרי שהשלימו את השתלטותם המוחלטת על בית שמש הסמוכה, שם הם כבשו כל חלקה טובה, כאשר הם מנסים בכל דרך לשחזר את הצלחתם גם בעירנו. לכתב שערים, הגיעו מספר עדויות על דחיקה אדירה של הדרורים מהפארק הטבעי ברח’ ישמח ישראל ומפארקים נוספים בעיר, המהווים מקור חיוני של מזון לציפורי הבר. אולם יתכן שדווקא בעיר ביתר נכונה להם הפתעה; הדרורים הנרדפים עד צוואר, אינם מסכמים לוותר על נוכחותם ועל מקור חיותם, ואלה מצאו דרך חדשה להתמודד עם פלישת המיינות: הדרורים למדו שכאשר הם מקוננים ומטילים ביצים בחורים הזעירים של חלונות חדרי הממ”ד, מוגנים הם מאיומי המיינות שאינם מסוגלים לחדור לשם. בסיור שערך כתב שערים בעיר בתקופת הקינון גילה הוא עשרות חורים זעירים במ”מדים  כשבהם קינים של דרורים מבוהלים , הנמלטים מחמת המציק. עוד סיבה מדוע ביתר היא העילית שבעילית

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות