גג:
מאבק התחבורה של תושבי ביתר מתסיס את העיר אבל זוכה להתעלמות גורפת בקרב הח”כים החרדים
@ח”כים חרדים, לא תוכלו להתעלם!
משנה:
הזעקה וחוסר האונים של אלפי משפחות בביתר נוכח עליית המחירים הדרמטית של מחיר החופשי חודשי והאפליה החמורה מול יישובים סמוכים – מעורר תסיסה רבה בעיר >>> אולם באורח פלא, הח”כים החרדים שומרים על דממה >>> #’שערים’ לא ירפה מהמאבק לצדק#
@יעקב מרגליות
המאבק של ‘שערים’ נגד העוול התחבורתי בביתר עילית ממשיך להדהד. בשבועות האחרונים העלינו כאן את הכאב הבלתי נסבל של תושבי ביתר עילית, עיר שבה התחבורה הציבורית הפכה מסמל של נגישות לעול כלכלי מחניק.
סדרת הכתבות שפרסמנו על שערוריית התחבורה – עליית מחירים של פי שלושה, אפליה מול יישובים סמוכים, והשתיקה של נבחרי הציבור – הציתה גל של תגובות בעיר ומחוצה לה. התקשורת מתחילה להקשיב, התושבים זועקים, אבל העוול ממשיך. מערכת ‘שערים’ מבטיחה: לא נרפה בל”נ עד שייעשה צדק.
תושבים רבים פנו למערכת ‘שערים’ ושיתפו בסיפורי סבל: הורים שמוותרים על צרכים בסיסיים, ילדים שחשים את המצוקה, ותחושת האפליה הכללית. “הכתבות שלכם נתנו לנו קול”, כתב אהרון, אב לחמישה מגבעה B. “אבל אנחנו צריכים מעשים, לא רק מילים”.
משרד התחבורה, בתגובה לחשיפת ‘שערים’, טען כי ביתר עילית אינה מופלית, וכי התושבים זכאים ל-50% הנחה במסגרת רפורמת “צדק תחבורתי”. עוד טענו כי ביתר אינה נכללת באזור 1 (המקנה הנחות משמעותיות) משום שהיא קרובה למטרופולין ירושלים, וכי ה”חופשי חודשי” הארצי מאפשר נסיעות לכל הארץ.
זו תגובה שקרית ומטעה שמתמוטטת מול המציאות. ראשית, צור הדסה ואפרת – שגם הן חלק ממטרופולין ירושלים – נהנות מהנחות כאזור 1, בעוד ביתר משלמת מחירי אזור 2.
שנית, תושבי ביתר, ש-70% מהם תלויים בתחבורה ציבורית, אינם זקוקים לנסיעות ארציות; הם רוצים לשלוח את ילדיהם לבית הספר בעיר.
ושלישית, ההנחה של 50% מגיעה לאחר עליית מחירים גורפת, כך שהתושבים משלמים יותר ממה ששילמו לפני הרפורמה. באמת, אתם מרגיעים אותנו בכך שאנחנו לא משלמים 315 שקלים? באמת תודה רבה… התירוץ של משרד התחבורה הוא עלבון לתושבי ביתר, וניסיון נואל להצדיק את כישלונם של השרה רגב וסגן השר מקלב, שלגודל הצער אינו מגיב לעת עתה.
#העניים מממנים את העשירים
האבסורד הגדול ביותר הוא שביתר עילית, עיר באשכול סוציו-אקונומי 2, שנייה רק לערים העניות ביותר בישראל, מממנת את הנסיעות הזולות של יישובים מבוססים כמו אפרת. בעוד אפרת, באשכול כלכלי גבוה, מוגדרת כאזור 1 ונהנית מ”חופשי לנוער ב-69.5 שקלים, תושבי ביתר משלמים 157.5 שקלים – יותר מפי שניים.
במילים פשוטות: משפחות עניות בביתר, שבהן שמונה נפשות בממוצע, מסבסדות את התחבורה של תושבים אמידים ביישובים סמוכים. זהו עוול תחבורתי שזועק לשמיים, והוא חלק ממציאות שבה הציבור החרדי משלם יותר ממרבית אזרחי ישראל, בניגוד לטע…
