#תובנות אחרי האסון
#מלב קרוע ומורתח: תושבי ביתר עילית מפיקים לקחים מהאסון הנורא באתרא קדישא מירון (מתוך מכתבים שנשלחו למערכת)
נחפשה דרכנו | י’ ברזל
למערכת ‘שערים’ הנכבדה
כמו כל עם ישראל, אין בפי מילה על האסון הכבד שפקד את עם ישראל בהילקחם של מ”ה יהודים קדושים וטהורים משופרא דשופרא מכל קהילות ישראל ומכל חוגי היהדות החרדית וקצוות העולם.
מן הסתם עיתונכם יהיה מלא וגדוש השבוע בהפקת לקחים טכנית – ובוודאי שהדבר נדרש מדין חובת ההשתדלות, למנוע בדרך הטבע סכנות כאלו באתרא קדישא בעתיד. אולם צריך לזכור כי בראש ובראשונה – “לא הנחש ממית אלא החטא ממית”, ומעבר לצורך לתקן את הליקויים, עלינו לקיים מאמר הכתוב “נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד השם”.
ורמז יש בדבר: “מה השם אלוקיך שואל מעימך” – מ”ה, כמניין ארבעים וחמישה הרוגי מירון הטהורים והצדיקים ז”ל.
יה”ר שלא יישמע שוד ושבר בגבולנו ומעתה נדע אך ורק בשורות טובות ישועות ונחמות.
המתקת הדינים | דוד בן שושן
הרבה מנסים למצוא הסברים וכו’ לאסון הבלתי נתפס בשכל אנושי, במקום קדוש וביום קדוש ובשעת חצות הלילה – זמן של רחמים. וראיתי לנכון להסב לתשומת לב מה ששמעתי בשם כמה מגדולי ישראל שהתבטאו בימים האלה, שרשב”י הוא עניין של המתקת הדינים, וכמאמר “יכולני לפטור את כל העולם מן הדין”. ול”ג בעומר הוא זמן של רחמים – פסיקת המגפה של תלמידי רבי עקיבא. והאסון אירע בשעת רצון – זמן שבו הדינים מתהפכים לרחמים, כידוע ליודעי ח”ן.
ואמרו גדולי ישראל, שמי יודע אם לא הייתה גזירה גדולה הרבה יותר, שהומתקה על ידי מ”ה הקרבנות הקדושים שנתעלו להיכלו של רשב”י לכפר על בני ישראל. והן אמנם זהו קרבן כבד מנשוא, אין מילים שיוכלו לתאר את גודל הכאב והאבידה של מאות יתומים ואלמנות והורים שכולים וחיים קדושים שנאבדו, אולם איתנים אנו באמונתנו כי “מפי עליון לא תצא הרעות” וזוהי הכנה לגאולה השלמה בב”א (‘גאולה’ בגימטריה 44).
יהי רצון שנזכה כבר לגאולה שלמה בקרוב, והקיצו וירננו שוכני עפר ומ”ה קדושי מירון בתוכם.
חוסר הבנה | שמעון נ.
חוסר הבנה בסיסית ברמה הפרקטית – זה מה שבראש ובראשונה בולט בנוגע להיערכות לקליטת ההמונים העולים לציון ביומא דהילולא. מהנדס בטיחות היה, תכניות הוכנו, אלא שעובדה כל כך שפשוטה לכל חרדי, צעיר כמבוגר ואפילו ילד קטן, היא שהכניסה הראשית למתחם ההדלקה של ‘תולדות אהרון’ שפונה לאזור בו ישנן בעיות בצניעות וחשש תערובת – אינו רלוונטי עבור ציבור החוגגים, ואת זה לא ידע המהנדס הנכבד.
על הנייר התכניות היו ערוכות להפליא, ועל הנייר הם נותרו טובות. החיבור לשטח היה חסר, ההבנה של הלך הרוח בציבור, ההיכרות עם מנהגיו ואורחות חייו, היא הייתה נעדרת. ואותו חיבור לשטח, כך מסתבר, הוא שאלה של חיים ומוות רח”ל.
שנזכה לבשורות טובות.
לתקן את דרך מהדרין | דוד ז.
אם בחשבון נפש עסקינן, הבה ונישא עינינו גם למתחמים האחרים, לא רק ל”דרך …
