עיר החתונות
שמעון כהן
את התקופה הזו – תקופת הדמדומים שבין הגל הראשון של הקורונה לבין מה שכולנו מקווים שלא יהפוך לגל שני – ביתר עילית לא תשכח בעוד שנים רבות: בכל ערב, הופכים רחובות ביתר למעין אולם שמחות אחד גדול, כאשר המוני בני משפחה ממורקים צועדים בסך אל חצרות הבניינים, אל מבני המוסדות ואל שלל חללים יצירתיים ובלתי שגרתיים – כדי לחגוג את הקמתו של עוד בית נאמן בישראל.
מי מאיתנו, תושבי ביתר עילית, לא זוכה לשמוע בימים האלה את קול מצהלות חתנים מחופתם, כאשר דברי הנבואה של ירמיהו הנביא – “עוד ישמע בהרי יהודה… קול ששון וקל שמחה” – מתממשים במובנם הפשוט ביותר: כל ההרים מסביבנו משתתפים בשמחת חתנים וכלות; הרי יהודה שסביבות ביתר מחזירים הד לקול המצהלות, לתזמורת שמתנגנת תחת כיפת השמים ומשרה אווירה מיוחדת בעיר – כחלק מימי הדמדומים של תקופת הקורונה, ערב החזרה הרשמית לאולמות השמחה (בתקווה שהדבר לא יידחה בעקבות ההתפרצויות החדשות).
שמחות אלו משפיעות עלינו בעיקר לחיוב ולשמחה, כאשר בימי הקורונה נרשם צמצום במספר המוזמנים ופחות אפשרויות להשתתף בשמחה. החלופה שמאותרת היא בדמותן של חתונות מאולתרות אך שמחות לא פחות מחתונות גדולות ומושקעות, כאשר כל אחד תורם את חלקו, ואף השכנים והתושבים הקרובים מצטרפים לשמחת החתן והכלה.
לראות את הילדים מצפים לשמחה שתתחיל; לצפות בהשתתפות של השכנים בכל שלבי השמחה, מהחופה ועד הריקודים השמחים; לעקוב אחר האותנטיות שמאפיינת את החתונות המאולתרות הללו, שנערכות ללא פאר וללא הדר, אך עם הרבה שמחה אמיתית ופשוטה בלב. מזכיר במקצת את החתונות של פעם, בעיירה היהודית, כאשר כל חתונה הפכה להיות נחלתם של כל בני העיירה.
יעקב, חתן שנישא השבוע במזל טוב ב’חתונת קורונה’ שנערכה במגרש בביתר, מספר ל’שערים’: “השמחה הייתה עצומה. מלכתחילה כמובן שאני והכלה ובני המשפחה מאוד לא רצינו שככה תיראה החתונה. אבל כשהבנו שאין ברירה – דאגנו לשמוח ולעשות הכל כדי שתהיה חתונה רגילה ככל האפשר. החברים שימחו בכל כוחם, וידענו להוקיר כל רגע בשמחה הזו. אני חושב שהייתה לנו חתונה שמחה – אפילו יותר מסתם חתונה רגילה”, הוא מספר, ואף מדבר בשמה של הכלה, המספרת אף היא לחברותיה על השמחה שלא הייתה שונה במאומה מבחתונה שגרתית.
הצד השני של המטבע
אבל יש גם את אלה שהדבר מהווה עבורם מטרד.
במהלך הכנת הכתבה נתקלנו באנשים תושבי העיר שהתופעה מוציאה אותם משלוותם. הילדים צריכים לישון ולא מצליחים להירדם בגלל המוזיקה הרועשת; הרחוב השקט הופך להומה אדם והמוני, ושלא לדבר על הריקודים תחת כיפת השמים. הדבר הביא אף לידי טענות ומענות כלפי חלק מבעלי החצרות, שחלקם הודיעו כי יקיימו רק את החתונות שעליהם נקבע מראש, ואשר אמורים להיערך בימים הקרובים, וכי ההרשמה תיסגר מעתה, לאור תלונות השכנים.
“צריך לזכור”, אומר ל’שערים’ אחד העסקנים בעיר, “שאף אחד לא תכנן לעצמו חתונה שכזו. זהו כורח השעה, אילוץ שנובע מהנסיבות, ופתרון זמני לנוכח העובדה שאין אפשרות לערוך חתונות באולמות. כדאי לזכור שהחלופה היא פשוט לא לערוך את החתונה, והמשמעות של דבר כזה ברורה לכולם. לא דוחים הקמת בית בישראל.
“אשר לתלונות – ברור שצריך לטפל בהם, וככל שמדבר גם בענייני צניעות (כמו הריקודים וכדומה) – הדבר חייב להיות מטופל באמצעות הקמת יריעת גג שתכסה את שטח השמחה באופן שלא יהיה שום מכשול ח”ו. אך יחד עם זאת, לגבי הטענות על רעש והפרעה – מאוד היה ראוי להתחשב במצב המיוחד, לזכור שהוא זמני בלבד, ולקחת את ההפרעה הזמנית כהשתתפות בהקמת בית בישראל, בתנאים מרגשים ותוך הקרבה מסוימת של הנוחות כדי שלא להשבית שמחת חתן וכלה”.
מחפשים פתרונות
העסקנים, שמבקשים לסנגר על התופעה ולאפשר את קיומה לפחות לימים הקרובים, מסבירים שאין כל ברירה אחרת: “מדובר בזוגות שהזמינו אולם מסודר, והם באמת לא רצו להתחתן בתנאים שכאלו – בתוך רחבה של תלמוד תורה או מוסד, כאשר בתפקיד חדר הייחוד של החתן והכלה משמשת כיתת גן ורחבת הריקודים, הסעודה נערכת במסדרון המוסד ורחבת הריקודים מתקיימת בחצר המשחקים. אבל אין ברירה, והאופציה השניה היא פשוט לדחות את החתונות עד למועד בלתי ידוע.
“בתקופה הזו של הקורונה יש מקום לא רק להתחשבות והבנה, אלא להשתתפות כנה ואמיתית בשמחה”, אומרים העסקנים. “נסו לדמיין מה היה קורה לו היו מגיעים אליכם זוג אשר מבקשים ממכם את עזרתכם לאחר שברגע האחרון נוצר מצב שאין להם אולם, והחתן והכלה עומדים למטה, מחוץ לבית שלכם, ומחפשים מקום היכן להעמיד את חופתם היהודית. בוודאי שהייתם נרתמים לסייע כמה שאפשר והייתם מוותרים על הנוחות שלכם – העיקר שהזוג חסר האונים יקים את ביתו בישראל ושמחתו לא תוּשבת.
“אותו דבר כאן: הזוגות הנישאים בימים הללו – לא בחרו את המצב הזה. אז במקום שאתם תדאגו להם – התגייסו עבורכם יזמים, עסקנים מכלל הקהילות בעיר – ומנסים לעזור להם לחגוג את שמחתם עד כמה שאפשר, בתנאים המוגבלים שנוצרו. אלמלא הם היו עושים את זה – ייתכן שאתם הייתם צריכים לעשות זאת. מהיכן הלב להזמין משטרה ח”ו ולהשבית את שמחתם של חתן וכלה?”, תוהים העסקנים, ושוב מפצירים בציבור להתחשב ולהבין, שהרי מדובר ביום הכי גדול בחייהם של בני הזוג, ובוודאי שאיש לא היה רוצה לזכור שהיום הגדול בחייו הסתיים בתחנת משטרה. אז אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, והזכות הזו – להשתתף בשמחת חתן וכלה בעצם הקרבת הנוחות – תעמוד לכל מי שמשתדל שלא להפריע לכך, ולו כפתרון זמני ובר חלוף.
אשר למקום ספציפי שבו הריקודים נערכו באופן שאפשר לתצפת ממרפסות האזור – ל’שערים’ נודע כי נמצא פתרון, ובימים אלה מוקמת יריעת גג שתסדיר את העניין באופן הטוב ביותר.
העסקנים, שמארגנים את החתונות הללו בהתנדבות כדי שלא להביא להשבתת שמח חתן וכלה ח”ו – מלינים על מקרים קיצוניים שבהם היו מי שהתלוננו נגד קיומה של חתונה – תוך כדי שהיא נערכת. הם מספרים כי באחד מימי השבוע שעבר התחתן חתן יתום באחד הגגות בעיר, כאשר לפתע התברר כי מישהו בחר להתלונן למשטרה. הניידות הגיעו, והחתונה התפזרה. היעלה על הדעת להשבית שמחת חתן וכלה שהתחתנו כך בחוסר ברירה, ולגרום להם לזכור כל החיים שחתונתם הופסקה בידי שוטרים חמורי סבר כאשר המוזמנים והזוג הטרי מתפזרים לכל עבר בתחושת חמיצות ואכזבה?” – – –
אבל הטענה היא אמיתית. ההפרעה מוחשית – הסברנו את הצד השני של המטבע.
“נכון, אבל זה עניין זמני!”, מסבירים העסקנים. יש כל כך הרבה אפשרויות להתגבר על הקושי הרגעי ולתת לחתן ולכלה לשמוח ביום שמחתם כראוי. אנו בטוחים שאותו תושב שהזמין את המשטרה לא התעמק די במעשה שעשה. במקום לרחם, לעזור, לסייע ולגלות אמפטיה – גם את השמחה הזו במתכונת החלקית והמצומצמת למישהו יש לב להשבית?”
‘חלילה מלהשבית שמחה’
‘שערים’ ביקש לשמוע דעת תורה, ופנה אפוא לאחד מרבני העיר. סיפרנו על המשטרה שהוזמנה לאחת החתונות בתלונה שהחתונה מפריעה למנוחה. הרב עמו שוחחנו הזדעזע מהזמנת המשטרה לאירוע החתונה, ואמר כי “על המזמינים לבקש סליחה מהחתן והכלה שחתונתם הושבתה. להשבית שמחה של חתן וכלה זה מהדברים החמורים ביותר.
“מנגד”, אומר הרב, “מי שמוותר מעצמו ובזכותו שמחים החתן והכלה – ובפרט אם הדבר קשה לו ומפריע למנוחתו – הוא זוכה לחמישה קולות. הרי ידוע הכתוב בחז”ל, שלאיזבל הייתה זכות מסוימת מכך שהיא הייתה משמחת חתן וכלה ולכן הכלבים לא נגעו בה לאחר מותה והיא הובאה לקבורה. מישהו חושב שכאשר נאמר בחז”ל ש’כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמישה קולות’ – הכוונה היא רק לשמחת חתן וכלה סתם, שבא כך בקלות, ולא לשמחת חתן וכלה שיש בה קושי והקרבה?!”
לצד זאת, מובן שיש חשיבות רבה בעריכת שמחה תוך התחשבות מקסימלית בצרכי השכנים ובנוחיותם. ברור שאין מה לדבר על חתונה שיש בה ח”ו עניין של פריצת גדרי הצניעות, שעל כך יש להקפיד בראש ובראשונה. אך גם לגבי ההפרעה – מיותר לציין שהכל צריך להיערך תוך התחשבות בתושבי הרחוב: להקדים את סיום התזמורת (ניתן להקדים גם את תחילת החתונה לשעות אחר הצהריים וכך לסיים בשעה סבירה). אין עניין לערוך ריקודים עד 11:00 בלילה אם אפשר קצת להקדים. ברוכים אלו שמצאו פתרונות במקומות הרחוקים קצת ממקום יישוב, אבל גם לאלה שלא – בוודאי שצריך להימנע בכל דרך מלעורר רעש מעבר לשעות המותרות; כמו כן, ראוי לְשַׁלֵט במקום האירוע, להציב שלטים עם כללי התנהגות בשעות הלילה ולהפקיד על התפזרות בשקט והתחשבות מלאה בשכנים המתגוררים בסמיכות.
ונסיים ברכת חתנים: מהרה ד’ אלוקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם – עד לשמחה הגדולה בבניין בית המקדש.
