בס”ד
כאב אינסופי ניכר בקולו של מרא דאתרא – הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א בעת אשר ביקשנו לשמוע מפיו דברי חיזוק לנוכח האסון הקשה שפקד את העולם החרדי כולו, ואת עירנו ביתר שאיבדה ארבעה מפארי בניה. הקול רווי בצער, רועד קמעא, אבל תוכן הדברים – רווי אמונה ובטחון, ומעניק חיזוק וטללי נוחם גם בעת קשה כזו, אשר לא תכיל היריעה את גודל הכאב ולא יספיקו המילים לבטא ולהקיף.
ואלו דברי הרב –
מה נתאונן ומה נאמר מה נדבר ומה נצטדק…
עת ליקוי מאורות. עם ישראל כולו לקה, ועירנו עיר התורה והחסידות לקתה בכפל כפליים בהילקח ממנה זוהר תפארתה – נשמות קדושים וטהורים שכיהלומים קבועים היו בכתרה של העיר, ומפארים את מבואותיה בצורתם המאירה, ושקול התורה שלהם הדהד והחזיק עיר, ארץ, עולם ויושביו.
לפני כמאה ועשר שנים, ביום ל”ג בעומר תרע”א – רעדה הארץ. בעיצומו של יום ל”ג בעומר עת אשר פיזזו וריקדו אלפי יהודים מכל גווני הקשת בחצר הציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי התמוטטה גדר, ואחד עשר איש מצאו את מותם. טרגדיה איומה זו נחקקה בדברי ימי עולם והונצחה לדורות. באותם ימים היו גדולי ומאורי ארץ, שבאספקלריא המאירה חזו והצביעו על האסון ועל הגורמים שלו בבחינת “על מה עשה ה’ ככה”, וגם החוו באצבע לצאן מרעיתם בבחינת “והחי ייתן אל ליבו” מה עליהם לתקן ומה באו להראות מן שמיא ליהודי הארץ. ואנו מקווים שגם בעת הזו יורו לנו גדולי וצדיקי הדור שליט”א את הדרך נלך בה בעת הזאת.
אנו איננו יודעים חשבונות מכבשונו של עולם, קטני השגה הננו מכדי להבין חשבונות שמים או בכדי לפענח כוונות עליונות. אולם זה ברור ואין ספק בכך, שאירוע נוראי בסדר גודל שכזה, בעיתוי ובמקום הזה, בא להעביר מסר, לעורר את הלבבות. וכמו שכל עם ישראל כולו שותף ליום ל”ג בעומר, שהוא יום שנוגע באופן ישיר לכל רבדי העולם היהודי, כך גם המסר שבא האסון שהתרחש ביום זה להעביר – שותפים לו כולם, ומסר לכלל ישראל יש כאן.
זאת ועוד – מביטים אנו על אותם אלו שעלתה נשמתם בסערה השמימה באסון הנורא, על זה נאמר ‘דודי ירד לגנו ללקוט שושנים’, וכעת לקח את המובחרים שבהם. הנה בעירנו ביתר עילית די במה ששמענו עד כה לדמותם של אותם קדושים וטהורים, בכדי להבין כי את המעולים והטובים ביותר ליקט הקב”ה, את המובחרים ביותר, שהקרינו מהודם על העיר ותרמו לה תרומה עצומה בתורה ובחינוך לתורה. המסר הוא לא פרטי, רבותי, מדובר במסר לכלל, לכלל הציבור.
יתירה מזאת, הנה נספו באסון גם תינוקות של בית רבן, והרי הגמ’ מעידה במסכת שבת (ל”ג:) “אמר רבי גוריון ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה בזמן שהצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור אין צדיקים בדור תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור” הנה כאן נתגשמו למרבה החלחלה שני הדברים גם יחד. גם הצדיקים שבדור נספו, וגם תינוקות של בית רבן. ועל זה אומרת הגמ’ דברים מפורשים – לא בעוונותיהם הם נתפסים, אלא בעוון הדור.
וגם אם עינינו סומות ואין אנו יכולים לדעת חשבונו של …
