בס”ד
#אינשי בדיחי אנן# | לכבוד פורים: ר’ ברוך כהן ור’ צבי פרידמן, #שני האנשים השמחים ביותר בביתר עילית# – במונולוגים שלא ישאירו אתכם אדישים
#שוברים שתיקה
#האחד חסיד באיאן שפיו לא מפסיק מלשמח את הבריות >>> השני הוא ‘ליטאי’ עם נשמה חסידית שאמרות הכנף שלו עוברות מפה לאוזן בעיר >>> ערב פורים תשפ”א, ‘שערים’ ביקש מ#ר’ צבי פרידמן ור’ ברוך כהן# – #שני האברכים העליזים שאחראים על מצב הרוח העירוני,# לפתוח את פיהם בחכמה ולחלוק עם קוראי העיתון את #התייחסותם המלאה והמפורטת למצב הכללי והפרטי# – מחשבון הבנק המצומק ועד סערת החיסונים >>> #מסמך בלעדי#
@משה וינשטוק
ימי הפורים הקרובים, באים עלינו לאחר שנה תמימה בצל הקורונה. הייתה זו שנה עמוסת דאגה וחוסר ודאות, קושי ותבהלה. בימים אלו, בהם מצוות היום להרבות בשמחה – עומדת השאלה וגם ניצבת: איך עומדים באתגר? איך שמחים בעת הזאת? והלא חבילות של טרדות ודאגות אופפים את ליבו של כל אחד כמעט ואין הלב פנוי לשמחה טהורה ואמיתית.
כדי לענות על השאלה התכנסנו יחדיו יחד עם שניים מפארי העיר, מעמודי התווך שלה, ומגדולי משמחיה ומביאי המצב רוח של תושביה – לשיח רציני ומעמיק בדבר מהות השמחה בפורים ובכלל. כבר בתחילת הדברים נגלה – שיצאנו גדושים בתובנות נצח.
ובכן, לבקשת ‘שערים’ ניאותו הני תרי צנתרי דדהבא – הרב צבי פרידמן והרב ברוך כהן – לפנות מסדר יומם העמוס בתורה ובעבודת ד’, לטובת הציבור הקדוש לכבוד ימי הפורים הבאים עלינו לטובה.
#בין מסכה למַאסְקֶע
את המסכה שעוטה על עצמו ר’ צבי פרידמן בכניסתו, הוא מבטיח להוריד ביום תענית אסתר, ערב פורים. “והלוא הדברים קל וחומר”, הוא מנגן בנעימת לימוד, “ומה תקיעת שופר שאיננו תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין תקיעות דרְשוּת לתקיעות של חובה, וכדי לבלבל את השטן – על אחת כמה וכמה בערב היום הגדול פורים, שעלינו להפסיק את עטיית המסכות, לפני עטיית מסכות דחובה ביום הפורים הגדול והנורא”.
כנראה שלא הגבנו ברצינות הראויה, והרב פרידמן מבקש אפוא להעמיד אותנו על חומרת הדברים: “זה לא צחוק” הוא אומר, “שמעתי כי בעקבות הקטל הנורא של בובות השלג בשבוע שעבר, יצאו הנחיות חד משמעיות, כי בשלג הבא המתוכנן ליום שאחרי פורים (רשמנו לפנינו…) תחויב שמירת מרחק של שני מטרים בין בובה לבובה שתוצבנה עטויות מסכות בשטח פתוח, ובשום אופן לא תותר הצבה של יותר מחמש בובות בקפסולה אחת”.
“אם בענייני קורונה עסקינן”, מוסיף עליו ר’ ברוך כהן, “לא נוכל שלא להתייחס לחובה הקדושה בעטיית המסכה, ולציין את הדיון ההלכתי הנוקב שהיה בין שני תלמידי חכמים המתנצחים זה עם זה בהלכה, שלהדיו הייתי עד. הלה טוען בעוז כי מי שאינו עוטה מסכה על פניו – דין ‘רודף’ לו. לעומתו טען חברו בלהט, כי לא דין ‘רודף’ גרידא עליו אלא דין ‘רוצח’ ממש. והיה סלע המחלוקת הולך וגובה ביניהם, עד שבא השלישי ואמר: אכן אין הכרעה ברורה בנושא, אולם …
