בס”ד
תקציר: בימ”מ ובשב”כ מתכוננים לפעולת תקיפה וחילוץ מהיר מהבית הכתום בעזה.
בבית משפחת שפירא מתאר ציון את חייו של חזקי בשבי מעבר לדבריו בסרטון, ומצטט מומחים צבאיים ורופאים שניתחו את ההסרטה.
פרק 63
השקט שליווה אותו במשך יום וחצי התפוגג באחת. רגע קודם אחמד ועלא עוד ישבו ושיחקו שש-בש בקולות מהוסים, מניחים לחזקי להתייחד עם ספריו וניירותיו. את המכתב להוריו הוא שיפר שוב ושוב מנסה לכווץ את הגרסה הראשונית שהשתרעה על פני שלושה עמודים וחצי. הכתיבה עזרה לו והפיגה את פחדיו אודות מה שיקרה עמו בשלבים הבאים.
אתמול התחייב לטארק שהמכתב יעמוד בשלושה תנאים כפי שהתבקש. אחמד שהה באותה עת לצדו, עלא נעלם לאנשהו.
“יש לי שלושה תנאים”, טארק שישב מול חזקי יחד עם אחמד ידע שהוא פועל מתוך רגש, אולם קיווה שלא יצטער על כך.
“תנאי ראשון: המכתב לא יהיה יותר מאשר עמוד אחד.
“שנית, אם אני מוצא במכתב משהו שלא יתאים לי – אני מוחק אותו.
“ושלישית, המכתב לא ייכתב בכתב יד. רק במחשב”.
“וזהו. העסק סגור?” חזקי לא האמין.
“כן”.
עיניו של חזקי נחו על טארק. “תן לי את מילת הכבוד שלך, ביקר לך”, דווקא בגלל שההסרטה הייתה מאחוריהם והם מדברים כעת על המכתב, עדיין חזקי חשש שטארק יתחרט.
טארק החליף מבט עם אחמד.
“אני מתחייב לך במילת הכבוד שלי ובכבודה של אימי, לשלוח מכתב להוריך בתנאים שהזכרתי”. וללא מילה נוספת יצא – כמעט נמלט – מהחדר.
אחמד התקרב לחזקי שנשאר תוהה במקומו. “אין לך מושג מה הוא הקריב בשבילך. הוא נשבע לך באמא שלו, שהייתה הדבר הכי חשוב לו. אני מאוד מקווה בשבילך שאתה לא חושב על תכניות אחרות”. אחמד דיבר ומבטו הופנה אל פתח החדר שטארק יצא ממנו אך לפני רגע.
קרוב ליום וחצי הוא כתב שוב ושוב. ממלא את הדף בכל ישותו. מצמצם שוב ושוב, מתמצת את הדברים. ממיר בראשו את הרעיונות למילים ולאותיות. כעת, כשהמכתב היה כמעט מוכן והמילים האחרונות נכתבו בשקט משוביו, טארק נכנס בהתלהבות לחדר ופלט משפטים ארוכים בערבית. חזקי הביט בהם. עלא ואחמד היו מרותקים לדברים וטארק נופף בידיו בלהט.
הוא חזר אל המכתב. גם אם דברים קורים ומשתנים וישנם חדשות טובות – או חס וחלילה לא, המכתב הזה חייב לרוץ קדימה. טארק הבטיח שביום חמישי בערב יקליד את הגרסה הסופית.
חזקי הביט בכתב ידו המסודר ודעתו נחה עליו. את ההשתדלות שלו הוא עשה, כפי שלמד בחייו הקצרים. כעת – הקב”ה ייעשה את הטוב ביותר עבורו ועבור משפחתו.
*
“חזקי, אולי תסביר לי למה? דחקת אותי לפינה ועכשיו אתה עושה מהמילים שלי סמרטוט!”, טארק הרים את עיניו מהדף.
ליבו של חזקי החסיר פעימה. “למה אתה מתכוון?” היתמם.
“למה שכתבת, אלא מה?” כמה רגעים קודם לכן טארק סיים את נאומו והראה את הדלת לשני השומרים האחרים. הוא התיישב מולו וביקש את המכתב, קורא אותו שוב ושוב.
“מה לא בסדר?”
“מה לא בסדר?!” טארק לקח את העט הכדורי המונח על השולחן והחל להעביר את …
