תשבחות והצעות לשיפור | מירון תשפ”ה: שיא השתתפות עם קרוב ל-200 אלף חוגגים בהילולת רשב”י
שמעון כהן
אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי: בתחושת סיפוק יוצאת דופן סיכמו המוני בית ישראל את הזכות שהייתה לנו השנה – לעלות ולהיראות בציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ההילולא שלו, ל”ג בעומר. בחסדי שמים, לאחר אי ודאות רבה נוכח השיבושים בשנים האחרונות – הציבור ציין בסיפוק את הזכות שהייתה לכולנו, כאשר ההילולא עברה בסדר מופתי ובהצלחה רבה בס”ד, הודות להתארגנות נכונה, סדרנים חרדיים בלבד ועוד פעולות שננקטו לטובת הציבור.
לפי הערכות משרד ירושלים ומסורת ישראל – קרוב ל-200 אלף איש עלו השנה לאתרא קדישא לחגוג את יום ההילולא. המספר המרשים הופך את האירוע השנה לאחד המוצלחים ביותר בשנים האחרונות, זאת למרות האתגר הייחודי של ערב שבת שקיצר משמעותית את משך שעות ההילולא.
המתווה החדש והמשופר שיישם השר ר’ מאיר פרוש הוכיח את עצמו ואיפשר, לראשונה מזה שנים רבות, לכל מי שרצה להיכנס ולהתפלל בציון הקדוש. במהלך יום ההילולא נכנסו יותר מ-140,000 איש להתפלל בציון, כאשר בניגוד לשנים עברו – בהן הצליחו רק בעלי כח הזרוע להגיע לפנים – השנה כל המעוניינים יכלו להיכנס או במסלול המהיר או במסלול האיטי לתפילה, כאשר אך ורק סדרנים חרדיים מכוונים את תנועת הנכנסים, ללא שום מיותרת של שוטרים על ההר.
“המכוונים” – הסדרנים החרדיים בשטח שביצעו בפועל את המתווה של השר פרוש, הצליחו לנהל בכפיפה אחת את הזרם הרצוף של מאות האלפים תוך שמירה על הסדר והביטחון. אוהלי התפילה הרבים שהיו פזורים במעלה ההר ובמתחם ההילולא המורחב היו מלאים בקהל אלפים שעצרו להתפלל בדבקות.
ברכבות ובאוטובוסים
החל מהשעות המוקדמות של יום חמישי, ערב ל”ג בעומר, החלו להגיע למירון רבבות רבים שעשו את דרכם במערך ההסעים שהעמיד משרד התחבורה. אוטובוסים מכל רחבי הארץ, לצד תגבור הרכבות לעבר כרמיאל, הביאו גל אחר גל של מבקרים שהגיעו לחגוג את יום ההילולא.
מעמדי ההדלקה, שהחלו במעמד המסורתי על גג הציון על ידי כ”ק האדמו”ר מבאיאן, המשיכו במעמד ההדלקה הגדול בעולם של המשפיע הגה”צ אלימלך בידרמן במתחם 89 שנסלל והוכשר בצורה מזמינה ויוצא דופן. ההדלקות נערכו בהשתתפות עשרות אלפי איש. כמו כן נערכו מעמדי הדלקה המוניים של אדמו”רים ורבנים מכל גווני הציבור החרדי, בהם כ”ק האדמו”רים מקרלין, רחמסטריווקא, תולדות אברהם יצחק ועוד, כל מעמד מילא ברבבות חוגגים שבאו מתוך אמונה ובטחה לחגוג את יום ההילולא.
באווירה מיוחדת התנהלו גם טקסי החלאק’ה, כאשר אלפי ילדים עלו עם בני משפחותיהם לגזוז לראשונה את מחלפות שער ראשיהם. מתחמים מיוחדים הוכנו עבור הילדים, עם שתייה וממתקים שחולקו לטובת הילדים והמשפחות. ריקודי השמחה לא פסקו במתחמים המיוחדים שהוכנו לכך, ובהתאם למסורת הוותיקה – גם בחצר הציון עצמו, בהשתתפות מאות רבות של אנשים.
הכנסת אורחים ביד רחבה
אוהלי הכנסת האורחים פעלו ברציפות החל מיום חמישי בצהריים, וחלקם המשיכו לפעול גם בשבת ובמוצאי שבת. הסעד לעולי הרגל לא נגמר גם במהלך ההליכה, כאשר באוהלים ובדרכים חילקו גם ח”י רוטל משקה לטובת קהל הרבבות. על ההר בלטו הארגונים ‘הכנסת אורחים מירון’ של משפחת קרליבך, ‘אור הרשב”י’, ‘הילולא דרשב”י’ האחראית על ארגון הציון עצמו והמשקה בציון, וכן ארגונו של הרב שרגא שניצר ועוד.
אולי הרגע הנוגע ביותר של כל היום התרחש בצהרי יום שישי, כאשר השר פרוש האחראי על ההילולא פרץ בבכי של התרגשות בתוך דברי סיכום עם המשטרה לקראת סיום ההילולא. המחזה הלא שגרתי, שתועד במצלמה, הביא לידי ביטוי את עומק הרגש והאחריות הרבה כלפי האירוע המקודש והחרדה שהכל יעבור בשלום בס”ד.
בסיום ההילולא, סיכם השר פרוש בסיפוק רב: “אנו נרגשים לסכם בסייעתא דשמיא את הילולת רשב”י תשפ”ה אשר התקיימה בשמחה ובבטחה, בהשתתפות רבבות עמך בית ישראל, תוך יישום מתווה מיטבי אשר שילב בין שימור מסורת ישראל למחויבות לשמירה על שלום הציבור. אני מודה לכל הגורמים שעסקו בדבר, ממשרדי, בהפקה, ושאר הרשויות הרלוונטיות, ובמיוחד לציבור משתתפי ההילולא אשר שיתף פעולה עם המתווה ואפשר את הצלחתו”.
פרויקטור ההילולא, יוסי דייטש, הוסיף: “בסייעתא דשמיא הוכחנו שוב כי כאשר כל הגורמים הרלוונטיים יחד עם הציבור רוצים שהמתווה יצליח אז זה בהחלט אפשרי. למרות האתגר של ערב שבת הצלחנו לאפשר את קיום ההילולא כמיטב המסורת ולאפשר לרבבות עמך ישראל להתפלל ולשמוח בשמחת רשב”י”.
אלה שלא הספיקו
למרות ההצלחה הגדולה, האתגר של ערב שבת לא נעלם. ההילולא הסתיימה מוקדם בגלל קדושת השבת, אך במוצאי שבת נפתחה שוב הגישה למירון החל מהשעה 23:00, לטובת אלו שלא הספיקו להגיע ביום ההילולא עצמו. משרד התחבורה תגבר את התחבורה הציבורית מריכוזי הערים, והסדרנים מאנ”ש המשיכו לפעול גם במוצאי שבת. חלק מאוהלי כנסת האורחים נפתחו מחדש וסעודת ההילולא נמשכה גם בימים הסמוכים.
מנכ”ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, שמעון אלבום, הביע סיפוק מההצלחה: “בהובלת השר הרב מאיר פרוש אנו מסיימים בהצלחה את מבצע הילולת רשב”י במירון תשפ”ה, רבות בזכות עבודתם המסורה של עובדי משרד ירושלים ומסורת ישראל אשר פעלו ללא לאות בשנתיים האחרונות להצלחת ההילולא. החל מיום ראשון נתחיל בהיערכות להילולת תשפ”ו”.
גם סמנכ”ל המשרד וראש אגף מירון, חיים רוזנשטיין, סיכם בהערכה: “אחרי שנה של עבודה מאומצת אנו זוכים לקצור את הפירות בקיומה של ההילולא בשמחה ובבטחה, רבות בזכות עבודות התשתית וההיערכות שנעשו לכל אורך השנה החולפת כדי להבטיח את האפשרות לקיום ההילולא במתווה מורחב ומשופר”.
אתגר התחבורה
אולם למרות ההצלחה הגדולה, מתגלים בסיום האירוע גם תחומים שדורשים שיפור לקראת השנים הבאות. מניתוח מעמיק של האירוע עולות מספר המלצות מרכזיות שיכולות לשפר עוד יותר את הנגישות והסדר בהילולא הגדולה בעולם היהודי.
קודם כל – האתגר התחבורתי: רבים דיווחו על קושי להשיג כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית. מרגע פתיחת הפלטפורמה להרשמה – דוּוח על עומס עצום והמתנה ארוכה, כאשר אנשים קיבלו הודעה כי הם מספר 19,000 בתור… לאחר מכן היו כאלו שלבסוף לא הצליחו להשיג כרטיס בשעה שביקשו, והשעות היחידות שנותרו היו שעות לפנות בוקר של יום שישי.
הסיבה לכך נעוצה בהגבלה שהטילה המדינה, בעקבות הוראות ועדת החקירה לאסון מירון, על מספר השוהים בהר בכל רגע נתון. זאת, לצד העובדה שההילולא השנה קוצרה ל-16 שעות עקב כניסתה של שבת קודש, גרם להסתערות אדירה על כל כרטיס ולעובדה שהיו כאלה שלא עלה בידם להשיג כרטיס – דבר שבוודאי נדרש לשים לב אליו ולסדר בשנים הבאות. היו כאלה שמחוסר ברירה נסעו באוטובוסים פרטיים – שנעצרו על ידי המשטרה בחניון כחל, כאשר רק חלק הצליחו להידחף לשאטלים, בעוד שאחרים נאלצו לחזור לבתיהם מבלי שזכו לעלות למירון. אחד מהם אמר ל’שערים’: “למרות שלא זכיתי להגיע למירון – שמחתי עם ילדיי והרגשתי שרבי שמעון הזמין אותנו באופן הזה, אם כי בוודאי שיש כאן עגמת נפש”.
כאמור, העניין הזה ראוי לתיקון בשנים הבאות, בדמות הרחבת מספר העולים והגדלת כמות הכרטיסים. יש לקוות כי העובדה שהפעם הבאה שבה יחול ל”ג בעומר בערב שבת יהיה רק בעוד עשרים שנה – יסייע להגדיל את כמות המאושרים, תוך ויסות נכון של הקהל בין השעות הרבות ובכל רחבי ההר.
אתגר השילוט
ובשטח עצמו – האתגר שעלה השנה היה בתחום השילוט וההתמצאות. במתחם נרחב כמו הר מירון, כולל מתחם 89 הנרחב, עם מאות אלפי אנשים שמסתובבים לאורך שעות ההילולא, התמצאות יעילה היא קריטית לביטחון ולנוחות המבקרים. לדברי חלק מהנוסעים נרשמו בעיות של חוסר התמצאות ושילוט לקוי שגרמו לערבוב בין גברים ונשים, וגם לקושי כללי למבקרים לדעת איפה הם נמצאים במתחם הרחב.
הפתרון המתבקש כולל הצבת שלטי ענק וברורים המציינים את מיקום המבקר, בדומה לשילוט המוצלח במתחמי קניות, להבדיל, דוגמת ‘איקאה’ וכדומה, שבו בכל פינה יש שלט התמצאות שמראה למבקר היכן הוא עומד, כולל מפה מפורטת של המתחם כולו.
כמו כן, מומלץ לשקול יצירת מערכת זיהוי של אזורים עם סימון מספרי או שמות ברורים. בנוגע להפרדה בין קהל גברים ונשים, במידה ויש קושי משפטי עם המונח “דרך מהדרין” עקב התערבות הבג”ץ וכדומה, ניתן להשתמש בשמות אלטרנטיביים כגון “דרך אברהם” עבור גברים ו”דרך אמותינו” עבור נשים.
תחום נוסף הדורש תשומת לב הוא התזמון של החלפת המשמרות. השנה התזמון חפף לשעות שיא של ירידת המבקרים, מה שיצר בלבול מיותר. שינוי מחושב בתזמון יכול למנוע חיכוכים עתידיים.
באספקט התחבורתי עולים מספר נושאים נוספים לשיפור. שירותי ההסעה מחניון 6 נדרשים לייעול, תוך הבטחת הגעה ישירה ויעילה בדומה לחניונים אחרים. כמו כן, נדרש מערך סידור יעיל לשאטלים מחניוני ספסוסה, בורמה וצבעון, כולל הצבת סדרנים מקצועיים והקמת מרכז בקרה.
בתחום התחבורה הציבורית ניתן לשלב סדרנים באתרי חניוני האוטובוסים ולפתוח מספר מקסימלי של קווי אוטובוסים במקביל בשעות השיא כדי למנוע עומס מיותר.
עמדות קפה בחניונים
נושא מעניין נוסף שעלה הוא הקמת נקודות קפה בחניוני הרכבים הפרטיים לפני היציאה, דבר שיסייע לשיפור ערנות הנהגים ותפחית את הסיכון לתאונות דרכים במהלך הנסיעה הביתה.
לבסוף, ניהול תנועת הרכבים הכללי זקוק לייעול נוסף, כולל ניטור מספר הרכבים המורשים לעלות להר בו זמנית, והפניה לחניונים חלופיים בעת הגעה למכסה. גם דרכי הגישה השונות, לרבות הדרך מכיוון היישוב שלומי, דורשות ניטור וניהול יעיל יותר.
אולם לצד ההארות הבונות – הכיוון הכללי היה מצוין, והעובדה כי רוב ככל העולים זכו לנסוע ולחזור בתחושת סיפוק, מדברת בעד עצמה, דבר שכלל לא היה מובן מאליו בשנים האחרונות, וכך יש להודות להקב”ה ולהביע הוקרה לשלוחים הנאמנים שפעלו במסירות ולא נתנו שינה לעיניהם. ביניהם נמנה גם תושב ביתר ר’ שמואל הולצמן, שניהל ביד רמה את מערך ה’מכוונים’ והסדרנים החרדיים על ההר.
אירועי ל”ג בעומר במירון תשפ”ה הוכיחו בבירור כי עם תכנון מוקדם ומקצועי, שותפות בין כל הגורמים והתמכרות לפרטים הקטנים ביותר – ניתן לקיים אירוע בסדר גודל כזה בהצלחה מלאה בס”ד. השילוב המוצלח בין קשב לרחשי הציבור לבין שמירה על שלומו פתח פתח חדש לאירועי ההילולא בשנים הבאות. כפי שציינו המארגנים, כבר מיום ראשון תתחיל ההכנה להילולת תשפ”ו, כשהלקחים מהשנה כבר מונחים על השולחן ומוכנים ליישום.
ואב הרחמן ישמע קולנו – בזכות אדוננו בר יוחאי!
