בס”ד
הדרך אל הצדיק
זה התנהל כמבצע צבאי לכל דבר ועניין. רכב שטח כהה דהר צפונה, מתקן מיוחד מהדק אל גגו סירת משוטים מאורכת, ומעבר לחלונות האטומים ישובים היו בדומייה כמה אנשים עם אש בעיניים. לא ניתן לומר כי לא הייתה בליבם דאגה, גם החשש לא נעדר, אבל על כל אלו האפילה הנחישות והרצון העז להשיג את מטרתם. אותה מטרה שבגינה לא נתנו כמעט תנומה לעפעפיהם מזה כשבועיים ימים, ושבעטיה יצאו למסע ההרפתקאות הזה, והא זו שעמדה להם כל העת מול העיניים, ממנה לא נטו ימין או שמאל.
נקודות ציון מפורטות היו בידיהם, בהן יחברו אליהם אנשי קשר מוכנים ומזומנים עם הציוד הנדרש להמשך המסע, והמסלול המדוקדק תוכנן לפרטי פרטים.
אם בכבישים בארץ שורר חושך בשעות הליל, הרי שלא תמצא מילה שתיטיב להגדיר את מה ששרר באותו לילה בכבישי בלארוס, גם מילים כמו עלטה ואפילה יגמדו את החושך שכיסה ארץ ויושביה באותו הליל בו מרבד של עננים כבדים מנע מכל קרן אור של צבא השמים לחדור ולהאיר את הדרך. דווקא עובדה זו שיחקה לטובת הקבוצה, כך יפחת החשש שמא ייתפסו כשיבקשו לצלוח את התעלה. כך סבורים היו על כל פנים.
במעבה חורשה בתוככי הכפר “לואי”, מרחק עשרות מטרים מגדת הנהר, הם חיכו להם – פלוגה של שוטרים בלארוסים, מצוידים וחמושים כדבעי, אדיבים אך נחושים, ובעצם נוכחותם בישרו להם כי עמלם לריק היה, כי מאמציהם ירדו לטמיון, וכי נסתם הגולל על מעט התקווה שעוד פיעמה בקרבם.
שבוע לאחר מכן, אנו נפגשים במשרדי “כולל חצות” דחסידי ברסלב בעיה”ת ביתר. סביב שולחן אחד מסבים הרב שמואל משה דויטש שליט”א – רב ק”ק “ברסלב – כולל חצות” ברחוב כנסת יחזקאל, הרב אברהם חזין שליט”א מחשובי העסקנים בברסלב והרב יוסף אורדנטליך שליט”א בנו של מרא דאתרא הגאון רבי דוד צבי אורדנטליך זצ”ל ומחשובי תלמידי החכמים בעירנו, ומגוללים את מאורעות שלושת השבועות האחרונים, במסעות חובקי העולם ובמאמצים הכבירים להגיע לציון הקדוש באומן לראש השנה. סיפורים שלמשמעם תסמרנה שערות ראש ויתפעם הלב לגודל המסירות והנחישות שהולידו תעוזה ואומץ לב בלתי רגיל. כל אחד מגולל את סיפורו הוא, כל אחד והייחודיות שלו, אולם הצד השווה שבכולם זה הלב שכל כולו הרבי, מלא כיסופים וערגה, גדוש אהבת אינסוף ודבקות בצדיק ובתורותיו.
לפני שנחשף למקצת המאורעות, ובעיקר – לתחושות ולחוויות מהגבול הבלארוסי, נרצה להשלים לטובת ציבור הקוראים את סיפור העלילה בו פתחנו, ואנו פונים לרב חזין שהיה שם – בקבוצה שביקשה לצלוח את הנהר דרך העיירה “לואי” אל תוככי אוקראינה.
היה זה ביום שלישי שלפני ראש השנה, הוא מספר, כשחדרה אל ליבנו ההבנה כי על פניו הגבולות יהיו חסומים בפנינו, ולפיכך חיפשנו את האלטרנטיבות. ניסינו להיות יצירתיים וכך גילינו כי ישנו כפר קטן השוכן על גדתו האחת של הנהר, שגדתו השנייה היא שטח אוקראינה. המטרה שעמדה לנו כל העת מול העיניים – להגיע לאומן, חידדה את המחשבה ועל אתר בנינו תכנית לצלוח את הנהר וכך לחדור…
