בס”ד
חדשות היסטוריות
אירופה מגלה את אמריקה
בשבועות אלו אנו עדים לשליח נשיא ארה”ב שיוצא ובא במשרדי בכירי הממשל בארץ ומעבר לגדה בשביל למצוא פתרון לסכסוך הפלסטיני, אנו נודדים לא רחוק כל כך 500 שנה אחורה, ומגלים כי למעשה גם הבעלות על גילוי אמריקה יכולה בקלות להשתייך למדינת ספרד באירופה אם רק האחרונה תחפוץ. מי היה קולומבוס שגילה את אמריקה ולשם מה הוא היה צריך לעשות את זה? ובעיקר איזו מדינה נתנה חסות להפלגה המסוכנת ונועזת.
מקובל לחשוב שקולומבוס בעצמו המציא את המושג לחפש חבלי יבשות אחרות אך בדפי ההיסטוריה מוזכר לא פעם כי הפורטוגלים הניחו את היסודות למסעות התגליות האירופיים כאשר חתרו לחקור את חופי אפריקה בחיפוש אחר זהב, עבדים, או מלכויות שבעזרתן ניתן לאגף את המצור המוסלמי. אבל במרוצת הזמן, בייחוד אחרי אמצע המאה ה-15, נולד הרעיון לחפש נתיב ישיר ל’הודו’. ‘הודו’ היתה בפיהם שם כללי למזרח הרחוק, למחוזות הרחוקים שהיו מקור התבלינים, ולאו דווקא לציון ארץ הודו עצמה.
בספרים רבים נאמר שהתבלינים היוו מניע עיקרי למסעות התגליות וכך גרמו, בעקיפין או אפילו במישרין, לאירוע הדרמתי כל-כך שאנו מכנים ‘גילוי אמריקה’. איך אירע שחומרים זעירים ושוליים לכאורה גרמו לאירועים כה מרחיקי-לכת והרי-גורל? מדוע דווקא פלפל שחור, קינמון, ציפורן וכיוצא בהם דחפו אנשים ומדינות למבצעים כה מסוכנים וכה מסובכים?
התבלינים העשירו את התזונה
כדי להבין תופעה מתמיהה זו יש לספר מעט על התזונה האירופית במאה ה-15, אשר לנו, בני המאה ה-20, קשה עד מאוד לתאר את דלותה. מזונם של בני אירופה היה מבוסס בעיקר על דגנים, מעט קטניות למיניהן, מבחר מצומצם מאוד של ירקות ופירות, בעונתם בלבד כמובן, ומוצרי חלב. בשר אכלו, ואפילו בכמויות גדולות באופן יחסי, אך על-פי רוב בסתיו (כאשר היו שוחטים את הבהמות, שהרי בחורף חסר מזון לבעלי-החיים), ובעיקר העשירים, ולא כלל האוכלוסייה; לעתים קרובות היה הבשר מקולקל, שכן אמצעי השימור היו מוגבלים. המשקאות ששתו היו בעיקר יין ושיכר עשוי מדגנים. המים היו מסוכנים לשתייה, והמשקאות החמים שאנחנו רגילים בהם היום לא היו מוכרים לבני אירופה.
התבלינים הם שהפכו את התזונה העלובה לנסבלת. בהיותם יקרי המציאות שימשו קריטריון להבחנה בין מזונם של העניים למזונם של העשירים, ועל כן גם הפכו לסמל מעמד ולמשאת נפש. ראוי לציין, שהמושג ‘תבלינים’ לא היה מוגבל למזון, אלא שימש שם דבר בעל משמעות רחבה יותר, סמל לכל מוצרי המותרות של המזרח הרחוק: בשמים, חפצי אמנות, בדים יקרים, אבנים יקרות, שנהב, תכשיטים – כל אותם מוצרים שאירופה הנחשלת לא היתה מסוגלת לייצר ונאלצה לרכוש ולייבא מאסיה.
מן התבלינים נדפו הניחוחות של מחוזות העושר, מחוזות העידון, חיי הפאר וההדר. דרכי היבשה אל המחוזות הללו, לרבות ‘דרך המשי’ הנודעת, נותקו למעשה במאה ה-14, הן בעקבות נפילת האימפריה המונגולית ועליית שושלת מינג בסין, והן בגלל התעצמותן של ממל…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



