יעקב מרגליות
בניסיון לגלגל אחריות: שרת התחבורה מאשימה את הלמ”ס באפליית תושבי ביתר עילית
את המאבק שמוביל ‘שערים’ בקריאה לאיזון מחירי התחבורה הציבורית בעיר והפסקת העוול האפלייתי שהחל עם כניסת רפורמת השרה רגב לתוקף – מכירים כל תושבי העיר. למען האמת, גם מחוץ לעיר עושה המאבק כנפיים, והדרישה היא אחת: להשוות את מחירי התחבורה שמשלמים תושבי ביתר לאלה שמשלמים ערים ויישובים אחרים, לרבות שכנינו מצור הדסה ואפרת, החזרת ההסדר של חופשי חודשי מקומי – מבלי לכפות על כל ילד תשב”ר לרכוש חופשי חודשי ארצי שהוא אינו זקוק לו – והורדת התעריף לנסיעה פנימית לרמה סבירה יותר.
בכתבה זו נספר לכם על כמה התפתחויות מעניינות שאירעו לאחרונה ממש במאבק, כולל התבטאות של שרת התחבורה המנסה לפתע לגלגל את האחריות על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולהתנער מסמכותה כאחראית על תחום התחבורה במדינת ישראל.
אך קודם כל, הנה תקציר מתבקש של העלילה: בעוד תושבי יישובים ועיירות רבות בארץ נהנים משירות תחבורה ציבורית במחירים סבירים הודות לתעריפים מקומיים, תושבי עירנו ביתר עילית ממשיכים לשאת בנטל כלכלי כבד. מצב זה נמשך כבר מספר חודשים (מאז תחילת חודש מאי למספרם), ולמרות הבטחות חוזרות ונשנות של נבחרי ציבור, כולל נציגים חרדים – עדיין לא נמצא פתרון ממשי לבעיה.
בניגוד ליישובים רבים אחרים, תושבי ביתר נאלצים לשלם מחירים גבוהים באופן משמעותי עבור נסיעות בתוך העיר. בעוד שבערים ויישובים אחרים קיים תעריף מקומי מסובסד, התושבים בביתר נדרשים לשלם לפי תעריף בין-עירוני גם עבור נסיעות קצרות בתוך העיר עצמה, כביכול נסיעה מרחוב חב”ד לכיכר הר”ן, נחשבת כנסיעה מביתר לכיכר השבת בירושלים. זהו מצב אבסורדי. הפער המחפיר הזה יוצר אפליה ברורה כנגד משפחות רבות בעיר, שנאלצות להקצות חלק ניכר מתקציבן המשפחתי עבור הוצאות תחבורה בסיסיות.
התחמקות השרה מאחריות
כאשר פונים לשרת התחבורה רגב בנושא, היא מנסה להתנער מאחריות בטענה שהדבר דורש החלטת ממשלה, וכן שינוי סטטוס בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך אמרה בשבוע שעבר בריאיון לתחנת ‘קול ברמה’: “לצערי, בשלב זה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מוכנה להוציא את ביתר כחריגה בעניין התחבורה הציבורית”, אמרה, בניסיון מוזר לגלגל את האחריות על הלמ”ס. “צריכים להביא החלטת ממשלה מיוחדת בעניין הזה, אם נצליח בזה? אני לא יודעת. אנחנו חייבים לאפשר את ההטבות לתושבי ביתר”. עד כאן דברי שרת התחבורה.
אולם, האם דבריה מדויקים? ואם כן – מדוע לא מובאת החלטה כזו לדיון? רפורמות התעריפים האחרונות בתחבורה הציבורית, ובפרט רפורמת ‘דרך שווה’ של השרה הקודמת מיכאלי מ’העבודה’ ו’צדק תחבורתי’ של השרה הנוכחית רגב מ’הליכוד’, אכן קודמו ואושרו במסגרת החלטות ממשלה. השינויים התבססו על המלצות ‘ועדת המחירים’ במשרדי האוצר והתחבורה, ושינו את מודל התמחור ממבנה של תעריפים מקומיים למודל המבוסס על מרחק נסיעה ואזורים גאוגרפיים.
במסגרת הרפורמות ניתנו הנחות לאוכלוסיות ספציפיות – אזרחים ותיקים, נוער ותושבי אזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך. אולם ביתר עילית, למרות המאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים שלה ולמרות היותה העיר עם האחוז השני בגבהו של ילדים בישראל כ”י (שני רק למודיעין עילית), לא זכתה עירנו להתייחסות מתאימה. העובדה שמשפחות רבות בעיר מתמודדות עם אתגרים כלכליים ונאלצות להסתמך על תחבורה ציבורית כדרך התחבורה העיקרית שלהן, הופכת את האפליה הזו לקשה עוד יותר.
דרכי פתרון אפשריות
אם אכן נדרשת החלטת ממשלה להחזרת תעריף מקומי הוגן לביתר עילית, על נציגי הציבור ובמיוחד חברי הכנסת החרדים לפעול באופן מיידי ונמרץ. התהליך צריך להתחיל בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי באמצעות דיון דחוף בוועדות הכנסת הרלוונטיות, כמו ועדת הכלכלה וועדת הכספים. בהמשך, יש לגבש הצעה מקצועית וקונקרטית לתעריף מקומי, כולל נתונים מפורטים והשלכות תקציביות ברורות.
השלב הבא יהיה פנייה לוועדת המחירים עם בקשה מפורטת לבחינת הנושא והמלצה על שינוי התעריפים, ולאחר מכן קבלת אישורי שר האוצר ושרת התחבורה להמלצת הוועדה, ולבסוף הבאת ההחלטה לאישור הממשלה כהחלטה רשמית.
אך במסגרת המאבק למדנו שאסור לקבל התחמקות של פוליטיקאים כאקסיומה. גם בעניין זה, הכל תלוי ברצון של השרה, וייתכן שקיימות דרכים לפתור את הבעיה במסגרת הסמכויות הקיימות של משרד התחבורה, ללא צורך בהחלטת ממשלה חדשה.
כך למשל, אפשר להרחיב את קריטריוני ההנחה המותרים ברפורמת ‘צדק תחבורתי’ הקיימת, כך שיכללו הנחות נוספות לתושבי ביתר עילית. כמו כן, השרה יכולה להשתמש בסמכותה המיניסטריאלית כדי להנחות את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לבחון פתרונות יצירתיים במסגרת המדיניות הקיימת. דרך נוספת היא הקצאת תקציבים ייעודיים לסבסוד ישיר של עלויות הנסיעה של תושבי ביתר עילית, ללא צורך בשינוי מבני בתעריפים.
קריאה דחופה לפעולה
אז מה הקריאה של ‘שערים’?
קודם כל, די להתחמקויות! תפקידם של נבחרי הציבור הוא לדאוג לרווחת התושבים שבחרו בהם, והציבור בביתר עילית משלם מחיר כבד יותר מדי על אפליה מתמשכת זו. בין אם מדובר בהחלטת ממשלה ובין אם בפתרון במסגרת סמכויות השרה הקיימות, עליהם לפעול עכשיו. זכותם הבסיסית של תושבי העיר לקבל שירותי תחבורה ציבורית הוגנים ונגישים איננה ניתנת למשא ומתן, וזה הזמן שנבחרי הציבור יוכיחו שהם עובדים באמת למען הקהילה שלהם. המצב הנוכחי, שבו אלפי משפחות נאלצות לשלם מחירים מופקעים עבור שירות תחבורה בסיסי, הוא בלתי נסבל ודורש פתרון מיידי.
כפי שעשינו בחודשים האחרונים, נמשיך לעמוד על המשמר בנושא החשוב הזה, הקריטי עבור שרידותן הכלכלית של אלפי משפחות בעירנו. נבחרי הציבור מוזמנים ליצור קשר עם מערכת ‘שערים’ ולעדכן על הפעולות שהם נוקטים בנושא.
