שלום לך אחותי היקרה!
את המכתב הזה אני כותבת לך באופן אישי כי את אחותי ואני או
ב”ה
שלום לך אחותי היקרה!
את המכתב הזה אני כותבת לך באופן אישי כי את אחותי ואני אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך רק טוב!
האמת שיוצא לי מדי פעם לשבת ליד החלון ולהביט בנעשה ברחוב, במכוניות שחולפות ובאנשים הממהרים לעסקיהם. ואז אני רואה גם אותך אחותי היקרה!
כל כך אצילית, כל כך מכובדת! אני בטוחה שחשבת הרבה איזה בגד ללבוש, איזה צבע ואיזו דוגמא והשילוב ביניהם, בוודאי גם דאגת שהחולצה תכסה את
בית הצוואר והשרוולים יכסו את המרפקים. אני מביטה בך ואני גאה בך! אשריך שאת לא נסחפת אחרי הזרם! וזוכה להקפיד על כללי הצניעות.
אך פתאום עובר בחור עוצר וממקד מבט בך, לא, לא על פניך הצנועות ולא על החולצה, כן, דווקא על רגליך על רגליך שלך! את באמת גורבת גרבי רגל שלפי ההלכה הם בסדר והחצאית מגיע עד 10 ס”מ מתחת לברך, אבל את הבחור זה משך. כי כשאת הולכת, אין מה לעשות.. הרגל מתגלה יותר, גם אם לא מתכוונים… והלב שלי כואב! כי את בטוח לא מתכוונת.. אבל הדברים הם לא פשוטים! האחריות שלנו גדולה! הנשמות האלה יוצאות מבית המדרש הם מנסים לעבוד על עצמם להתחזק והם יוצאים לרחובות שלנו… ומנסים להטות את המבט לכיוון מטה כדי לא לפגוש מראות לא צנועים, אך דווקא שם הם רואים את הרגלים, וזה מעורר בהם מחשבות זרות…
ומה שכואב, שאת לא עושה את זה בכוונה! אך דעי אחותי! אם תקפידי ללבוש חצאית המכסה את כל הרגל! גם בהליכה, גם בישיבה, בלי שיהיה צורך למשוך את החצאית… וגם בעליה במדרגות, את מצילה נשמות רבות מלחטא!
נכון, אני יודעת כמה זה קשה כי חצאית קצרה זה יפה והולם ומכבד. אבל תארי לך כמה ישועות את תביאי לעולם ע”י שתתגברי! כמה קדושה את מושכת לעצמך!
אגב כתוב בזוהר שאיבר מגולה מושך עליו את כוחות הטומאה ח”ו ואיבר מכוסה מושך עליו קדושה וברכה! כמה הינו רוצות לזכות בברכה ובישועה! אז הנה ה’ במצוות שלו משפיע עלינו ברכה ושפע!
אחותי היקרה! אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם! ובזכות שתלבשי רק חצאיות ארוכות המכסות את כל הרגל! בכל מצב! בזכות ההתחזקות הזו, נזכה כולנו כל עמ”י לישועה האמיתית בגאולת עמ”י במהרה!
אחותך שאוהבת אותך מאוד!



