גג:
בעקבות הטרגדיה המזעזעת בלב העיר: קריאת כאב ואחריות למען שלום ילדינו
כותרת:
להציל את ילדינו!
משנה:
הלב נשבר על פטירתה של תינוקת רכה שלא חטאה. בתוך האבל הכבד אנו נקראים להתעורר: הזלזול בכללי הבריאות אינו רק החלטה אישית, הוא פגיעה בחלשים ביותר. על אחריות הורית, אמונה מול חובת ההשתדלות, והציווי ההלכתי המוחלט לשמור על החיים
@מערכת ‘שערים’
קשה למצוא מילים שיוכלו לנחם את ההורים היקרים ואת המשפחה השבורה, שעה שהעיר כולה עוטה דומייה של כאב וצער. פטירתה של התינוקת הרכה, בת 11 חודשים בלבד, שנקטפה מארץ החיים בגלל מחלת החצבת, היא פצע פתוח בלב של כולנו. אנו עומדים כאובים ומשתתפים בצערה הנורא של המשפחה, ומתפללים שהקדוש ברוך הוא ימחה דמעה מעל כל פנים וישלח נחמה אמיתית בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
מתוך הכאב הזה, עולה זעקה שאי אפשר להתעלם ממנה. כמי שחיים בעיר המושתתת על אמונה וביטחון בבורא כל עולמים, אנו בדרך כלל אנשים אופטימיים. האמונה היא סלע קיומנו, ואנו יודעים שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים על כך מלמעלה. אך התורה הקדושה עצמה היא זו שציוותה עלינו “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”.
כאשר מדובר בסכנת נפשות ממשית, האופטימיות אינה יכולה להפוך לשאננות, והביטחון אינו יכול לשמש כסות לרשלנות. הנתונים המצטברים מראים תמונה קשה ומטלטלת: 13 ילדים(!) נפטרו מתחילת ההתפרצות הנוכחית, וכולם ללא יוצא מן הכלל היו ילדים רכים.
#חור בספינה של כולנו
הטרגדיה הגדולה ביותר במקרה הנוכחי היא גילה של התינוקת – 11 חודשים. מדובר בגיל שבו הילד עדיין אינו יכול להתחסן לפי לוח הזמנים הרפואי השגרתי. היא הייתה תלויה לחלוטין בנו – המבוגרים והילדים הגדולים יותר – שנגן עליה בבחינת ‘חומת מגן’ קהילתית. כלומר, אם ילדי העיר כולם היו מתחסנים, הרי שלא הייתה נוצרת שרשרת הדבקה וכך בדרך הטבע אולי היה ניתן להגן על חייה של התינוקת.
חז”ל לימדו אותנו על האדם שקודח חור תחת כיסאו בספינה ואומר “מה אכפת לכם, תחתיי אני קודח”, וחבריו משיבים לו “והרי המים עולים ומציפים את כולנו”. זה בדיוק המקרה: ההחלטה שלא לחסן את ילדינו, או הזלזול בהנחיות המניעה והעירנות, הם בדיוק אותו חור בספינה.
הנגיף מתפרץ בעוצמה אך ורק במקומות שבהם שיעור ההתחסנות נמוך, והוא פוגע בראש ובראשונה בחלשים ביותר – בתינוקות הקטנים שטרם הגיעו לגיל החיסון, בקשישים ובאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. הזלזול הזה אינו פוגע רק במי שמקבל את ההחלטה עבור עצמו, אלא בנפשות הטהורות שסביבו, שאין להן כל יכולת להתגונן. זוהי אחריות הורית וקהילתית מן המעלה הראשונה, וביטוי עילאי של ערבות הדדית.
#מוירוס לאקמו רח”ל
עלינו להבין את המציאות כפי שהיא: החצבת אינה “סתם פריחה”. זהו נגיף אלים שמחליש את מערכת החיסון וגורם לה “לשכוח” כיצד להילחם במחלות אחרות. כושר ההדבקה שלו הוא נדיר – הוא נותר באוויר החדר שעות ארוכות לאחר שהחולה עזב אותו. מ…
