בס”ד
הדו”חות הכספים של העירייה נחשפים
‘שערים’ חושף: הדו”חות הכספיים של עיריית ביתר עילית – משנת 2000 ועד 2014 * מהו הגירעון האמיתי של העירייה כיום * באיזה מצב קיבל רובינשטיין את הקופה ומה מצבה כעת * וגם: בכמה יתרה קיבל פינדרוס את הקופה – ואיזה גירעון הותיר
עיריית ביתר בגירעון. את זה כולם יודעים, שהרי ללא זה לא היו באים לעולם תכנית הבראה והחשב המלווה. אלא שמכאן ועד לענן השמועות המרחק גדול. השאלה היא בעיקר כמה הוא הגירעון. האם מדובר ב-30-40 מיליון שקלים בלבד כפי שמסבירים בעירייה, או שמא ב-80-70 מיליון שקלים כפי שהיו כאלו שטענו.
אבל גם בנבכי המספרים עצמם, יש צורך להסבר נוסף. מה פירוש גירעון בתב”ר (תקציב בלתי רגיל)? האם כל הגירעון בתקציב הרגיל אינו תקין או שמא יש גירעון מאושר (כמו מסגרת אשראי בבנק)? וגם, האם ראש העיר הנוכחי הביא את הקופה לגירעון, או שמא מדובר בגירעון שאת חלקו ירש מקודמו.
כדי לדעת בדיוק את נתוני התקציב, ביקשנו מגזברות העירייה את הדו”חות הכספיים של השנה הנוכחית. כדי לקבל השוואה, ביקשנו לקבל לידנו גם את הדו”חות הכספיים של סוף שנת 2007 אז נכנס רה”ע רובינשטיין לתפקידו. ועוד משהו, דרשנו גם את הדו”חות הכספיים של יום כניסת רה”ע יצחק פינדרוס לתפקיד. כלומר, רצינו להשוות בכמה קיבל פינדרוס את הקופה, ובכמה הותיר אותה לרובינשטיין.
לדעת לקרוא
הדו”ח התקציבי עצמו, מורכב מהתקציב הרגיל ומתב”ר, שהוא למעשה “תקציב בלתי רגיל”, המגיע בד”כ ממקורות נוספים ומשמש לצרכים שאינם השוטפים, כמו בניית מוסדות ציבור וכו’. הגירעון בתקציב הרגיל הינו בד”כ גירעון אמיתי. הגירעון בתב”ר לעומת זאת, הינו לעיתים גירעון זמני, מדובר בכסף שהוצא על בסיס התחייבות תקציבית שהתעכבה, הוא רשום אמנם טכנית כגירעון, אך למעשה קיימת התחייבות כספית תמורתו, ולכן מדובר בגירעון טכני זמני.
דבר נוסף חשוב לדעת, הינו הגירעון המאושר. כלומר, ע”פ הוראות משרד הפנים, מותר לעירייה להיות ב”גירעון מתגלגל”, היינו אוברדרפט, ובלבד שזה לא יעלה על סך של 12.5% מתקציב העירייה. כך לדוגמא, תקציב עיריית ביתר הוא כ-150 מיליון ₪ לשנה, ולכן הגירעון המאושר הוא כמעט 20 מיליון שקלים.
המאזן יוכיח
המאזן הכספי של העירייה נכון לימים אלו, עומד על סך 48 מיליון שקלים, מתוכם כ-11 מיליון שקלים גירעון בתב”ר, ועוד 36 מיליון שקלים גירעון בתקציב השוטף.
על פי העירייה, כל הגירעון בתב”ר הינו גירעון שנוצר בהתאם התחייבויות כספיות עתידיות, תקציבים ואגרות. בעיקר – מוסדות ציבור שנבנו על בסיס כסף שאמור להגיע. משכך – זהו אמנם גירעון טכני שנרשם בספרים עד להגעת הכסף, אך לא גירעון אמיתי וחסר כיסוי.
נותרנו עם גריעון אמיתי בסך של 36 מיליון ₪, אך כאמור – על פי גודל התקציב העירוני, מותר לעירייה להגיע לגירעון עד סך של כ-20 מיליון ₪. בחישוב כל הנ”ל, יוצא איפה שהחריגה בגירעון העירוני עומדת על סך של 17 מיליון ₪ בלבד. וזה עוד לפני…
