נפול תיפול לפניו
כך הקהה המלבי”ם את שיני המשכילים בסעודת פורים // סיפור קצר לחג
// תושבת העיר
בראשית תנועת ההשכלה (לפני כ-160 שנה), השיבו גדולי ישראל מלחמת חורמה בשיטות שונות, לנוכח הסכנות שצפו בעיני רוחם.
אחד מהם, שכמעט נאסר בכלא הרומני בעקבות כך, היה רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר, המלבי”ם.
שיטתו היתה בגדר “ליצנות דעבודה זרה”. למול ההרגשה שהם שידרו כביכול הם ה’נאורים’ וה’מתפתחים’, היה מלגלג עליהם ובכל עת מציג אותם נבערים וסכלים.
סיפורים משעשעים נסובים אודות פעילותו.
היה זה בשיא סעודת הפורים, כאשר דפיקות נשמעו בדלת. אחד הנערים אץ לפתוח.
מבט אחד ב’משלוח מנות’ שהחזיק האורח בידיו, הספיק למלבי”ם להבין כי הוא נשלח על ידי ראשי תנועת המשכילים. הוא הכיל סוכריות ומיני מגדנות שונות, כולם בצורה של… דבר אחר. במרכז גם הוסיפו כרטיס ברכה עם הכיתוב “פורים שמח” ובמרכז ציור ענק של חיה זו…
“המתן רגע”, ביקש מהשליח. הוא רץ למטבח ויצא כעבור דקות ספורות עם משלוח עטוף. “הא לך, השב לשולחיך”.
כאשר פתחו המשכילים את ה’משלוח מנות’ הופתעו למצוא סוכריות בצורת רבנים, בתוספת ציור של המלבי”ם עצמו…
הם פנו אליו לשטוח את פליאתם. “האמת”, השיב המלבי”ם, “גם אני די הופתעתי. אבל לא יודע, שלחתם לי ציור וסוכריות בדמותכם, שלחתי לכם בדמותי…”.
פעם, בעת סעודת פורים בביתו, ישבו אצלו כמה מה’חכמים’ המשכילים, וכדרכם – התווכחו איתו.
פתח אחד מהם: “הנה לנו ראייה פשוטה מסיפור המגילה כמה חשוב להתפתח וללמוד שפות נוספות. שכן רק בזכות שליטתו של מרדכי בשפות רבות הבין את מזימת בגתן ותרש…”.
חייך המלבי”ם ואמר: “עליך אומרים שחכם הנך?… אדרבה, הן לו היו כולם שולטים בשפה זו, היו נזהרים יותר…”.
אחד מאותם מסובים היה “בודק מקראי”, תפקידו היה למצוא “שיבושים” ו”טעויות” במקרא, עפ”ל. הוא ביקש ‘להוכיח’ שכל הסיפור של המגילה אינו אלא בדותא בעלמא, שכן בדברי הימים לא מופיע סיפור זה כלל. וכך האריך והאריך בכזביו ודמיונותיו.
הסה אותו המלבי”ם: זה בסדר, שכנעת אותי. אסביר לך מדוע. מפורשות נאמר במגילה כי תלו את ויזתא. והנה, פלא פלאים, הוא ניצב כאן מולי ולא גומר לברבר…
פורים שמח!
נתיב פתוח
מערך הפקחים שהוצב בכיכרות המרכזיות הצליח לווסת את התנועה ולמנוע עומסים כבדים בכניסה לעירנו >>> הנתונים הרשמיים הצביעו על ירידה דרמטית בזמני הנסיעה לעומת אשתקד, חרף עבודות התשתית המורכבות בכביש...




