בס”ד
קהילה מקומית
חסדי אבות – החיד”א
השבוע, נעקר מנופה של עיר התורה והחסד, עירנו ביתר עילית. דמות נדירה של יהודי צדיק אשר גילם במהותו את סמליה הייחודיים של העיר, מסירות נפש לעמל התורה והתמסרות נדירה לחסד יומיומי עם כל אדם באשר הוא.
בשבוע האחרון (א’) הובא למנוחות אחד מחשובי תושבי העיר וממייסדיה, איש חסד בגופו ובממונו, אשר דאג כל חייו במסירות ובמאמץ רב להרחבת והאדרת לימוד התורה בעירנו. הרב הצדיק אהרון אריה יהודה וקראט זצ”ל נלב”ע לבית עולמו בשנתו ה’נ”ה’ לחייו, לאחר שהזדכך בייסורים קשים ומרים וקיבלם באהבה גמורה. המנוח השאיר אחריו משפחה לתפארת בנים ובנות הגדלים בדרך התורה והאמת, כפי שהשתדל תמיד המנוח לחנכם ולהדריכם מתוך אהבה ומסירות.
מפעל חייו של רבי אהרן היה ועודנו ייסוד ובניית קהילת ‘חסדי אבות – החיד”א’ ועל קהילה זו נרחיב השבוע במדורנו, עם הצצה קטנה לחייו ופועלו של מייסד הקהילה רבי אהרן זצ”ל.
היו אלו הימים הראשונים של העיר ביתר עילית. פה ושם נראו שרידים של בתי כנסת מאולתרים והאחדות שלטה ברחובות. בינות לאתרי הבנייה השונים נצפו אברכים מכלל החוגים והעדות נוהרים לבתי הכנסת המגוונים והמאוחדים, ספרדים אשכנזים חסידים וליטאים, כל אחד וסידורו, כל אחד והנוסח שלו. אבל אלו ואלו דברי אלוקים חיים ובשלש בתי הכנסת הצפופים שהיו באותו זמן בעיר הצעירה והטריה הסתופפו עמך בית ישראל בשיר ושבח לא-ל כל חי.
באותם ימים התעסק רבי אהרן ז”ל בעיסוקה של תורה והעמיד נפשות רבות לפעילות התורנית האדירה של המעצמה בהתהוותה בשנות התשעים, הלוא היא ‘מעיין החינוך התורני’. רבי אהרן שימש באותם ימים כמזכירו של המנכ”ל המיתולוגי הרב דן גור, ויחד עמו פעל להקמת עשרות תלמודי תורה ברחבי הארץ, שהצילו רבים מבני יהדות המזרח והחזירו עטרה ליושנה בהקמת תור הזהב של יהדות ספרד בניצוחו של מרן זצוק”ל.
חברת תהילים
גם בעירנו ביתר לא פסחה רוח ההתעוררות, ויחד עם עזרה וסיוע בהקמת תלמודי התורה בעיר פתח רבי אהרן את חברת התהילים הראשונה בעיר. מידי שבת אחר הצהריים התאספו ילדי השכונה בביתו ובקול נעים זימרו את מזמוריו של דוד המלך ע”ה. לאחר מכן קיבלו ממתק כנהוג ומידי פעם היו נערכות להם פעילויות מגוונות ומשעשעות הכל במימונו של רבי אהרן ז”ל.
בראות רבי אהרן כי אין בית כנסת מיוחד למתפללי נוסח עדות המזרח, אזר חיל ויצא לחיפושים לתור אודות מבנה הולם שיתאים לפעילות בית הכנסת. לאחר חיפושים נרחבים התרים את אחד מחבריו שפעל עמו במכון ‘לציון ברינה’ ובנדיבות רבה הסכים הלה לתרום קראוון מהודה ונאה שישמש את המתפללים הספרדים של העיר. את עלות הוצאות המעבר לקח רבי אהרן על עצמו ומקץ כמה שעות מהסכמת בעל המבנה הועמד הקראוון לשירות הציבור, ובהתרגשות רבה התפללו עשרת המתפללים הראשונים את תפילת המנחה במבנה המהודר אך נטול הריהוט. זמן קצר חלף ואף ריהוט מכובד ומתאים לבית מקדש מעט הושג על ידי רבי אהרן וסדר התפילות הוחל בו ב…
