סיפורו של עותק אחד – (וידויו של איציקל היתום) שרה פכטר
מכתב אמיתי הכולל וידוי אותנטי של איש יהודי מפשוטי העם מז’יטומיר הגיע לידיו של המתרגם אהרון וייסמן בשנת תש”י (1950). מכתב שנכתב ב1938 בידי זקן תשוש.
זהו סיפורו של איצק’ל היתום שיש לו התחלה ויש לו סוף שמותיר חותם בלב.
קורות חייו הטרגיים הובילו אותו לרצון להקים בארץ ישראל זיכרון אחרי מותו: “מפעל דיור ענקי לפועלים עניים”.
“למען ידעו כי היה היה איצק’ל היתום בעולם”.
כהמשך לחייו הטרגיים גם תוכנית זו לא יצאה אל הפועל. את כל זה הוא מעלה על כתב במכתב לידידו הגר בארץ ישראל.
הדמויות כבר אינם, אולם עותק המכתב המספר את סיפורו, המשיך להסתובב בעולם עד שהגיע למכירה פומבית. עורך הדין אריה הולצר רכש את העותק היחיד שישנו עבור איש העסקים ישראל לף.
הוא מתרגש לפרסם את הסיפור המרגש הזה, שמא בכך יצליח לקיים . לקיים את רצונו של איצק’ל היתום ששילם על חטאו הנורא כבר בחייו. יהי זה לו נר זיכרון!
כבר בפתיחת המכירה קם לו מתחרה רציני שלא הרים ידיים, כמוהו המתחרה לא רצה לוותר על הרכש החדש, המתחרה ייצג את אחת הספריות הגדולות בעולם. להם אין עותק, גם הם רצו לרכוש את החוברת שהופיעה בקטלוג, גם הוא רצה, עלעול מהיר בתקציר של החוברת גרם לדפיקה קטנה בלבו לקפוץ. הם שניהם רצו לרכוש את העותק היחיד. הקרב היה צמוד, לבסוף ישראל לף זכה.
ישראל לף קראת את התקציר שהנפיק הקטלוג במכירה הפומבית וידע שהוא חייב לקנות את זה, עורך הדין הירושלמי אריה הולצר משחזר את הסיפור.,הוא עוד זוכר את הקול של איש העסקים שמעדיף לשמור על אנונימיות עד כמה שאפשר.
“בקולו היה להט השמור לאספנים ומביני דבר אמיתיים בנשמה”.
בינתיים הוא משאיר את הספרון בביתו, הוא אחראי על הקניה, ישראל לף שמסתובב בעולם הפקיד את הספרון בתוך שקית עבה שקופה. המדבקה המעידה על המספר הסידורי שלו במכירה הפומבית עוד עליו.
הקליינט שלו חובב יודאיקה גדול, משתתף בדרך קבע במכירות פומביות רבות.הספרון הישן משך את לבו.
“לאחר שתקראי את הסיפור שהוא מקפל בין דפיו העתיקים תביני כי לא לחינם הוא השקיע את הסכום שביקשו תמורתו”.
ביום חורפי, כשהגשם ירד בקילוחין ושטף את העולם, דפקתי על דלת המשרד של עורך הדין הולצר.
“את יכולה לקרוא את זה כאן”, אסור לי להוציא את החוברת מרשותי, מדובר בנכס שאני אחראי לו.
נכס בעל ערך גבוה יותר מערך כספי משוער.
שלושים עמודים במצב די טוב, מעטפת השער עם הקדמת המתרגם החושף פרטים אישיים, לא מלאים, הקשורים במכתב ושולחו.
“כך או אחרת”, כותב המתרגם אהרון וייסמן שהתגורר ברחוב יוחנן הסנדלר 13 בתל אביב.
“נשארה רק תעודה אנושית המדברת בעדה, ואין צורך להוסיף עליה כחל ושרק, אף כי היא מתבקשת ליצור ממנה ספר בעל כמה כרכים”.
“אני לא אפריע לך”, אומר לי עו”ד הולצר, הוא יודע היטב למה.
בתוך שניות צללתי אל סיפור המאמת את האמרה כי המציאות עולה ע…
