לפנינו שני עצים מעניינים בעלי צמרת שונה. שני עצים שמספרים סיפור של אדם אחד. סיפורו של ארג”ם. ארג”ם – ר”ת: אדם רגיש מאד. תסמונת שאובחנה בשנים האחרונות, כאשר קודם לכן נקראו הארג”מים מפונקים, היפוכנדרים, מוזרים וכדו’.
אתה אדם רגיש מאד. ובמקרה שלך אפילו מאד מאד. עומק הרגישות שלך הוא אין סופי. כל פגישה שלך עם העולם הסובב אותך, ובמיוחד עם אנשים, חורטת בפנימיותך את רישומה. בתוך ליבך שתל הקב”ה כינור ולו מיתרים דקיקים כחוטי משי. כזה שכל אוושת רוח קלה מפיקה ממנו נעימה. ואם לא די בכך – הרי שמיתריך מוסיפים לפרוט גם זמן ארוך אח”כ, יותר ויותר ויותר… הנימים הללו הם מערכת העצבים המאד מאד רגישה שלך. הגזע של העץ שציירת מלא סימנים, שריטות וצלקות, קיצוני לאדם שכל כולו בן 23. ארג”מים סובלים מרעש, חברה המונית, אי סדר, חוסר בהירות. והם חשים את כל הרוחש וגועש מתחת לפני השטח ומבין השיתין, נכנסים ללחץ נפשי בשניות, גם אם אינם מפגינים מאומה כלפי חוץ, ונשברים מהר מאד. אם אינם לומדים לעבות את הגזע שלהם, דהיינו: לעבד את רגשותיהם – הם נוטים להיות זעופים, מרירים ומטילי אשמה בזולתם. יסבלו ממחלות פסיכוטומטיות או מהתמוטטות עצבים.
כשאתה כותב, אתה נוטה להחליף את האות ז’ ב-ג’ ולא בכדי. שנות הישיבה עברו בצל טראומה קשה מאד. האותיות ז’ ו-ג’ מדברות בין היתר על יכולת ההכלה הרגשית, העיבוד שלה וזרימתה החוצה. האות ז’ נשענת על גיל הילדות, ואילו הג’ שממנה תת המודע שלך מנסה לברוח – מתעצבת בגיל הנערות. גם העצים שלך מספרים את סיפורך ללא מילים. העץ רחב הצמרת משרטט את טראומת הנערות. הענפים הדקיקים – הרגישות העמוקה. ניסית להתרחב, להתקדם, היו לך שאיפות גבוהות מאד, אולם מצוקה קשה שרפה את הצמיחה. העץ בעל הצמרת המקושקשת הוא אישיותך דהיום: העומס הרגשי מבלבל אותך, מלחיץ ומפיל.
ע”מ לצלוח את העו”הז, העמוס אמוציות, יצרים, תחרות ואינטריגות – למד להכיר את האופי הייחודי שלך. אתה בנ”א עדין מאד. בעל גוף שברירי ורגיש, כשהחוליה החלשה שלך היא מסת השריר. הנפש הרוטטת והפעילות הפנימית הלא נגמרת- שורפת את האנרגיה, וממילא אתה חווה נפילות נפשיות וגופניות. הנפש המיוחדת הזו מתאימה לעיסוק אומנותי ככתיבה, שירה, נגינה וכדו’. עיסוק בינך לבין עצמך, שאינו דורש כוח ודיוק פיזי. אל תנסה להתעמת עם אחרים, והתקרב אל הנוחים אליך. עסוק בעיקר בפעילות רוחנית, כי החיבור הרוחני הוא במהותך.
מושגרפולוגי
שרבוטי מבוגרים: תינוקות ופעוטות משדרים את אשר הם חשים באופן ישיר ע”י בכי, כעס מופגן, אלימות או העוויות פנים שונות. מגיל 4 ואילך הילד מפנים את התנהגות המבוגרים שסביבו. התקשורת המילולית תופסת יותר ויותר מקום, והרגשות האוטנטיים הולכים ומופנמים. שרבוטים סתמיים מהווים עבור הבוגר פורקן כמעט זהה לזה, שהיה בשימוש הפעוט בשנותיו הראשונות, כיוון שאינם כפופים למערכת נלמדת. לפיכך השרבוט מצייר יותר מכל את נבכיו הפנימיים של האדם בנקודת זמן ספציפי…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...




