בס”ד
מטענים של קורונה
מתחילים לחשוב על יציאה ממצב הקורונה, ברוך ד’.
האם אנחנו יוצאים ממנה כמו שנכנסנו אליה?
לא כל כך מסתבר!
הקורונה השפיעה בכל כך הרבה תחומים…שינתה לנו את הצורה בה אנו חוגגים את ליל הסדר, סגרה אותנו בתוך הבתים, סגרה את בתי הכנסת, את מרבית החנויות.
כולנו מכירים את כל ההנחיות הבריאותיות המתחייבות מהמצב, חדשים לבקרים. הפנמנו את חשיבות ההקפדה עליהם, אפילו ניתן לומר שלמדנו לחיות איתם, (שמא בגלל שאנחנו יודעים שהם זמניים). השאלה הגדולה היא, אלו לקחים נפיק מהמצב הזה? איזה מטען ילווה אותנו כאשר בכל זאת נחזור לשיגרה של לפני קורונה?
מטענים אפשריים:
מטען משפחתי-
זוכרים את הביטוי “שבת גיבוש”? כאן היה לחלקנו (משפחות עם ילדים גדולים) חודש גיבוש, ועוד היד נטויה. ניסינו לנצל את הזמן לתחושות משפחתיות כמו אחדות, אחווה, שותפות בעבודות הבית, במשחקים, לימוד משותף. המצב אילץ את כולנו לדור בכפיפה אחת זמן רב במשך היום (בעצם כל היום) ובמשך ימים רבים. ובמקרה הטוב, ניצלנו את זה לטובה. יצרנו קשרי משפחה משמעותיים שלא במהרה יינתקו, והיה זה שכרנו.
מטען רוחני-
שמירה על הרמה הרוחנית ללא סדרי החיים שהורגלנו אליהם, היה אתגר לא מבוטל. ללא בתי כנסת, ללא בתי מדרשות ללימוד, מקוואות סגורים, אסור היה לנסוע למקומות שהורגלנו לנסוע אליהם לשאוב שמחה והתעלות בחג. נוצר קושי בקיום מצוות מסוימות כמו: כיבוד הורים (מבוגרים), שריפת חמץ וכו’ וכו’. לא פשוט בכלל. אין חובה לשפוט את עצמנו בחומרה ובבקורת. בדיוק כמו שאנחנו מגלים הבנה לקושי בכל מה שנוגע לילדים, גם לנו עצמנו מגיעה הבנה. “אף אחד עוד לא השתפר מלשמוע כמה הוא ילד רע”, נכון גם כלפי הילד שבתוכנו. להיפך, נעודד את הרצון הפנימי החבוי בתוכנו לשאוף ליותר טוב, ועם מעט הבנה למצב, סבלנות וסובלנות, נוכל לצפות לתוצאות טובות.
מטען רגשי-
לא, אינני חושבת שיהיו כאן רק השלכות חיוביות. (תוך כדי כתיבת שורות אלו, התקשרה אישה להתייעץ לגבי חרדה שהחריפה בגלל המצב…) בוודאי ישנן השלכות מאתגרות, בין השאר בתחום הרגשי. כולנו חשנו בחרדה מסוימת, זה מה שניסו להסביר לנו כל העת, שלא נהיה אדישים ונדע עד כמה זה מדבק, מסוכן וכדומה. ואמנם, כל עוד מדובר בתופעה חולפת, נוכל לומר שזה מחשל אותנו לעמוד באתגרים של חרדה. אבל, כאשר יש לאדם נטייה מוקדמת לחרדות, הקורונה עלולה להוות טריגר בשבילו לעורר את החרדה למימדים קשים. זו לא בושה ולא חולשה. כל אחד עם הנסיונות שלו. ברוך ד’ שניתן לטפל בחרדה, להחזיר אותה למימדיה הטבעיים ואולי אפילו להרוויח מהמצב על ידי שנקבל שליטה על החרדות אחת ולתמיד!
מטען ביתי-
מכירים את הסיפור על היהודי שהגיע לרב בתלונה על מצב דירתו הקטנה, על כל שמונה הנפשות שדרים בה בצפיפות של שלושה חדרים? הרב ידע שאין ליהודי אפשרות טכנית להרחיב את דירתו וייעץ לו להכניס את העז לביתו, את השוויגער…אחר כך כשהוא הוציא אותם אחד אח…
ביקור ודיון בנושאי רפואה והלכה
ביקור ודיון בנושאי רפואה והלכה של הגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט"א במרכז הרפואי שערי צדק במהלך הסיור המקצועי אותו הוביל רב המרכז הרפואי הרה"ג רבי יוסף שפרונג שליט"א, התקיימו...


