‘שלא יהא שום פריצת גדר’ | חשיפה: המכתב של רב העיר למנהלי תלמודי התורה
שמעון כהן
במכתב מיוחד למנהלי תלמודי התורה בעירנו בעירנו מחדד מורנו רב העיר הגאון הגדול רבי חיים וייס את התקנה שהותקנה בעיר בשנתיים האחרונות שלא לקיים את הבחינות לישיבות הקטנות לפני תאריך כ”ז אייר ולא להמשיך אותן לאחר חג השבועות – על מנת שלא לגרום ח”ו לריפיון בלימוד התורה הק’.

במכתבו שיצא לכלל מנהלי הת”תים בעירנו כתב המרא דאתרא שליט”א: “למעלת כבוד כל המנהלים החשובים של כל התלמודי תורה הע”י. לאחר התייעצות עם המנהלים, גם השנה נקבע אי”ה זמני הבחינות החדרים להישיבות הקטנות, ביום כ”ז אייר – שבוע לפני חג השבועות הבעל”ט. ובעזה”י אחר שבועות יתחילו בהתחדשות עד סוף הזמן. בתקוה שלא יהא שום פריצות גדר ובכך נוכל ובעזה”י להביא את מירב התועלת לילדי החמד של החדרים. ושנזכה לראות כל התלמידים לגאון ולתפארת מלאים בתורה ויר”ש כשאיפת כולנו. הכותב והחותם ברוב הערכה והערצה”.
בדבריו למנהלים שיבח מורנו רב העיר שליט”א את כלל תלמודי התורה והישיבות הקדושות בעיר, אשר קיימו וקיבלו עליהן על התקנה החשובה – שנועדה לחזק את לימוד התורה הק’, מבלי לשבש את זמן הקיץ בכיתות המכינה לישיבה קטנה. “זוהי הכנה נשגבה מאין כמותה לקבלת התורה”, הסביר הגאב”ד, כאשר הת”תים והישיבות מתאמצים שלא להקדים את מועד המבחנים וזאת כדי לשמור על קול התורה ועל שגרת הלימוד במלוא החשק, ההתלהבות, הריכוז והברע’ן, מבלי להיות מוטרדים מהמבחן הצפוי. ואז, לקראת קבלת התורה – יתקיימו המבחנים, ויהיה בכך חיזוק חשוב ללימוד התורה.
הפירצה והתקנה
כפי שפורסם זה מכבר ב’שערים’, בשנתיים האחרונות הפכה לשיחת היום תקנתו של מורנו הגאב”ד שנועדה למנוע את אחת התופעות הקשות וההרסניות בתלמודי התורה, כאשר רובה של שנת הלימודים בכיתה ט’ (‘מכינה לישיבה קטנה’) נהרסת כליל ועוברת בלחץ ובמתח. האווירה הקשה והתחרותית, גורמת נזק בלתי הפיך למאות נערי בר־מצווה, וכן עוגמת נפש עצומה להורים ול’מלמדים’, שרואים כיצד במקום ללמוד בחשק ולהתעלות בשנה האחרונה לחיידר – הבחור קָמֵל מבחינה לימודית שוטפת וראשו ורובו נתון לאווירה התחרותית והמלחיצה של עונת המבחנים לישיבה קטנה.
לצד זאת, בת”תים שונים אף נהוגה תופעת ה’רַשָׁמִים’, שמקבלים את שכרם בתמורה ל’ראשים’ שהם מביאים לישיבה, ובין התלמידים נערכת תחרות – סמויה או גלויה – סביב השאלה מי התקבל להיכן, ומי לא זכה להתקבל לישיבה שבה חפץ ונאלץ להתפשר, וכן הלאה והלאה.
לצד המתח ששורר סביב המבחנים והקבלה – ישנה בעיית משנה חריפה לא פחות: עם תום עונת המבחנים – עוד בטרם פרס חג הפסח את כנפיו – נוצרת ‘ירידת מתח’, כאשר כל נער יודע פחות או יותר להיכן פניו מועדות – וכתוצאה מכך, או שהוא מרוצה, או שהוא מסתובב בתחושת אכזבה ומפח נפש. וכך, חצי שנה מתבזבזת באופן משמעותי, כאשר אישי חינוך גדולים מתריעים בשנים האחרונות על גודל ההפסד העצום.
הר”מים בכיתות אלו לא ידעו את נפשם מצער – כיצד מעשה ידיהם טובעים בים של מחשבות והכנות לישיבה לצעירים, בתסכולים על ישיבה שנערים לא התקבלו אליה, בתחושת החמצה על מבחן שכָּשַל, בתחרות בין נערים שהתקבלו לישיבה ‘טובה’ לאלו שנאלצו להתפשר, או חלילה לא התקבלו כלל ומרגישים אבודים, ובאופן כללי – זמן שבו האווירה של ‘סוף חיידר’ משתלטת על הלימודים, ואין הצר שווה בנזק המלך.
אווירה כללית זו יצרה רפיון, כאשר חצי השנה האחרונה ללימודים במכינה לישיבה קטנה הופכת לזמן אבוד, ללא יכולת של הר”מים לנהל שיעורים מסודרים, כיוון שהראש של חלק מהתלמידים תלוש ומחשבותיהם נמצאות במחוזות אחרים. על מציאות עגומה זו ועל הנזקים שהיא מביאה בעקבותיה מתאוננים טובי אנשי החינוך, כאשר צורך הדור זועק לתיקון גדול בעניין.
תוקף פסק בית דין
הפתרון שהגה הגאב”ד שליט”א – הוא איחור מועד המבחנים עד לחודש סיון, תקנה שהחלה לפני שנתיים וצברה תאוצה בכלל המוסדות בעיר. המרא דאתרא שליט”א שוחח עם ראשי ישיבות רבים, ובשנה זו כופל את בקשתו ואזהרתו לבל תהין אף ישיבה להמרות את ההוראה, אשר לה תוקף וסמכות של בית דין ונועדה להציל דורות ולמנוע מצבים קשים ביותר שאחריתם מי ישורנו, ואין לפרט את גודל האחריות שבדבר. ואכן, מרנין להתבשר כי כולם קיימו וקיבלו עליהם את התקנה, כאשר מורנו הגאב”ד משבח את העובדה שאף ישיבה איננה מתכוונת להפר את התקנה ח”ו, שיש בה הצלה לשעה ולדורות.
ההחלטה קיבלה תוקף של פסק בית דין, עליו חתומים המרא דאתרא הגרח”א וייס שליט”א, לצד הראב”ד הגר”צ ברוורמן שליט”א וכל חברי בית הדין, כאשר הדיינים כותבים כי “אין לפרוץ גדר חלילה, וללא יוצא מן הכלל”.
עולם התורה והחינוך בביתר מוסיף אפוא לצעוד בהתאם לתקנה שקיבלה כוח של פסק בית דין, ולנו, ההורים, לא נותר אלא לברך על היוזמה לטובת בנינו, ולהתפלל שנזכה שיהיו זרענו וזרע זרענו תלמידי חכמים וחסידים, אהובים למעלה ונחמדים למטה, והקב”ה יחזיק את לבבם לתורה ועבודה, הכל ברצונו הטוב, ונזכה לראות בנים ובני בנים, עוסקים בתורה ובמצוות באמת.