מתכוננים לריבונות
@יעקב מרגליות
ההליכים לקראת החלת החוק הישראלי על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון – מה שנקרא בימין ‘תכנית הריבונות’, או ‘תכנית הסיפוח’ בפי פוליטיקאים מהצד השמאלי של המפה – הולכים ומואצים. עבורנו, תושבי ביתר עילית – המשמעות היא מרחיקת לכת, וכפי שיפורט בכתבה שלפניכם.
תחילה למידע העדכני: לפי התוכניות שנרקמות בסביבתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו – בימים הקרובים יעבור החוק להחלת הריבונות, במתכונת חלקית, בהתאם למופיע ב’תוכנית המאה’, אותה פרסם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים שנערכה לפני כחצי שנה בבית הלבן.
המועד הרשמי להחלת הריבונות הוא הראשון ביולי למספרם (ט’ תמוז, בעוד כעשרה ימים). ככל שהספירה לאחור לקראת מועד החלתו של חוק הריבונות בממשלה הולכת ומתקדמת – כך מעמיקים חילוקי הדעות בימין סביב התועלת מול הנזק שבמהלך, וחילוקי הדעות הללו קורעים את הימין לשניים.
הימין קרוע
יש מי שרואים ברכה בעצם ההכרה הבינלאומית ההיסטורית בריבונות הישראלית על מרבית היישובים היהודיים הגדולים יהודה ושומרון. כלומר: מעתה – דין ביתר כדין מרכז ירושלים, ודין גבעת זאב כדין תל אביב; לעומתם – מתנגדי התוכנית מבליטים את העובדה שהסיפוח טומן בחובו הכרזה על הכרה במדינה פלסטינית שתוקם בעתיד (בכפוף לתנאים נוקשים, שעל פי ההערכות – הפלסטינים יתקשו לעמוד בהם).
זאת ועוד: התוכנית מותירה 19 ‘מובלעות’ – יישובים ישראליים קטנים שיישאר בשטח הפלסטיני הבלתי מסופח. המחלוקת הזו קורעת את הימין – ועוד לא אמרנו מילה על חוסר ההכרעה ב’כחול לבן’, הצלע השנייה והמרכזית בקואליציה, האם לקבל את התכנית, ואם כן – באיזו מתכונת.
בימים אלה עורכים ראשי מועצת יש”ע קרב בלימה במאמץ לבלום, או לפחות לתקן, את התכנית. לאחר שחלקם כבר התעמתו עם ראש הממשלה בעניין – בימים האחרונים מציעים ראשי יש”ע תוכנית סיפוח חלופית, בניסיון לגבש מתווה ריבונות שלא יותיר 19 התנחלויות במובלעות מבודדות ויאפשר רצף טריטוריאלי עבור כל אזרחי המדינה.
מטרתם של ראשי המתנחלים היא לחבר את היישובים המבודדים מצד אחד, מבלי לחרוג מגודל השטח שהותר להם לפי התוכנית העומד על שלושים אחוזים. המתווה החלופי מציע להרחיב את המובלעות בכך שהצירים המקיפים את היישובים המבודדים יחוברו להתנחלויות הגדולות ויאפשרו רצף.
על פי ההערכות כעת – ראש הממשלה נחוש לקבל את התכנית כמות שהיא – כלומר, להשאיר 19 מובלעות בלתי מסופחות. נתניהו יסביר כי מדובר בתוכנית המתבצעת במספר פעימות, כשהפעימה הראשונה מתבצעת כעת, ואילו לגבי הפעימות הבאות – יוחלט בהמשך.
כתושבי ביתר עילית – מעניין אותנו לדעת מה ההשלכות המעשיות על חיינו כאן, בעיר הגדולה ביותר בגוש עציון, והעיר הגדולה ביהודה ושומרון בכלל. בכתבה שלפניכם – אנו מבקשים לעשות סדר בעניין.
הקלות בבנייה
מה זו הכרזת ריבונות?
הכרזת ריבונות הוא הכרזה חד צדדית, ללא הסכמה פלסטינית וירדנית, על החלת החוק הישראלי במלואו על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. מאז שנת תשכ”ז, אז נכבשו בס”ד השטחים ביהודה ושומרון – נמנעו ממשלות ישראל מלהכריז על היישובים שמעבר לקו הירוק ככאלה שהחוק הישראלי חל בהם, והדבר השאיר פתח למסירה עתידית של השטחים לידי הפלסטינים ח”ו. הסיבה לכך היה חשש מגינוי בינלאומי חריף – דבר שהפעם, באופן היסטורי – אינו קיים, לנוכח הגיבוי של ממשל טראמפ והעניין הבינלאומי הנמוך ביותר סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הסיבה המרכזית לתכנית הריבונות – הוא להבטיח את האחיזה הביטחונית של ישראל בגבולה המזרחי. היום הצבא הישראלי אמנם יושב שם, אבל כאזור המוגדר ‘כבוש’ – אפשר לראות בכך ישיבה זמנית בלבד. ריבונות תשפיע על חייהם של התושבים היהודים, שיהיו כפופים לחוק הישראלי בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה.
איך ישתנו חייהם של התושבים אחרי הריבונות?
לכך יש מספר היבטים חשובים:
- הקלה בתכנון וסלילת כבישים שחסרים היום באזור.
- יכולת תכנון והקמת תשתיות מסודרות כמו חשמל, ביוב ומים.
- הסדרת הליכי בנייה והבטחה שלא תהיה הקפאת בנייה.
- העברת סמכויות ניהוליות מהמנהל האזרחי לרשויות המקומיות וחיזוק הקשר שלהן לממשלה, וכך יקוצרו תהליכים בירוקרטיים הקיימים כיום.
מהו המעמד המשפטי של האזור בו אנו מתגוררים לפני ואחרי הריבונות?
מאז מלחמת ששת הימים, שטחי יהודה ושומרון מוגדרים בתור “שטח ישראלי כבוש” והחיים בהם כפופים לאלוף פיקוד המרכז ולמנהל האזרחי. תשאלו את ראשי העיר לדורותיהם – והם יספרו לכם על שרשרת מייגעת של אישורים צבאיים בדרך לאישור של כל תוכנית בנייה, אם בכלל. היו תקופת שבהן הוצאת מרפסת בביתר עילית הייתה כרוכה בהסכמה של גורמים מדיניים בוושינגטון. עם החלת הריבונות – התלות הזו תיפסק, והליכי התכנון בביתר לא יהיו שונים מהליכי תכנון בגבעתיים או ברמת גן.
מה המשמעות המדינית של סיפוח?
כיוון שהחוק הבינלאומי לא מכיר בסיפוח, יש לכך התנגדות רבה בזירה הבינלאומית. לאחר הצהרותיו הקודמות של נתניהו על סיפוח – מדינות אירופאיות הביעו התנגדות למהלך, וכך גם רוסיה והאו”ם. גם ירדן, שחלק מהסיפוח קשור לגבולה עם ישראל – מתנגדת לסיפוח, לפחות ברמה ההצהרתית. נזכיר כי שטחי השומרון היו עד לשנת תשכ”ז תחת ריבונותה של ירדן.
סוף למנהל האזרחי
איך תשפיע תוכנית הריבונות על תחום הנדל”ן ביהודה ושומרון?
גורמים בענף הנדל”ן מבהירים, כי כאשר תוכנית המאה תיושם – הדבר יפשט מאוד את תהליך רכישת הדירה באזורים אלה. כיום הסטטוס המשפטי של הקרקע בחלק גדול מהפרויקטים ביו”ש נקרא ‘בר רשות’ – סטטוס חלש יותר מהסכם חכירה. כשיהיה סיפוח, הסטטוס הזה ישתנה ואז כל תהליך הרכישה יהיה פשוט יותר ויידמה לרכישת נדל”ן בתוך הקו הירוק. החלת תוכנית המאה תפשט ותקל מאוד על כל התהליך”
האם לתוכנית הריבונות תהיה השפעה על מחירי הדירות בביתר?
ר’ חיים דיקמן, אחד ממתווכי הנדל”ן המוכרים בעיר, אומר ל’שערים’, כי “השינוי היחיד שנראה בטווח המיידי יהיה בצורת רישום הבתים. עד עכשיו, הבתים נרשמים אצל הממונה על הרכוש הממשלתי, ובמקביל מתנהל רישום אצל החברה שבנתה את הבניין. כך עד להסדרת הרישום. ברגע שאנחנו נהיה תחת ריבונות ישראלית – הרישום עובר לטאבו הממשלתי”.
דיקמן משתף מניסיונו: “עד כה, ההליך לרישום דירה בביתר עילית – הוא ארוך ומייגע: המנהל האזרחי ביו”ש מוציא מכתב לחברה המשכנת, וההליך לרישום הדירה אורך חודשים ארוכים, בעוד שבטאבו זה לוקח חצי שעה. כתוצאה מכך – ההליך לאישור משכנתא עבור רכישת דירה בביתר עילית – הוא סבוך ביותר. המנהל האזרחי ידוע כגוף שאינו מקל על החיים, וראשיו אינם אוהדים במיוחד את ההתיישבות. כל יום ממציאים כללים חדשים על אישור זכויות וכדומה, דברים שמקשים מאוד על ההתנהלות. לעומת זאת, כאשר הטיפול עובר מהמנהל האזרחי לטאבו הממשלתי – מוציאים נסח טאבו בפעולה פשוטה, אפילו מבלי לצאת מהבית”.
רובינשטיין: ‘העיר תוכפל’
האם יהיו שינויים מבחינת מיסוי במכירת דירות בעיר?
כאן אנו מגיעים ל’קוץ’ שטמון ב’אליה’: גורמים מקצועיים בענף ששוחחו עם ‘שערים’ אומרים שלאחר החלת הריבונות – היטלי השבחה ומס שבח על מכירת דירה בביתר עילית יעלו משמעותית, וישתוו למחירים בתוך תחומי הקו הירוק, מה שיכביד על מוכרי הדירות ויצמצם את רווחיהם מעסקת מכירת דירה.
כיצד מתייחסים בעירייה לתוכנית הריבונות?
בעיריית ביתר עילית מצפים בכליון עיניים לתכנית, ובונים עליה תקוות רבות. ראש העיר, מאיר רובינשטיין, אמר בסוף השבוע בראיון לאחד מכלי התקשורת, כי “בלי המנהל האזרח והמשוכות המדיניות שאנו כפופים אליהם מיום הקמת העיר – אנו יכולים להגיע לעוד עשרת אלפים יחידות דיור בעוד שנים ספורות”. המשמעות, לפי הצהרת ראש העיר, היא שהעיר תוכל להכפיל את גודלה(!) בתוך מספר שנים, כתוצאה מההכרה בביתר כעיר ישראלית לכל דבר, כמו כלל הערים בתוך הקו הירוק.
