אחד מרבני עירנו (שמו וכבודו שמורים במערכת) אומר ל’שערים’ בעקבות התחקיר: “הזעקה היא גדולה, ויישר כח גדול שהתגייסתם להביע אותה ברבים. הרי הציבוריות החרדית מנהלת מאבק על הזכות של משפחות האברכים להנחה במעונות יום. נאבקים נגד הגזירות התקציביות של ממשלת הזדון. וכאן, בעירייה חרדית, בהינף יד, מטילים מס ארנונה ותוספת “שימוש יתר” במים(!) על אברכים וילדיהם, רק כי לא השיגה ידם לקנות נכס עצמאי? האם נציגי הציבור שלנו בביתר עילית אינם יודעים מהו הקושי להשיא ילדים ולהשיג עבורם דירות? עד כדי כך שורר ניתוק בין הפרנסים לבין הציבור?
“צאו וראו”, אומר הרב בשיחתו, “את המצוקה, את הקושי להשיג דירה, את יוקר הדיור שהולך ומאמיר מיום ליום. דמי השכירות בעירנו כבר כמעט לא שונים מאלו שבירושלים. אין יום שבו לא באים אליי אברכים ובוכים על המצב, על הקושי להתמודד עם שכר הדירה. אז הם מצאו פתרון דחוק בדמות טאבו משותף – שבו הם מגדלים ארבעה או חמישה ילדים בדירה של 60 מטרים. אז באים ומוסיפים להם עוד הכבדה של תשלומי מיסים מוגדלים בארנונה ובמים? למי נועדה ההנחה בארנונה אם לא עבור משפחות כאלו???”
“באים אליי אברכים”, אומר הרב הביתרי בנועם-שיחו ומדם ליבו, “ומספרים שהגדלת התשלומים עבור דיירי נכס משותף יכול להגיע עד לכדי תוספת של 600 שקלים בחודש. את הכסף הזה – אילו התגוררו בנכס ‘רגיל’ – הם היו יכולים לחסוך. מן הראוי שעסקני הקהילות, והנציגים של החוגים השונים שנמצאים במועצת העיר – ייקחו את המצוקה הזאת לטיפולם האישי וידרשו חד משמעית לבטל את גזירת הארנונה הרובצת על האברכים הצעירים ועל המשפחות הגדולות שמשיאות ילדים ואין להם די הצורך להשיג דירה רגילה.
“אני פונה מכאן לפרנסי הציבור בביתר ואומר להם: הגיע הזמן לעצור את העושק. לכך נבחרתם, ומי יודע אם לעת כזאת הגעתם למלכות – לעצור את אחת העוולות הבלתי הגיונית שמתקיימות בעירנו המעטירה”.
ואנו – רק לבטא את הזעקה באנו.
