הנקמה
מאת: שמחה משי
פרק 1 / הטרמפ
“לא מסוכן לעצור בשכונה הזו?” שאל חזקי בחשש.
“יכול להיות”.
“מַבּרוּק, טַארֶק”, נשמע פתאום קול, חזקי קפץ ממקומו והסתובב לאחוריו. שני חמושים בעלי חזות ערבית מובהקת כיוונו אליו אקדח.
חזקי התאבן.
הנהג קם ממקומו, פתח את דלתו, ועמד על ידו.
“אנחנו צריכים לברוח”, היו המילים היחידות שחזקי הצליח להוציא מפיו.
“לא אנחנו”.
חזקי סובב פניו במהירות אל הנהג.
“עלית על הטרמפ הלא נכון, חבוב”, חייך אליו הנהג. “נעים מאוד, שמי טארק”.
חזקי חש סחרחורת.
“הוא נקי”, פנה הנהג לחמושים. “אין לו סלולרי”.
“החבילה?!” ביקש טארק.
חבילה עטופה בנייר חום הושטה לטארק על ידי אחד החמושים. הוא הניח אותה על מכסה המנוע קורע באלימות את העטיפה, שולף מתוכה במהירות חגורת עור אלגנטית, מעוטרת בשתי קופסאות שחורות מאיימות.
חזקי התכווץ מאימה, מכות מחגורה לא היו בתפריט שלו להיום, אלפי עורבים שחורים צרחו בראשו.
*
אולם הספריה של האוניברסיטה היה שקט באותו בוקר. היא ישבה מולה, שתיהן שנה א’ בפסיכולוגיה, אולם עדיין לא יצא להן להחליף מילה ביניהן. דבי ביקשה את עזרתה במציאת מאמר מסוים.
“מאיפה את?” שאלה אותה דבי.
“מישראל”
“היי, גם אני ישראלית במקור”, התלהבה דבי.
וכמו היה זה ברור מאליו, הן החלו לשוחח בעברית. הייתה זאת תחילתה של ידידות בלתי נשכחת.
כל אחת תרמה לידידות זו מתכונותיה הייחודיות. דבי בשמחת החיים והאופטימיות הנצחית שלה ואילו היא ברצינות ובהתייחסות למהות החיים. שיחות הנפש בשעות הפנאי היו התרפיה שלהן ממרוץ הלימודים.
במקביל נחשפה גם לסיפור חייה של דבי בצל אחיה, החולה במחלה קשה. הטיפולים, הביקורים, האכזבות והדאגות, כל אלו הפכו לדאגתה האישית כשהיא מנסה לעזור בכל מה שהיה לאל ידה.
ויום אחד החלו הצרות…
“דבי”, הייתה זו פלורי המזכירה, “רוצים אותך במשרד”.
דבי הרימה גבה, “תבואי איתי?” פנתה לחברתה.
“איזו שאלה?!”.
כשהגיעו למשרד, דבי נכנסה ביחידות. מישהי אמיצה מצוות המזכירות בישרה לה את הבשורה המרה: שני הוריה של דבי נהרגו הבוקר בתאונת דרכים.
באין אף אחד לצדו, מצבו הבריאותי של שלמה, אחיה, התדרדר במהירות, דבי נקרעה בין הלימודים לבית החולים ולאבל הכבד. חודשיים הוא שרד, מעמיק בלכתו את השבר, הופך את המצב לבלתי אפשרי.
דבי הלכה וקמלה, חברותיה בכו עימה, אך גם בכו עליה, כולם ידעו שיש רק דבר אחד שיוכל להרים את דבי שוב, הם התחרו ביניהן מי תגיע ראשונה לקו הגמר. מי תציל את חייה של דבי? מי תחזיר אותה למסלול החיים?
*
טארק התעסק מעט עם הקופסאות. הטעין אותן בבטריות תשע וולט חזקות, סגר בנקישה ושלף שלט רחוק קטן מהחבילה המתרוקנת. חזקי הביט בעיניים פעורות.
“מי אתם?” המילים נשרו לחזקי מהפה כמו מפולת סלעים.
“אתה יכול לנחש”, ענה לו תוך כדי הטענת בטריות קטנות בשלט. לאחר מספר רגעים של שקט שאל חזקי שוב, רועד כו…
