חדשות היסטוריות
האינתיפאדה הראשונה
המהומות האלימות וגל פיגועי הטרור האחרונים ברחבי הארץ, העלו ברבים את השאלה האם מדובר בתחילתה של אינתיפאדה שלישית, לאחר אלה שקדמו לה: האינתיפאדה הראשונה והשנייה * מהי המשמעות של אינתיפאדה לכל דבר? מהם הגורמים האפשריים להתפרצות התקוממות ערבית אלימה וחסרת מעצורים? עיון בהיסטוריה של האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדיוק לפני כ”ח שנים, מראה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה
האינתיפאדה הראשונה החלה כהתקוממות בסתיו תשמ”ח ((1987, במהלכה התקוממו התושבים הערבים ביהודה ושומרון וברצועת עזה (“הפלסטינים”) נגד השלטון הישראלי. האינתיפאדה נקראה לעתים “מלחמת האבנים”, משום שבתחילתה השתמשו הפלסטינים באבנים ובכלי-נשק מאולתרים אחרים.
האם האינתיפאדה החלה כתופעה ספונטנית או מאורגנת? לאחר שהחלה, ניסה ארגון אש”ף (כיום חברי הרשות הפלסטינית) לטעון כי הוא ארגן אותה, אולם יש היסטוריונים רואים בטענה זו ניסיון שלאחר-המעשה להציג יותר שליטה והשפעה בשטח ממה שהיו לאש”ף בפועל. הערכות בצה”ל גרסו, כי רבים ממשוחררי עסקת ג’יבריל (בה שוחררו כ- 400 מחבלים תמורת שבויים ישראלים בלבנון) הקימו תאים מקומיים של התארגנויות אלימות, שהיוו גורם משמעותי באינתיפאדה זו.
עוד בחודשים שלפני פרוץ האינתיפאדה התרחשו מספר אירועים טרור שהגבירו את המתח בין הצדדים. בקיץ תשמ”ז (1987) נרצח קצין מילואים ישראלי וכעבור שבועיים סוכל ניסיון פיגוע התאבדות בירושלים. בחודש תשרי, בדומה למצב היום, המשיך המצב להידרדר, ובשבוע אחד בלבד נרצח שוב חייל ואירעו שלושה פיגועי דקירה בישראלים.
עם סיומו של חג הסוכות, חיילי צה”ל הרגו שבעה מחבלים מעזה שהיו חברי ארגון הג’יהאד האסלאמי, וכמה ימים לאחר מכן ירה מתנחל בטעות בילדה ערביה. בעקבות אירועים אלימים אלו חלה הידרדרות כללית ומשמעותית במצב הביטחון ביהודה, שומרון ועזה, דבר שכלל הכפלה לפחות של כמעט כל סוגי האירועים הביטחוניים.
הסיבות והתירוצים
האירוע שנחשב כניצוץ, או כתירוץ, שהצית את האינתיפאדה הראשונה הוא ההלוויה של ארבעה פועלים פלסטינים ממחנה הפליטים ג’בליה שברצועת עזה שנהרגו בתאונת דרכים, לאחר שנהג משאית ישראלי פגע בשתי מוניות שבהן נסעו, מדרום למחסום ארז. השמועות שנפוצו כאילו לא הייתה זו תאונה, אלא פגיעה מכוונת כנקמה על רצח שלמה סקל, שנדקר למוות יומיים לפני-כן בשוק המרכזי בעזה (כן, היה פעם דבר כזה- מסע קניות של אזרחים יהודים בלב עזה…)עוררו מהומות במחנה. למחרת המשיכו להתעמת תושבי המחנה עם חיילי צה”ל בצורה חסרת תקדים. התגובה הקטלנית של החיילים שלא היו מוכנים לעוצמת המהומות גרמו להסלמה נוספת. מג’בליה התפשטו המהומות למחנות פליטים אחרים ברצועה, לערים ברצועה, למחנות הפליטים ביהודה ושומרון, לערי יהודה ושומרון, לכפרי יהודה ושומרון ולבסוף הגיעו אף לירושלים.
מעניין לקרוא בהקשר זה את עדותו של יובל דיסקין, ראש השב”כ לשעבר ומפקד צבא בכיר בתקופה ההיא…



