/
/
“זכו תושבי ביתר להסתופף בצילו של צדיק מהדור הקודם שכל כולו תורה ויראת שמיים, שבקדושתו הגדולה השפיע על כלל תושבי העיר השפעות טובות”

ויהי מקץ שנתיים| עובדות הוד ושביבי קודש על דמותו הגדולה של רב העיר הגאון הגדול רבי דוד צבי אורדנטליך זצוק"ל, מפי שותפו בעבודת הקודש, יבדלחט"א הראב"ד הגאון הגדול רבי צבי ברוורמן שליט"א.

“זכו תושבי ביתר להסתופף בצילו של צדיק מהדור הקודם שכל כולו תורה ויראת שמיים, שבקדושתו הגדולה השפיע על כלל תושבי העיר השפעות טובות”

כ״ח במרחשון ה׳תשפ״ב
19:55
שנתיים לרבינו

ידיעת התורה המופלאה, ההתמסרות לעבודת השם ביראה קמאית, ומסירות הנפש עבור הנהגת תושבי העיר בעוז ובחסד >>> במלאות שנתיים להסתלקותו של מרן רבינו הגאון רבי צבי דוד אורדנטליך זצוק”ל, זכינו לשיחה מרוממת אפופת זכרונות קודש במעונו של מורינו הראב”ד הגאון רבי צבי ברוורמן שליט”א >>> המקרה הנדיר לפני החופה, השינוי הדרמטי בשנותיו האחרונות ועובדות נשגבות על ההנהגה הייחודית בבית הדין >>> ביתר שאת וביתר עוז

יצחק בן אליהו

למרות שחלפו שנתיים מאותו יום בו כבו המאורות והוסרה העטרה מעל עירנו ביתר עילית, בפטירתו של רב העיר  הגאון הגדול רבי דוד צבי אורדנטליך זצוק”ל – הזיכרון עדיין חי ופועם בלבבות רבים. תלמידי חכמים ורבים מאוד מתושבי העיר שבמשך שנים ניאותו לאורו הבהיר של הרב זצ”ל – מתקשים להיפרד מהזיכרונות האישיים, הדרשות הנוקבות, הפסקים החותכים, והתחושה המתמדת של רב-רבנן נערץ שחי בתוכנו ועומד בראש המערך התורני של העיר ומנחה את דרכה במעגלי צדק.

מובן אפוא, שגם אחרי שנתיים – האובדן עודנו מורגש.

היום הזה – כ”ט חשוון תש”פ – נצרב לעד בדברי ימיה של ביתר עילית, כיום שבו נפרדה העיר מקברניטה הרוחני שעמד על גבי העיר מתקופתה הראשונה (הרב הגיע להתגורר בעיר שנים ספורות לאחר שנוסדה) – הכה על קודקודה ואמר לה ‘גדלי’, כשהוא מתקן תקנות וקובע את צביונה הרוחני והתורני לדורי דורות. ועם פטירתו של הרב, נסתיימה לה מסכת של גדלות ועמקות בתורה שהחייתה את העיר הצעירה במשך כשלושים שנה.

עם מלאות שנה שנתיים להסתלקותו הגאב”ד הגרד”צ אורדנטליך זצ”ל לשמי-רום – זכינו לעלות למעונו של שותפו ויד ימינו בעבודת הקודש לניהול העיר במשך למעלה מחמש עשרה שנה, יבלחט”א הגאון האדיר רבי צבי ברוורמן שליט”א, ראש בית הדין בעירנו, אשר שנים רבות ישב על מדין יחד עם רבינו זצוק”ל וראה בעיניו את גדולתו ותפארתו, בעמקות ידיעת התורה ובחכמתו הרבה על פי ההלכה הצרופה ואמת תורתינו הקדושה.

בעלותינו אל מעונו של הראב”ד שליט”א, ביקשנו לשמוע זכרונות מלאי שגב-הוד של כהונה בפסגת ההנהגה תורנית של עיר התורה בהרי יהודה. ביקשנו ללמוד מעט מאת אשר ראה מורינו הראב”ד שליט”א בחדר בית הדין, ובהכרעות הרבות שהתקבלו בענייני הנהגת העיר, וכן בהליכותיו של רבינו זצוק”ל, למען יידעו הדורות הבאים. הגר”צ שליט”א נעתר לבקשתינו מחמת חיבת זיכרון הקודש, ושיתף אותנו בסיפורים ועדויות מכלי ראשון, למען יעמדו ימים רבים ויידעו צעירי הצאן צדיק וגאון מה פעל בעירנו, על מנת שנזכה לגדל כאן את צאצאינו בדרך התורה והחסידות.

יצוין, כי איננו מתיימרים בכתבה זו להקיף ולו במקצת את דמותו של הגאון הנערץ הגרד”צ אורדנטליך זצוק”ל, כי הדף יכלה ותיאורי גדולתו לא יכלו. אולם ביקשנו לגעת בקצה קצהו של עמוד התורה, ויהיו הדברים לחיזוק עבורנו לכבוד נשמתו של הרב זצוק”ל בגנזי מרומים.

‘גדול’ מדורות קדומים

“אני מעיד”, פותח הראב”ד שליט”א בנועם-שיחו, “כי מו”ר הגאון הגדול זצוק”ל היה מיחידי הדור ממש בכל שטחי התורה. הוא היה מיחידי הדור בידיעת התורה כולה בעומק העיון, בהוראה ובפסק הלכה למעשה כאחד הגדולים, כיושב על מדין, דיין שנוחת לעומק הדין ודן דין אמת, ובהרבצת תורה לתלמידים מקשיבים למאות ואלפים כל ימיו, והכל ביראת שמים טהורה מופלגה ובמידות נפלאות”.

“כמעט שלא ראינו כמחזה זה: אדם גדול בענקים, שכל שטחי התורה היו אחוזים ושלובים בידו כאחד, כי אף שהיה עוסק כל ימיו בעומק העיון בכל חלקי התורה, ובהרבצת תורה רצופה כל שנותיו במשך עשרות בשנים –  היה יחיד בגדלותו בפסק והוראה, בבהירות נפלאה, והיה הדבר לפלא”.

גדלותו העצומה של הרב זצ”ל בעיון התורה, בחידושי תורה ובפסקי ההלכה – לא נודעו לרבים בשל ענוותנותו הגדולה של הרב, אך מורינו הגר”צ ברוורמן שליט”א, שזכה ליצוק מים על ידיו למעלה מחמש עשרה שנה, כשהיה איתו לפני ולפנים בשאלות חמורות הנוגעות לרבים, ובפסקי דין קשים ומסובכים – ראה את הדברים מקרוב והבחין בהם בבינתו העמוקה. שם לא היה יכול רבינו להסתיר את עוצם ידיעותיו ואת מחשבתו הבהירה בדבר השם זו הלכה, וכך נחשף הראב”ד לגדלות התורה שלא נראה כמותו.

“מלבד גדלות התורה העצומה – צריך לשים לב  אל האש הגדולה של יראת השמיים שהייתה אצל רבינו זצוק”ל”, ממשיך הגר”צ להתרפק בזיכרונותיו. “זכורני  איך שהיה מתחטא לפני אביו בתפילתו הזכה ובהשתפכות הלב, ברגש רב ובהתקשרות להקב”ה כעבדא קמיה מרא. אני זוכר איך שבחגים ומועדים כשהיה מזמר את הניגון ‘אנא עבדא דקודשא בריך הוא’, ניגון שהיה אהוב עליו מאוד. ראו על פניו את גודל התלהבותו ואת מסירות נפשו להיות עבד לש הקב”ה. אשרינו שזכינו לראותו בכך.

“האברכים והנערים שהתאספו סביבו בעת הריקוד והשירה זכו לראות את דמותו ולחקוק בזיכרונם כיצד נראה יהודי קמאי המוסר את נפשו עבור התורה והתפילה קמיה קודשא בריך הוא. זכו אנשי  ביתר להסתופף בצילו של צדיק מהדור הקודם שכל כולו תורה ויראת שמיים, ובקדושתו הרבה השפיע על כלל תושבי העיר השפעות טובות”.

הלכות קידושין ב-20 דקות

ביקשנו ממורינו הראב”ד שליט”א שיספר מזכרונותיו על היקף ידיעת התורה של רבינו זצוק”ל.

“בואו ואספר לכם סיפור נפלא שבדידי הוי  עובדא”, משתף אותנו הגר”צ ברוורמן בסיפור מדהים שהתרחש בשמחת נישואי בתו. “היה זה במעמד חופתה של ביתי שתחי’. מרן פוסק הדור הגרי”ש אלישיב זצוק”ל היה מיועד לשמש מסדר קידושין בחופה, אך מחמת מצב בריאותו לא היה יכול להגיע.  ניגשתי לרבינו שהיה נוכח בשמחה וביקשתיו להיות מסדר קידושין. רבינו השיב כך בפשטות: “אינני יכול לגשת לסידור קידושין לפני שאעבור על הלכות קידושין. תן לי עשרים דקות”, סברתי שיש בידו איזה ספר ממנו הוא ישנן הלכות קידושין, אולם למרבית הפליאה, התיישב רבינו בפינת אולם השמחות וחזר על הלכות קידושין במוחו הגדול. ולאחר כעשרים וחמש דקות הוא אמר כי כעת הוא מוכן לסדר את קידושין!

“עובדה זו מלמדת על גדלותו העצומה בתורה, על היקף ידיעתו בתורה שהייתה ‘כמונח בקופסה’, עד שהיה יכול לשבת כך ולהעביר בראשו הלכות קידושין. אולם היא מעידה בעיקר על יראת השמים הצרופה שהיתה בלבו הגדול והטהור, אשרי עין ראתה זאת. רבינו היה בקי מופלא בששה סדרי התלמוד כולל סדרי זרעים וטהרות, ובד’ חלקי שולחן ערוך, בבחינת מרא דכולא תלמודא.

“פלא היה הדבר לראות איך שצורבים ותלמידי חכמים שלמדו ועסקו בסוגיות ועניינים תקופה ארוכה, וכשהיו באים עמו בדברים בסוגיות אלו, השתוממו לראות כי  בזמן מועט היה נכנס לעומק העניין, והיתה כל הסוגיה והמפרשים פרושים לפניו בבהירות, עד שהיה נראה כאילו זה עתה הוא עוסק בסוגיה זו.

“פעמים רבות”, מספר בערגה מורינו הגר”צ שליט”א, “הייתי מוצא את רבינו בביתו, יושב ולומד כסדר ספר החזון איש בעניינים חמורים כמו מסכת עירובין וסדר זרעים וטהרות וכדומה. לאחר שלמד נושא וסוגיה, היו כל דברי הראשונים והאחרונים עומדים לפניו בבהירות”.

הראב”ד מציין, כי “בזכות עמל התורה והשקידה העצומה – מגיעים לדרגות גבוהות ביותר. רבינו זצוק”ל לא קיבל את הגדלות הזו כמתנת חינם. הוא עמל ועמל ועוד פעם עמל ויגע על התורה וההלכה עד שזכה לבקיאות הנפלאה שזכינו לראות. הלוואי שנזכה אנו וכלל ישראל ובייחוד תושבי עירנו ביתר עילית ללמוד ממעשיו ומהנהגותיו הישרים לדוד דור”.

מונולוג אישי מטלטל

את עמל התורה של רבינו זצוק”ל ניתן היה לראות בכל עת ושעה – עת השקיע את כל נפשו ומרצו בלימוד התורה בהתמסרות מלאה ושקיעות עצומה. נתקיים בו מאמר הכתוב ‘באהבתה ישגה תמיד’, כפשוטו.

באשכבתיה דרבי, עת השחירו רחובות ביתר עילית מכל אנשי העיר אנשים נשים וטף שנתאספו ובאו לחלוק כבוד אחרון לרבה של העיר – פתח מורינו הראב”ד שליט”א בדברי הספד בהם סיפר את הנהגותיו של רבינו בשנים האחרונות כשהוא חלוש עד למאוד, ולמרות זאת לא הפסיק את לימוד התורה ולו לא לרגע. וכה סיפר הרב:

“כמה שנים לפני הסתלקותו התגלתה המחלה בגופו וכוחותיו נתמעטו. מו”ר הרב קראני לביתו ואמר לי בענוותנותו הגדולה: ‘רבי צבי, אני מבקש ממך לפטור אותי מלבוא לבית הדין, כי אין זה רק הזמן שנלקח ממני להכריע בעניינים הבאים לפני בית הדין, אלא זה מכביד עלי העול הכבד שאני צריך לדון בשאלות ממוניות, וזה מקשה עליי במצבי’.

“ואז הוסיף הגאב”ד זצוק”ל כמה משפטים שבכל פעם שאני נזכר בהם – שיניי נוקשות זו לזו. הוא אמר: ‘אתה בטח חושב שרחמנות עליי, שאני מסכן ומצטער. תדע לך, כי אין מאושר בעולם יותר ממני. עכשיו, כשהורדתי את העול, הראש שלי פנוי לתורה עשרים וארבע שעות ביממה, מה שלא יכולתי לעשות עד עתה. יש סוגיות שכל החיים חיכיתי לברר אותם על בוריין ולא הצלחתי, אבל כעת אני יושב עליהם ואני מצליח לפתור את הדברים’.

“עמדתי משתומם! הרי מי כמוהו ידע מהי המחלה ולהיכן היא מובילה את האדם, וכמה ייסורים כרוכים בזה. תהיתי בליבי כיצד ילוד אשה התרומם לומר במצב זה, “אין מאושר ממני, אני יכול לחשוב בלימוד כ”ד שעות ביממה” – – –

חידוש ב’לא תגורו’

קרוב לשלושים שנה כיהן רבינו ברבנות העיר ביתר עילית, ואת הנהגתו ברמה עוד יזכרו בעיר לשנים רבות. הייתה לרבנו אחריות מעשית על כל דבר הקורה בעיר ודאג לסתום כל פרצה היכולה להיגרם חלילה בגדרי הקדושה והיהדות. הגאב”ד זצ”ל עמל קשה בשנותיה הראשונות של העיר לייצב את סגנון העיר כדי שתתאים לרוח היהדות הטהורה, ואכן מאמציו נשאו פרי ובחייו זכה לראות את היכלי התורה והתפילה מלאים בלומדי תורה בטהרתה. “היה לרבינו חלק גדול ועצום בהתפתחות העיר ובהרחבת גבולות הקדושה, ובמקביל לכך אף היה משכיל אל דל ורבות טרח בהשתדלות עבור עניי העיר וקופה של צדקה”, מציין הראב”ד.

ביקשנו ממורנו הראב”ד, שהיה שם לצידו בכל אותם הכרעות חשובות לעתידה של העיר, שיספר מעט מזיכרונותיו אודות כוחו בגבורה וברחמים של רבינו זצוק”ל בהנהגה זו.

“בכל מעשיו והכרעותיו, לא חשש ולא חת מפני איש”,  מספר לנו הגר”צ שליט”א. “רבינו זצוק”ל קיים מקרא מלא של ‘לא תגורו מפני איש’ בהידור גדול, ופעמים רבות הגם שידע שירדפו אותו על כך, לא זז כמלוא נימה, וכמה פעמים אמר לי, כי הוא יעדיף לעזוב את הרבנות, ולא לשנות את דרכו”.

“אציין עובדה אחת: דרכו היה בשבתנו בבית הדין במעמד שלושה דיינים, ללבן את הדברים עוד בטרם קומו ממושב בית הדין, ואנוכי הייתי מכין את ההחלטות בכתב ומעבירם לעיונו ולעיון רעֵנו בעבודת הקודש הגר”ש איצקוביץ שליט”א, כי הגאב”ד זצוק”ל לא נהג לכתוב בעצמו את פסקי הדין. אולם פעם אחת, לפני שנים רבות, כאשר בית דין מסוים כתב מכתב לרבינו ולבית הדין של ביתר כי איננו יכולים לדון את מנהיגי העיר ביתר שביקשו להתדיין בבית דיננו, מדין ‘גדול ואלם בעירו’ – נזדעק הגאב”ד זצוק”ל בכאב גדול: ‘הייתכן לחשוב שיש לבית דין  התפעלות או חשש מאלו? אדרבה! מי שקובע בעיר הם הרב ובית הדין, ומנהיגי העיר כפופים אליהם לגמרי. הרב חרג ממנהגו, ולאחר כמה ימים הביא לי מכתב חריף מאוד שהכין וכתב בעצמו לכותבי המכתב, ובו נאמר כי מכתבם לבית הדין היא חוצפה גדולה, כי איך אפשר לומר שאנו יראים וחוששים ממנהיגי העיר? מכתב זה מבטא את טהרת לבו, ביודעו כי הדין לאלוקים הוא.

“היה מדהים לראות”, מוסיף הרב ברוורמן לספר, “שלמרות שכל היום פסק עשרות פסקים בארבעת חלקי שולחן ערוך, ולמרות בקיאותו העצומה בכל חלקי  התורה וההלכה, כאשר הייתה באה שאלה לפניו – היו רואים מיד על פניו רצינות ומתיחות, כמי שבא להכריע בדיני נפשות, וכל זה מחמת יראתו הטהורה, והחשש להיכשל בהוראה שלא כדין. גם כאשר היה נשאל על שאלות מצויות בבשר וחלב ותערובת, היה חוקר ובודק את השואל בשאלות רבות, כדי להיווכח כי אכן הבין היטב את השאלה.

“וכן הייתה מציאותו והתנהגותו בכל מעשיו, כי יראת השם הקיפה את כל ישותו, בבחינת ‘בכל דרכיך דעהו’. גם ביושבו בדין, היה נראה על פניו רוב הרצינות והאחריות כמי שגיהינום פעורה לרגליו.

“למרות היותו תקיף בדין ובהלכה, כמה היה מצוין בכבוד אחרים, וכמה היה נזהר שלא יפגע ח”ו כל אדם מחמתו, ורבות ראיתי כמה טצדקי נעשו על ידו, כי ח”ו לא יגרם צער ועגמת נפש לאחרים”.

ראה גידולים שגידלת 

מקורביו של הגאב”ד זצוק”ל יודעים לספר, כי יחד עם גדלותו העצומה והתמדתו האין סופית בתורה הקדושה – הייתה לנגד עינו מטרה תמידית בשיפור וחיזוק ערכי הקדושה והטהרה בעירנו ביתר עילית. רבינו זצוק”ל עשה כן בעוצמה נדירה שהייתה מזוגה בענווה מופלאה, כשהוא מוביל את העיר ביד בטוחה אל התואר ששגור בפי כל – עיר התורה בהרי יהודה.

לא פעם, עמידתו בעוז על צרכי התורה והקדושה בעיר דרשו ממנו כוחות עצומים, ורבינו זצוק”ל לא אבה להרפות. גם בערוב ימיו, כשהמחלה האיומה קיננה בגופו, הוא התאמץ מעבר לכוחותיו לכל דבר שבקדושה שהיה צריך בשביל שיפור וחיזוק חומות הדת בעיר. גדולתו וענוותנותו באו כאחד, בשימת לב פרטנית דאג לעניי ונדכאי העיר בהרחבת קופות הצדקה ובהגדלת התמיכות למשפחות במצוקה ולכל אשר היה זקוק לעזרה.

מקורביו היו משתאים לראות איך בזמנים־לא־זמנים פונה אליהם רבינו זצוק”ל ומבקש למרות העומס לסור לבית פלוני ואלמוני ולסייע בתמיכה הכספית הנדרשת להוצאות החג והשבת.

ולצד זאת, ככל שיכול היה להסתיר את פעולותיו הכבירות – עשה זאת בקפדנות, על מנת שלא יתגלו מעשיו הגדולים לעין כל. לכן נעלמו מאיתנו סיפורי המופת האלו שהתרחשו לאורך השנים. אולם לעת זקנותו, כשלא יכול היה כבר להסתיר, התגלו עוצמות הצדקה והחסד שהסתובבו תחת שולחנו, בעוד מרבית שעות היממה והליל מוקדשים ללימוד התורה בהתמדה מופלאה.

“האובדן גדול”, מסכם הראב”ד שליט”א, “אך דברי תורתו ואורחותיו הטהורים הצריכים להנחותינו. “זכינו כאן בעיר שהיכלי התורה מתפתחים ללא הרף בתורה בחסידות וביראת שמים, ורבות הן קהילות הקודש שעולות כפורחות, ומשגשגות ביראת שמים, בתורה ובחסידות. בתי הכנסיות ובתי המדרשות והיכלי הישיבות בעיר מלאים וגדושים בלומדים ומתפללים, וכאשר רואים את כל ה’יש’ העצום הזה – ראוי לזכור את רבינו זצוק”ל שחלקו בהתפתחות הזו היה גדול ומכריע.

לא השבית לנו גואל

“ברוך השם שלא השבית לעירנו גואל, וזכינו לממלא מקומו של רבינו זצוק”ל – יבדלחט”א רבה של עירנו המרא דאתרא רבינו הגאון המופלא רבי חיים וייס שליט”א, מגדולי התורה והיראה בדורנו, אשר זכתה עירנו לקבלו באהבה בבואו לשמש בקודש, יחד עם המרא דאתרא הגאון האדיר רבי יעקב טופיק שליט”א, שאור תורתם ויראתם חופף על עירנו כהילת קודש. הקב”ה ישלח להם ברכה והצלחה, לזכות לעמוד בהנהגת עירנו ת”ו רבות בשנים, ולעשות פעלים רבים לתורה ולתעודה”, אומר הראב”ד.

“כאן המקום להזכיר את רעייתו של רבינו הגרד”צ אורדנטליך זצוק”ל – תבדלחט”א הרבנית החשובה תליט”א, שהייתה מסורה לרב בלב ובנפש כל השנים שלא יופרע בשקידתו ומעבודת הקודש, והייתה שותפה בכל מעשיו הכבירים. בשנים האחרונות, בהן נתייסר בייסורים, עמדה במסירות נפלאה על המשמר יומם ולילה, למען הָקֵל עליו, וכן יש לציין את בניו היקרים הרה”ג שליט”א זרע ברך השם, והחתנים החשובים הרבנים הגאונים גדולי תורה והוראה שליט”א, שעמדו לימינו תמיד, ובפרט בתקופה האחרונה, זכותו הגדולה תעמוד להם לאורך ימים ושנים טובות, בבריאות שלמה”.

 

הזמן נוקף, ולאחר כשעה שהוקדשה להעלאת זכרו ודמותו הנשגבה של מנהיגה הרוחני של עירנו – חוזר הראב”ד שליט”א לענייני בית הדין הבוערים, לשפוט את העם במעגלי צדק ולהורות את חושן המשפט.

“כאשר זוכרים את דור המייסדים שהקיזו מדמם על צביונה הרוחני של העיר – יש בכך גם זכות לנשמתם הגדולה, וגם סגולה לעיר שתמשיך להתנהג בדרך התורה כפי שקבע הגאב”ד זצוק”ל, תחת ההנהגה הרוחנית שעירנו זכתה לה בימינו”, מסיים הראב”ד ומברך את עירנו, עיר התורה והחסידות בהרי יהודה, שיתקיים בה מקרא שכתוב (ירמיהו לג, י) “בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם… קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה”, מתוך בריאות שלמה והצלחה לכל תושבי העיר עד ביאת גואל צדק במהרה.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות