טור אורח
אריה ארליך, ביתר עילית
#בחירה אחראית
מדי ערב, כשעומדות רגליי בשערי ביתר, אני נעשה, בעל-כורחי, עד ראייה להתרחשות ערה המתנהלת בכניסה לעיר: למִן הכיכר שממול הכפר חוסאן, ועד למורדות הרחובות הצופיים לוואדי פוכין – זרועה ביתר-עילית שלטים מעוצבים למכביר. פעילים תולים שלטים, פעילים תולשים שלטים. הכל דואגים שלא תיגע מלכות בחברתה, ולא ינוחו פרצופיהם של שני מועמדים בשלום זה לצד זה.
ומן השלטים, אלה הנתלים ואלה הנתלשים, מחייכים אלינו שלל מבורך של פרצופים מוכרים יותר ופחות, כולם בעלי חזות נכבדה: מסולסלי פאות, ממוקדי מבט, מעובדים בקפידה בתכנת פוטושופ. כולם ברוכים ויראים, מוכרים בעיר כאנשי חזון ולעיתים גם מעש. אשד מתפרץ של יצירתיות גרפית וקריאייטיבית, מתוצרת מקומית, מוקרן מכל שלט. מוכשרים תושבי ביתר. מוכשרים בהחלט.
ובמרכז הסערה ניצב הרימון המרהיב בכניסה לעיר, נכלם ותוהה: האומנם כפלח הרימון רקתנו? המלאים אנו מצוות כמותו?
@@@
אודה ואבוש: עליצות קטנה, סוררת ולגמרי לא רצונית, התגנבה ללבי כאשר שמעתי שטורפדו המאמצים למניעת הבחירות בעיר. צריך להודות שישנם אלמנטים מרחיבי-לב בעשרת קבי הדמוקרטיה שירדו על העיר החרדית היחידה בהרי יהודה: בניגוד לאחיותיה, המארחות בימים אלה קרבות עכורים ומכוערים בין חוגים ועדות ופלגים ומוצאים – הפנינג הבחירות בביתר מתנהל על טהרת הדמוקרטיה. אין בו מאפיינים חוגיים, אין בו מוטיבים בין-עדתיים, אלא כל מועמד ומועמד מציג את מרכולתו ומניף את כישוריו, מבקש את אימון הציבור בזכות מעשיו ולא בזכות שיוכו.
הססגוניות הזו מבורכת: היא מוכיחה שהאזרח בביתר עילית מעורה, אכפתי, מתעניין בנעשה בעירו. האדישות ממנו והלאה. לקחי הבחירות הקודמות, שהותירו צלקות ששנים נדרשו כדי לאחותן – ניצבות מול התושבים כתמרור אזהרה, ומרתיעים את כולנו מלערב את הקדוש והיקר לתוך הקדרה הפוליטית, שכולה חולין ודבר אין לה עם קודשי שמים, ועיקרה נוגע לניהולו התקין של ועד הבית המשותף לכולנו.
כולנו אוהבים נייעס, כולנו אוהבים ‘פריילאך’. מגיע לתושבי ביתר ליהנות מתצוגה דמוקרטית מקומית למופת. ואם ההתגוששות אינה מגיעה לכלל מחלוקת ושנאת חינם, והשמצות ירודות ושלל מרעין בישין שהפכו בפעם הזו לנחלת ערים אחרות – זוהי בכלל תוצאה מבורכת.
@@@
אולם לצד החגיגה הדמוקרטית צריך לזכור שיש כאן עיר שתצטרך להתנהל איכשהו בחמש השנים הקרובות. עיר מורכבת, מרובת צרכים ומעוטת אמצעים. עיר שזקוקה לידיים מקצועיות, מנוסות, המכירות את סודות הניהול ואת רזי הניווט התקציבי. עיר שאסור לה להתנהל בידי ידיים הרפתקניות, שזו להם קפיצת הראש הראשונה למועצת העירייה.
האזרח הממוצע אינו יודע עד כמה מפרכת מלאכת גיוס המשאבים לעיר שמיעוט קטן של תושביה משלם ארנונה מלאה. עיר שמקומה במפה הסוציו אקונומית מצוי בתחתית המדרג הארצי. בראשה צריך לעמוד איש מקצוע, שהוא גם מגייס כספים ממולח. ‘שנורר’ טוב – אם לנקוט מ…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



