בס”ד
כן, אתה תהיה שם..!!
בעוד ימים ספורים נסב כולנו לשולחן הסדר מתוך תחושת התעלות והתרוממות בעז”ה. אולם בבתים רבים, רבים יותר ממה שחשבנו, עדיין אין פרוטה בשביל להכניס את החג הקרב. ליבם, זה שעמד איתן עד היום בכל הגלים שעברו עליו, מחשב כעת להשבר. ולכן, בדיוק עכשיו זה הזמן להחלץ חושים ולהתגייס לעזרתם של כל אלה, לתת להם את האפשרות המינימלית הזו של להסב כבני חורין. בדיוק עכשיו זה הזמן להעביר את ה’מעות חיטים’ שלנו לעניי ביתר באמצעות קופת הצדקה הכללית.
על פעילותם החשובה של עסקני קופת הצדקה הכללית בעירנו אין צורך להכביר במילים. תשאלו אתם את עסקני שכונתכם או אי מי מקרוביכם שנזקק פעם לעזרה כלשהיא, מי היא הכתובת אליה הם פנו בשעת צרתם. תמיד תמיד תהא התשובה אחת: “קופת הצדקה הכללית”.
“האמת”, אומר לנו ר’ א. ממנהלי הקופה “קופת הצדקה הכללית היא היד הארוכה של תושבי ביתר כולם. רבבות התושבים בלע”ה, עומדים ב”ה אכן מידי שנה לקריאות העזרה של שכניהם וקרוביהם ונענים ביד רחבה לצרכיהם של תושבי העיר שאין להם.”
“גם השנה יוצאת קופת הצדקה של תושבי ביתר למגבית מיוחדת עבור כל אלו שאין להם. שכן עבור כל אל, “קופת הצדקה הכללית” היא העוגן הראשי עליהם נשענת ספינתם הרעועה, והיד האחרונה השומרת עליהם מליפול חלילה. היד הזאת היא בעצם השכנים והחברים שלהם. תושבי ביתר שיתגייסו בעוז בכדי להאיר לאותם אלה את החג”.
“אנחנו כאן”
“מקרים רבים מתגלגלים לשולחנם של עסקני ופעילי “קופת הצדקה הכללית” במהלך השנה, ולקראת פסח בפרט. כל סיפור שונה מחברו ובעייתי הימנו” מספר לנו ר’ א. שיחי.
“מי מהפונים נזקק לטיפול רפואי בדחיפות כשהוא ללא פרוטה. מי מהם גלי המשבר הפיננסי העולמי שטפו ממנו את המעט שהיה לו, וכעת עומד חסר כל וחסר אונים. לאחר נולד ילד חולה ל”ע, ועוד מקרים ממקרים שונים כל אחד קשה יותר כואב יותר.
אבל, מכנה משותף אחד גדול יש בין כולם.
מאחורי כל מקרה עומדים לילות ארוכים טרוטי עיניים מבכי צער ודאגה. כל סיפור של “הקופה הכללית” נושא בחובו עדות מזעזעת על כוס של יגון ומדור של ייסורים שעובר על משפחה שלימה שסובלת וסובלת.
והלב, הלב שלהם ושלנו, נקרע מצער… “
“אבל אנחנו כאן”, ממשיך ר’ א. בחום, “בשביל להושיט להם את היד. הנתינה הקטנה שלנו, יכולה בהחלט לעזור להם לשרוד גם את החג הזה אך בעיקר טומנת היא בחובה מסר חשוב מאד לאותם נצרכים. –”אנחנו כאן בשבילכם”
שעת מבחן
“זה קשה וכואב מידי לשמוע על סבל של אנשים”. ממשיך ר’ א. “ואם מדובר באחים הקרובים שלנו, אלו שחולקים עמנו את מקומינו בבית המדרש, איתנו בבנין, או חברינו בכולל, – הרי שזה קשה וכואב שבעתיים.
קשה גם לאמוד על נכונה את הרגעים הצורבים האלו של אימה ודאגה שמלווים כסדר את המשפחות האלו בתקופתם הקשה כל כך.
כי איך, איך אפשר להכנס לנעליו של אבא העומד מול דמעות יקיריו, כשהוא צריך להסביר להם שוב מדוע עדיין לא נקבע זמן לחתונה…?! …
