כנסייה לשם שמים | הרגעים הגדולים, הנאומים המכוננים והרשמים המרוממים ממעמד האחדות ההיסטורי בהשתתפות כל רבני העיר
#הנה המלכים נועדו
#המצוקה הנוראה# שהובילה לסדרת דיוני חירום בלשכות הגזית של רבני העיר > #קול הזעקה# שהוביל את הרבנים לדפוק על השולחן ולהחליט: #”חייבים לשנות את המצב, מן הקצה אל הקצה!”# > שוועתן של מאות משפחות במצוקה שאין אפשרות לסייע להם > ותכנית ההצלה הייחודית שהוצגה ב#כינוס ההיסטורי בהשתתפות כל רבני העיר,# אשר #תוציא את העיר לדרך חדשה# > #מביתר תצא בשורה#
שמעון כהן
קשה היה שלא להרגיש את האווירה ההיסטורית והמחשמלת ששררה בוועידת הענק של כל רבני ישראל המכהנים בראשות קהילות הקודש בעיר ביתר עילית. הזמן: מוצאי השבת האחרונה, לסדר “יצאו כל צבאות השם”. המקום: מתנ”ס פריימן החדש ברחוב החוזה מלובלין בגבעה ב’ בעיר. האירוע: “הכנסייה הגדולה” של רבני ביתר, שבה נטלו חלק רבני כל הקהילות בעיר, ללא יוצא מן הכלל.
דומה כי מיום היווסדה, לא זוכרת ביתר עילית מעמד-אחדות מנהיגותי כביר שכזה. אולם הוועידה ומובאותיו קושטו בשלטי ענק המבשרים את גודל הרגע שבו מתכנסת כל השדרה המנהיגותית של העיר ביתר עילית לכנסייה היסטורית אדירה לשם שמים. מאות סקרנים וסתם בעלי חוש-ריח שהבינו את נדירותו של האירוע, התהלכו סביבות האולם, מבקשים להתבשם מגודל השעה.
ובהינתן האות – בזה אחר זה נכנסו אל האולם הענק כשלוש־מאות רבני קהילות, אדמו”רים, ראשי ישיבות, יושבי על מדין ומורי צדק מכל רחבי העיר, לחוגיהם ולעדותיהם איש על מחנהו ואיש על דגלו, בראשות רבני העיר וחברי בתי דין צדק ביתר עילית. המנהיגים הרוחניים של העיר תפסו את מקומותיהם מסביב לשולחן הוועידה המרובע. ללא “שולחן כבוד”, ללא “מזרח” – שהרי כל האולם היה כשולחן כבוד אחד גדול, והכל שווים לטובה ומאוחדים סביב המטרה הגדולה.
#דרך חדשה בביתר
מטרת הוועידה – אחת הייתה: הכרזה על יציאה לדרך חדשה בכל הקשור לתחום העזרה לזולת בעיר ביתר עילית – כעיר חרדית המציבה את עיקרון הערבות ההדדית ואת מצוות החסד בראש סדר העדיפויות. הנה המלכים נועדו יחדיו – על מנת להעמיד על בסיס איתן את עולם החסד והצדקה בעיר המתהדרת במשפחותיה היפות, המצטיינת במוסדותיה המפוארים, המתייחדת בילדי תשב”ר הטהורים ובאנשי השם שבה – אך בעניין אחד זקוקה לחיזוק גדול: נושא הצדקה, הטעון ניעור, התחדשות, התארגנות מחדש. כל זאת על מנת לוודא שלא תהיה בביתר אף לא משפחה אחת המתמודדת עם חרפת רעב, עוני ומחסור, או חוליים קשים שאין אפשרות לטפל בהם ח”ו מחמת קושי לממן את הוצאות הרפואה.
לגודל המבוכה, המצב כיום בעיר – רחוק מלהשביע רצון. עסקני הצדקה בעיר עושים ככל יכולתם, משתדלים לסייע ככל שידם משגת, אולם הקומץ אינו משביע את הארי, והמגביות הנערכות מדי חג ומועד אינן עונות על הצרכים השוטפים. כך קורה, שמאות משפחות נתונות לחרפת רעב, מתמודדים עם עוני ומחסור, כאשר מקרים של ילדים רעבים ו…
