בס”ד
הרב חיים וייס
ברשות הרבנים הגאונים הראב”ד ובית דינו הקהל הקדוש.
אחרי ורעי התאספנו למעמד התעוררות עצרת מספד לאסון הנורא ששרף ה’ ביומא דהילולא דרשב”י באתרא קדישא דמירון כשלקחו מכלל ישראל מ”ה נפשות נקיות וטהורות, בתוכם ארבע נפשות של צדיקים מתושבי עירנו, שכל אחד ואחד מהם היה בכוחו להגן על כל העיר ועתה נלקחו מאתנו בעוונותינו הרבים.
הזקן שבכולם ר’ שמואל צבי קלגסבאלד זצ”ל, היה גאון נפלא במכמני התורה, בפרט בהלכות שבת שבחמש עשרה שנה יגע בכל כוחו בהלכות שבת, היה ידועה בשקדנותו הנפלאה, היה לומד פעמיים בכל יום חמש שעות רצופות. היה ידוע בכוחו בעבודת התפילה שלו. חוץ מזה היה מרביץ תורה ברבים. ראש כולל ור”מ בישיבה (מאור עיניים). מה נאמר ומה נדבר, נחסר לנו הגדול בישראל הזה.
הרב הצדיק ר’ שמעון מטלון, מחנך נפלא שמסר נפשו על החינוך של תלמידיו לכל אחד ואחד איפה שהיו צריכים, היה כיתה קשה היו לוקחים אותו, בנדיבות ליבו, צדיק נשגב גם כן נלקח מאיתנו בעוונותינו הרבים.
תלמידי חביבי הרה”ג ר’ אלעזר גולדברג זצ”ל, גם כן מחנך נפלא שמסר נפשו לתלמידים, ירא שמיים ברבים, היה ענוותן ושפל ברך, גם כן נלקח מאיתנו.
הבחור החביב אליהו כהן זצ”ל שזיכה רבים וזכה השנה בזמן הפסח שכל הבחורים היו סגורים בביתם אז הגה ברעיונו הנפלא הוא חילק את כל הש”ס, כל בחור לקח מסכת והגה בזה עד שסיימו את כל הש”ס כולו, וכולנו ששנו ושמחנו בחודש כסלו שעשו את הסיום הש”ס באולם לא רחוק מפה היה שמחה גדולה. חוץ מזה מסר את נפשו להכניס חיות ללמוד עם בחורים יותר חלשים ממנו.
הצד השווה בכולם שכולם היו מסורים לאחרים, לא חשבו על עצמם, חשבו על הציבור. כשחיו פה איתנו חשבו על אחרים. אז גם כשנלקחו מאתנו הם היו קרבנות ציבור בשביל כלל ישראל. וידוע האור החיים הק’ בפרשת כי תישא, הוא מפרש “כי תישא את ראש בני ישראל, אם תראה פעם שראש בני ישראל הצדיק נלקח מכלל ישראל, לפקודיהם, תדע ברור שזה “לפקודיהם”. מפני שכלל ישראל מי שנשאר יהיו צריכים לעשות תשובה, ולכן הצדיק נלקח לכפר על כלל ישראל. וכן הוא אומר שאם חס ושלום אם לא מתעוררים, אז חס ושלום אני לא רוצה להגיד. “זה יתנו” – אומר האור החיים הק’, “זה” – זה הספר תורה שמונח על ברכיו של הקב”ה שהקב”ה מראה באצבע זה מה שצריכים עכשיו לעשות, (העוסק בלימוד התורה) “זה יתנו”. לפיכך קראו כל הצדיקים להוסיף בלימוד התורה לזכר נשמת הצדיקים הקדושים ולהרבות במצוות ובמעשים טובים, במצוות המסוגלות שמביאים להשראת השכינה, להוסיף בצניעות הבתים, להוסיף בתוספת שבת קודש.
כשמתבוננים, בוודאי אין לנו מושג, האור החיים הק’ אומר “לפקודיהם”, אבל על מה עשה ה’ ככה, מה צריכים לתקן, אין לנו נביאים, כשהיה לנו נביאים הלכו לנביא והנביא הצטווה מפי ה’ להגיד על מה ה’ עשה ככה. היום אין לנו נביאים, אז כל אחד ואחד צריך לבדוק את נגעי נפשו, לעשות את בדק הבית לחשוב מה אפשר להשתפר, במה אפשר להתחזק, וכל אחד יתחזק וישתפר…


