#כל נתיבותיה שלום# | ערב חג החינוך: הרב אברהם אורן, מנהל תלמוד התורה ‘נתיבות שלום’ בעיר, משתף בשיחה מיוחדת את המתכון להצלחה חינוכית.סודות משולחן המנהל

#ה’עסקה’# המקורית עם תלמיד שהיה במסלול הידרדרות >>> #ה’הצגה’# שהוא ממליץ לערוך בליל הסדר בכל בית >>> #האווירה הנעימה# שמהווה תנאי להצלחת המלמד בכיתה >>> #יחס הכבוד# שראוי להעניק ל’מלמדים’ >>> ו#השיטה הסודית# שצמצמה את האיחורים בת”ת כמעט לאפס אחוזים >>> ב#שיחה חינוכית רוויית תגליות וטיפים – הרב אברהם אורן,# מנהל ת”ת נתיבות שלום ומגדולי העסקנים בציבור הספרדי בעיר – משתף מניסיונו ומגלה את המתכון להצלחה בחינוך הילדים >>> #והגדת לבנך#

@משה יאיר וינשטוק

הוא היה בחור, נער צעיר, רך בשנים ורווי ניסיונות. האם היו אלו החיים שלא היטיבו עמו – או שמא הוא זה שלא היטיב עמהם? – – –

נושא זה יכול היה להיות נתון לדיון ולמחלוקת, אולם על דבר אחד לא היו עוררין: מצבו הרוחני, וממילא גם הנפשי – לא היה במיטבו, וזאת בלשון המעטה. הוא אמנם נכנס לישיבה הקטנה כאשר כישרונותיו הטובים חוברים יחדיו עם לחץ, קשרים ומעט פרוטקציה שעשו גם הם את שלהם, והוא נכנס פנימה. אך הניסיונות לא פחתו, ואדרבה, רק הלכו והתעבו. וחזותו הייתה מוכיחה עליהם יותר מאשר על אלף עדים.

“בחור מתמודד”, נדו לו בראשיהם אלו שבחרו להתנסח בצורה מעודנת, “עוד רגע והוא נושר”.

היו אלו שעדיין הלכו שבי אחר מראהו החיצוני – החליפה שהייתה תלויה על כתפיו והמגבעת שבידו. אולם הקרובים אל הנער – שלא לומר אל החלל – ידעו היטב כי רגלו האחת, מחציתה של השנייה ואולי אפילו יותר, שוב אינן נטועות בעולם הישיבות ובעולם התורה בכלל, כי הניסיונות שגבהו עד למעלה ראש גבו מחיר כבד מהבחור שכישרונותיו יכולים היו לסלול את דרכו את קדמת עולם התורה, אך הוא מבוסס בתחתית שבתחתית.

ואז נכנס הרב אברהם אורן לתמונה. היו אלו ההורים של הנער, שהכירו את הרב ואת ליבו הגדול, ותלו תקוות אולי יהיה בידו לעשות את הבלתי יאומן. ידעו שאין להם מה להפסיד. גם הם לא האמינו, לא לתוצאה, ודאי שלא לדרך שבה היא הושגה.

לאחר מספר פגישות עם הנער, במהלכן המטיר הרב אורן על הנער ונפשו הפצועה ארטילריה של אהבה בלתי מותנית – הוא הציע לו הצעה עסקית. “אני מגייס עובדים” כך אמר לו, “מתחשק לך להרוויח כסף?” זיק של חיות ניצת בעיניו של הנער. אכן, כסף הוא ודאי רוצה.

“ובכן”, פרש הרב אורן את התכנית העסקית, “תקבל ממני משכורת חודשית קבועה של חמש מאות שקלים בתמורה לזה שתקפיד לעטות את התלבושת הישיבתית המלאה, כולל חליפה ומגבעת. בנוסף, חמש מאות שקלים נוספים תקבל מדי חודש על כך שתשקיע את כוחותיך בלימוד ותגיע להישגים טובים”.

ברגע הראשון היה הבחור נבוך. אחר כך שקל בדעתו שוב, והגיעה למסקנה כי מה רע בעבודה שכזאת? הן משכורת נאה בצידה. ומה יקרה באם יקדיש כמה חודשים לעבודה זו יקבל שכר נאה ויהיה לו במה ‘להתחיל את החיים’?…

מרגע לרגע קסם לו הרעיון יותר. הוא הסכים. הם לחצו ידיים העסקה קמה וגם נהייתה, הבחור פתח בסיועו של הרב אורן חשבון בנק והכסף החל זורם.

כשלוש שנים ‘עבד’ הבחור כשכיר אצל הרב אורן, במהלכן צבר עשרות אלפי שקלים, אלפי דפי גמרא ואלפי תפילות, אולם על כולנה הוא הרוויח מחדש את ליבו החם להשם ולאלוקיו. כעבור ארבע שנים נוספות עמד הוא תחת החופה באחד מבחירי ישיבה גדולה מהטובות ביותר, וכיום הוא אברך הלן בעומקה של תורה והקים בית נאמן בישראל שכל כולו תורה.

@@@

לקראת ליל הסדר שעיקר מצוותו הוא סיפור יציאת מצרים לבנים – “והגדת לבנך”, הגענו – צוות ‘שערים’ לשיחה מיוחדת עם הרב אברהם אורן שליט”א מנהל ת”ת נתיבות שלום” בעירנו ביתר עילית, מאנשי החינוך הוותיקים בעיר, ומעמודי התווך שלה. באנו לשמוע דרכים והתוויות דרך בחינוך הבנים, והתוודענו לדרך שכל כולה אהבת אינסוף ונתינה ללא גבול.

את שיחת החג המיוחדת עורכים אנו במשרדו רחב הידיים של המנהל בערבו של יום. כעת הוא שלו ורגוע, אולם בעיצומו של יום לימודים, משרד זה הוא מרכז העצבים של התלמוד תורה, והומה כתחנת רכבת. כל תלמיד שצריך משהו, כל בקשת עזרה סיוע ואפילו עצה טובה – הכול מתנקז לכאן.

התלמידים יודעים היטב כי על אף עיסוקיו הרבים של המנהל, הן בת”ת והן בענייני הכלל של העיר. ולמרות זאת, כשהם צריכים ממנו משהו – אין לו דבר בעולמו בלתי הם ואת שעל ליבם. מה שממחיש יותר מכול את התובנה המרכזית שעולה מהשיחה שלנו עם הרב אורן – שעוברת כחוט השני בכל הדברים שאנו שומעים מפיו – היא אהבה אינסופית ונתינה בלא מידה שהוא רוחש לתלמידים.

#’הצגה’ בליל הסדר

אנו מבקשים לאמת עם הרב את סיפור בו פתחנו – שאליו התוודענו בתחקיר שערכנו בטרם השיחה. הנהון ראשו האופייני של הרב אורן, זה האומר “מה כבר עשיתי? שטויות, זה שום דבר” – היה לנו למענה.

כיוון שה’פטנט’ הזה צריך לימוד ואולי ראוי לאימוץ במקרים דומים – אנו שואלים “מהיכן הגיע הרעיון להצעה עסקית שכזאת, לטיפול במקרה קשה של נער מתמודד? והרב אורן משיב, מגלה טפח ממשנת החינוך שמנחה אותו: “בדור כמו שלנו הפיתויים הינם גדולים, היצר הרע עוטף אץ מרכולתו בנייר עטיפה זוהר ומושך, ומי שנוהה אחריו – קשה לו להתנתק מכבלי החומר.

“באתי אפוא לתת את תשובת המשקל – לעטוף את הרוח בעטיפה של חומר, ולהעמיד את התשובה המאזנת לפיתוייו של היצר הרע. וכך כשהמניע הינו חומרי, – הצלחנו בחסדי שמים להעניק נכס של רוחניות, של תורה ולבנות עולמו של אותו נער שבגר והקים משפחה ב”ה”.

###הרי המטרה המרכזית בליל הסדר הוא חינוך והדרכה לבנים. כאיש חינוך ותיק – מה היא הצורה הטובה יותר להעביר מסרים לילדים, להנחיל ערכים ולקבע בליבותיהם תובנות נצח כמו יציאת מצרים וייחודיותו של עם ישראל?

“ישנם שלושה חלקים בזה”, מגיב הרב אורן. ראשית – עלינו להתחבר לרמה של הילדים שלנו, להיכנס לראש שלהם ולהתאים את צורת השיח לכזה שהם יוכלו להבין, שיח מחבר, ברמה שהם מסוגלים לקלוט, ובסגנון שיהיה עבורם קליט, ברור ומובן.

“שנית – יש את החלק החווייתי. אפשר לספר את יציאת מצרים, ואפשר ####לחוות######### את יציאת מצרים. ככל שהילד יחווה יותר את סיפורי יציאת מצרים או כל ערך אחר שאתה מבקש להנחיל לו – קונים הדברים שביתה בליבו ויוותרו שם לאורך זמן.

“מרן הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק”ל היה משקיע רבות בליל הסדר כדי להמחיש את סיפור יציאת מצרים לצאצאיו, והיה עורך מעין ‘הצגה’ בה נטלו הילדים חלק פעיל ומתחברים דרך זה להווי של היהודים במצרים, לתחושת העבדות והרדיפה, לקושי השעבוד. הם ‘חוו’ מחדש את מכות מצרים ואת הבידול הברור שעשה הקב”ה בין עמו ישראל לבין העם מצי, ולבסוף – ששו ושמחו והיו שותפים בשמחה העצומה של יציאת מצרים.

“בבתים רבים מישראל עורכים את ההצגה הזאת במהלכה הילדים מתחפשים לאנשים מעם ישראל היוצא ממצרים, ובכך מלבד שחווים על בשרם את סיפור היציאה, מרגישים חיבור עז לכל העבר המופלא של העם שלנו, לא עוד כסיפור היסטורי גרידא, אלא כחלק מהווייתנו כעם. ככל שהחוויה גדולה יותר – כך המסר יחלחל ויופנם יותר”.

#’לעגל’ ציונים במבחן

“הדבר השלישי – דוגמה אישית”, אומר הרב אורן ומפרט: “ככל שאתה כאב ומחנך מתרגש ומתענג על אותם ערכים, כמה שאתה מצד עצמך חווה את הדברים עמוק וחזק יותר – כך גם הילדים והחניכים מעמיקים את הדברים בלב. הדוגמא האישית בכוחה לעשות מה שאלף מילים לא תוכלנה לעשות, כמו גם שבכוחה לאבד אלפי מילים באם היא אינה עולה בקנה אחד יחד איתם.

“ותמיד צריך לזכור, כי מה שמועיל יותר מכול זה האמונה של התלמיד בעצמו, התחושה שהוא מסוגל ויכול. ככל שאני, כמחנך, משכיל יותר להעביר לו את התחושה הזאת – נתתי לו דלק שבעזרתו יוכל להצליח”.

הרב אורן מציין, כי “ישנם ילדים שהורגלו לקבל ציונים נמוכים מאוד והדימוי שלהם בעיני עצמם גרוע כל כך – עד שאינם מסוגלים לפרוץ את המחסום ולהתרומם. יכול להיות שאם נאחז במאזני הצדק ונשקלל את הציון לפי אחוזים וחצאי אחוזים המשקפים בצורה מדויקת את איכות התשובות של המבחן – אכן ניתן ציון שמשקף את היקף הידיעות. אולם איך נועיל בזה להמשך הצלחתו של הילד?” – – –

המסקנה, לדידו של הרב אורן, היא ש”לפעמים צריך לשקול ‘לביים’ הצלחה במבחן, כמובן לא לכתוב ציון שאינו אמיתי, אבל אפשר להיתלות בתשובה שכתב התלמיד, ולייחס לה משמעות גדולה יותר. אפשר להוסיף הערה כמו “ודאי התכוונת ל…” ונכוון את הדברים אל התשובה הנכונה; אפשר להעלות את הציון במעט ובכל להעניק חוויית הצלחה שתגרום לילד להאמין בעצמו ולגלות כוחות וכישרונות שמעולם לא היה מודע לכך שהם קיימים בו.

“אין לשער כמה חיזוק מקבל התלמיד למראה הציון המלבב. כמה התרגשות ישב בוא להוריו, ואיזו זריקת מוטיבציה גדולה מקבל הוא כתוצאה מזה. יש לאמץ אפוא חשיבה של שיקולי רווח לטווח הארוך”.

#לרתק את הילדים

###כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. למעשה בכל מסגרת, כיתה או אפילו משפחה, קיים שוני בין האחד לשני. איך מגשרים על פערים בחינוך?

“לא בכדי אומרים, שעבודת החינוך מן העבודות הקשות שבמקדש היא. וזו אחת המשימות המרכזיות שלה – איך לנהל מערכת שבה על אף השוני והבידול יש מקום לכל אחד וכל אחד מרגיש קשור ושייך. יש לזכור, כי לא תמיד נוכל לצמצם פערים או לגשר מעליהם. אבל יש לנו מגוון שיטות היאך לרתום את כולם סביב רעיון או סביב שיעור על אף השוני, כי תלמיד שהוא מרגיש שייך ואהוב, כשיש לו מקום בשיעור, או אפילו סביב שולחן השבת, אז למרות שבלימוד או בתוכן של שיח עמוק הוא אינו מתבלט, אבל עדיין הוא מרגיש קשור ושייך, ועושה את המאמץ כדי לעמוד בקצב למרות הכול.

“אני מלמד כיום את שלוש כיתות ח’ שבת”ת שלנו, שיעור יומי בגמרא בקיאות בשעות אחר הצהרים. ניתן להניח בפשטות, כי ללמד בו זמנית שבעים תלמידים הוא אתגר שכלל וכלל אינו פשוט, ודאי לאור העובדה שציינתם של הפערים הקיימים, אבל על ידי נקיטת מגוון פעולות, דואג אני שאף אחד לא יישאר מאחור.

“את השיעור מתחיל אני בהעלאת חיוך על השפתיים באמצעות מילתא דבדיחותא, או בשיחה משוחררת בה כל אחד יכול למצוא את מקומו. גם בשיעור אני נוהג לפנות הרבה לתלמידים בפנייה אישית לברר האם הבינו, ובשעה שאני מסביר שוב למי שזקוק לזה, אני נוהג להוסיף עוד איזושהי תוספת, עוד רובד של עומק, על מנת שגם אלו שכבר הבינו קודם לכן – לא ישעמם להם. ובכלל, אני משתדל שהלימוד יהיה חווייתי ומאתגר, מעניין ומסקרן, וזה נותן תמריץ לכל אחד להשקיע יותר כוחות וזה גם מה שנותן כוח להתגבר על קושי.

“קיצורו של דבר – אין נוסחת פלאים כדי להתגבר על הקושי הזה, עצם העלאת הנושא והצבתו כאתגר היא תחילתו של פתרון. למעשה, מדובר בשימת לב ובחשיבה יומיומית, אולם אם משקיעים בזה חשיבה ונוקטים צעדים על מנת לחבר את כולם – זה יצליח בסייעתא דשמיא.

“אם הזכרת את עניין ארבעת הבנים, אוסיף ואומר את שמשתמע מדברי בעל ההגדה ‘כנגד ארבעה בנים’ הוא אומר, ומונה אותם ‘אחד חכם אחד רשע, אחד תם וכולי. אמנם יש את הרשע, אולם הוא אינו נדחה החוצה, הוא חלק מהארבעה, ומונים אותו כאחד כמו כל השאר, שווה בין שווים. כמובן שצריך לעשות הכול כדי להשפיע עליו לטובה, לפעמים צריך להיזהר מהשפעתו, אולם לעולם לא להפגין כלפיו ריחוק ודחייה, גם הוא בן שלנו וגם כלפיו צריך להפגין חמימות ואהבה, ובעיקר – תחושת שייכות”.

#מחווה לילד המאחר

###כוחה של האהבה כפי שהוא משתקף מדבריכם – הוא אכן מיוחד. אולם מה לעשות, לפעמים צריך ‘לחתוך בבשר החי’, להעניש או אפילו להרחיק…

“ראשית, אני סבור כי פעמים רבות אפשר למצוא דרכים יצירתיות, כאלו שיהוו תחליף לענישה. היה תלמיד שעשה כלפינו פעם מחווה מרגשת במיוחד, כשבא להכיר לנו טובה על כך שהשכלנו לחנך אותו. זה באמת היה מרגש מאוד. מדובר היה בילד שהיה בן למשפחה עם קשיים, והיה מאחר כרוני. בכל יום הוא היה מגיע ללימודים לא לפני השעה עשר בבוקר.

“קיבלנו החלטה כי אי אפשר להמשיך כך, וכי הוא חייב להשתנות בצורה דרסטית. בקלות יכולים היינו לנקוט ביד קשה – דורשת, לוחצת ואפילו מענישה. במקום זאת החלטנו לפעול אחרת, ערכתי עם התלמיד סיכום, כי בכל יום שהוא מתקשר אלי בשעה 7:10 בבוקר הוא מקבל ממני חמישה שקלים. ואם היה איחור כלשהו, ואני הספקתי להתקשר אליו – הרי שהפסיד חמישה שקלים. לא יאומן כמה שזה עזר, תופעת האיחורים פסקה לחלוטין ממש. ישנם עוד תלמידים שאני עדיין מתקשר להעיר אותם בכל בוקר, היה גם תלמיד שבמשך כמה חודשים הייתי מסיע אותו ברכבי בכל יום אל הת”ת.

“צריך להיות ערניים ולזהות מקרה בו ילד מגלה סימנים של רפיון מה שעלול להוות פוטנציאל להידרדרות. אם מזהים סימנים כאלו -הצעד נכון ביותר הוא לקרב את הילד. בזיכרוני עולה עכשיו אותו ילד שצד את עיני, ונדמה לי כמי שנמצא בסיכון, מאז מיניתי אותו לשליחויות, נתתי בו אימון, הוא היה מצטרף אלי לעשות כל מיני סידורים, ואגב כך גם קיבל מנות של חום, אכפתית ודאגה, וגם גלידות מפעם לפעם. זה חולל פלאות; אט אט חזר את המסלול ולבסוף גם השתלב בישיבה טובה ב”ה.

“ילד כזה שמרעיפים עליו אהבה ואכפתיות, גם אם הוא עצמו לא תמיד עומד בניסיונות, דבר אחד אני יכול להיות רגוע לגביו, שהוא ודאי שירגיש מחוייבות שלא להשפיע לרעה על אחרים – חברים שלו לספסל הלימודים”.

####ומה לגבי ענישה כשאין ברירה?

כשצריך להעניש – מענישים, אולם לעולם עלינו לזכור את המטרה של העונש. העונש הוא חלילה אינו נקמה, זה לא לשלם מחיר על מעשה שנעשה, חמור ככל שיהיה, מטרתו של העונש היא להעביר מסר. להפוך את התלמיד לטוב יותר. לפיכך, גם אם אנחנו נוקטים עונש – הוא חייב להיות כרוך בשיחה על אודות המעשה שנעשה, מתוך חתירה שהתלמיד יבין בעצמו את הצורך בעונש.

“בתהילים נאמר ‘וגילו ברעדה’. אם אנחנו השגנו את הרעדה – את ההכרה בחטא, את ההבנה שהמעשה שנעשה אנו ראוי ואינו מקובל – שמחה אוחזת בנו, כיון שאת המטרה השגנו. ואם התלמיד אומר בכנות כי היטיב להבין את הסדר גם בלי העונש וכי העונש הוא מיותר – הרי שמבחינתנו זו הצורה המועדפת והרצויה. כמובן בשעה שאנו מזהים את כנות כוונותיו, ומצמידים אזהרה שזה לא יחזור על עצמו שוב”.

#כך תזהו מצוקה

###רבות הן ההתמודדויות של ילד בכיתה במישור החברתי. הורים ומורים מתלבטים רבות מתי עליהם להתערב בנושא החברתי. מתי נכון יותר שלא לנקוט צעד ולתת לילד להתמודד ומתי יש לנקוט פעולה?

“זה נכון שלפעמים עדיף שלא להתערב, ההתמודדות של הילד במישור החברתי מעניקה לו כישורי חיים ונותנת לו את היכולות ואת הכוחות להתמודד עם מצבים כאלו גם בעתיד, וחשוב שנזכור כי לא לאורך כל החיים נוכל לתמוך בו ולהתערב לטובתו, ואם נרגיל אותו שמסדרים עבורו את העניינים, אנחנו חושפים לחיים בשנים אחר כך עם האתגרים הכרוכים בהם כשהוא לא מוכן.

“לעומת זאת, צריך כל הזמן לעקוב אחר מצבו הרגשי של הילד, כי ילד שמצב הרוח שלו שפוף, שהוא נעדר שמחה ופניו אינן מאירות, אם הוא שקוע במרה שחורה – סימנים אלו צריכים להדאיג. אם מזהים תועות כאלו כדאי לשוחח אתו שיח משוחרר, לתת לו לפרוק את שעל ליבו ולנסות בעדינות המתבקשת לעזור ולסייע.

“יש לדעת, כי למחנך ישנו הכוח לשפר את המצב החברתי של ילד גם מבלי להתערב ישירות מול החברים, ובכך לא להסתכן במחיר שהילד יכול לשלם כתוצאה מהתערבות כזאת, ותחת זאת עדיף לנקוט פעולות על מנת להעצים את התלמיד ולרומם אותו באמצעות גיוס שלו למשימות הדורשות אחריות, להעניק לו סמכויות ולהקנות לו בכך מעמד חברתי. תלמיד שזוכה לתפקידים נושאי אחריות בכיתה, באופן טבעי קונה מעמד בחברה, ואם היה קודם נדחק אל השוליים או אפילו זוכה ליחס שאינו הולם מהחברה, כך יוכל לזכות למעמד חברתי איתן.

“בנוסף, כדאי להתייעץ עם הגורמים החינוכיים של תלמוד התורה בכל מצב כזה אם מתעורר, לטכס עצה יחדיו, ותשועה ברוב יועץ. לפעמים ניתן כך לגלות כי ישנה מצוקה אובייקטיבית בה הוא נתון, אם מצוקה משפחתית זמנית או קבועה, או קושי כלכלי וכדומה. לא פעם ולא פעמיים, כתוצאה מאסיפות צוות מהסוג הזה שערכנו – נקטנו בהתערבות מוכוונת וחכמה, ועלה בידינו לסייע בס”ד למשפחה כולה ולטפל לא רק בסימפטומים אלא בבעיה עצמה”.

###מה הדבר שחשוב לכם שעה שאתם בוחרים מחנך לכיתה?

“מעבר לנתונים האישיים והכישורים שכמובן חשובים, בכללם היכולת במסירת שיעור, הטלת משמעת וכדומה – חשוב לנו מאוד לשים דגש על הגישה. מחנך צריך להגיע מתוך תחושה של שליחות, לראות מטרה במלאכת הקודש שהוא עושה ושיעריך את גודל תפקידו.

“מעבר לכך, חשוב מאוד שהוא יהווה דוגמא אישית, שיראת השמים תהיה וטבועה בו והערכים שאותם מבקש הוא להנחיל לתלמידיו יהיו טבועים בו ומשתקפים בהליכותיו. כי יותר משמלמד המחנך את תלמידיו ומכוון את דרכם באמצעות המילים והשיחות – הוא עושה זאת באמצעות הדוגמא האישית, כשהוא מהווה מוגדל לחיקוי.

“הדבר שהוא אולי הכי חשוב בעיני בתור ציפייה מהצוות החינוכי – הוא לשמור על כבודם של התלמידים, להתייחס אליהם במכובדות, לייקר אותם ולהחשיב אותם. כי כשמגיעים מתוך יחס של מכובדות לתלמידים, הם באים להצדיק את אותו יחס באמצעות ההתנהגות וההליכות שלהם. ואם נרצה להתייחס לשורש העמוק יותר ליחס כזה – הרי שהוא מגיע מתוך רגש של אהבה, אהבה לתלמידים, להיות קשובים אליהם, להיות מחברים אליהם, שירגישו התלמידים תחושה של אבהות המנשבת מצוות המחנכים. אין כמו כוחה של האהבה כדי לדרבן ולחנך”.

#

###תקופת הקורונה הייתה מרובת אתגרים, במהלכה שגרת הלימודים השתנתה ואף הושבתה. איך משקמים את ההריסות וחוזרים לשגרה מבורכת?

“ראשית, אציין בהקשר הזה, כי התלמידים עצמם משתוקקים כבר לחזור לשגרה, הם כבר מבקשים וצריכים את זה, ולפיכך לא קשה כל כך לרתום אותם חזרה לשגרה, שגם בעיניהם היא כבר מבורכת, כי ילד בלי גבולות וסדרי יום קבועים הוא ילד שאין לו סיפוק ושמחה. נכון שצריך את הרגישות המתבקשת, ולפעול בהדרגתיות כל שהיא, אבל בסך הכול צריך לשדר לתלמידים את הרצינות, ובשעה שאתה מציב את הדרישות באופן חד משמעי – התלמידים מבינים ומתרגלים באופן מידי.

“כשחזרנו בתום הסגר ללימודים, כבר ביום הראשון התייצבתי בשערי הת”ת בבוקר וקיבלתי את פני הבאים, כשגם אלו שאיחרו זכו לקבלת פנים, לא זועפת, לא כועסת, אדרבה של ברכת הצלחה מלווה בלחיצת יד חמימה. אולם תחושת ההשגחה והפיקוח הועברה כך היטב לתלמידים. למחרת היו פחות מאחרים וביום השלישי, שגם בו התייצבתי בשער עם בוקר -כבר כמעט ולא היו איחורים, השדר של הרצינות והעקביות והדרישות החד משמעיות של חזרה לשגרה, כמובן בסבר פנים יפות פועל את פעולתו, וכך התלמידים וזרים לשגרה במהירות.

“גם כאן בא לידי ביטוי הקשר של הילד למסגרת בה הוא לומד, כי ככל שהוא אוהב יותר את המקום, כמה שהוא מחובר יותר אל המסגרת ונעים לו לשהות בה – כך החזרה קלה לו יותר, ואם אנחנו מזהים מישהו שהחזרה לשגרה קשה לו במיוחד – דבר זה מצריך התבוננות מצדנו, וחשיבה היאך יכולים אנו לשפר את הקשר והאהבה שלו לתלמוד התורה, דבר שיוסיף לו באופן כללי בכל הנוגע לתפקוד שלו בתלמוד התורה”.

####מסגרת:

מלבד עיסוקיו החינוכיים, משמש הרב אורן כאחד מראשי קופת הצדקה הכללית של ביתר עילית. אנו מנצלים את ההזדמנות ומבקשים להתייחס לאותו מפעל חסד שדואג לרווחתם של עניי העיר ודואג במקרים של מצוקה.

###בסקירה כללית, האם לדעתו של הרב ניתן לומר שמקרי הסעד והמצוקה בביתר עילית מטופלים כיאות?

“קופת הצדקה הכללית של ביתר עושה עבודת קודש, וניתן בהחלט לומר כי לאורך השנים אנו רואים התקדמות עצומה בכל המובנים, ובעיקר בשיתוף הפעולות בין כלל הקהילות בעיר, שמשלבים יחדיו ידיים בעשיית המלאכה הקדושה של זיהוי מקרי מצוקה עזרה וסיוע. כך ישנם מאות משפחות מכלל המגזרים תושבי העיר, שנתמכים בתמיכה קבועה”.

###האם די בתמיכה כספית על מנת לחלץ משפחה ממצוקה?

“בהחלט לא, התמיכה נועדה כדי לשרוד תקופות קשות ולספק צרכי מינימום על מנת להתקיים, כשבמקביל ישנה הכוונה של אנשי המקצוע בשיתוף עם מכון כלכלה נבונה שנכנסים לעובי הקורה ועוזרים ומכוונים, ומעניקים עזרה מקצועית כל שנדרש, ומסייעים למשפחות רבות לעלות על דרך המלך על מנת שיוכלו להתקיים בכוחות עצמם ובכבוד”.

###הציבור הביתרי נענה לקריאה? הוא תומך ועוזר כדבעי?

“ישנה היענות מצוינת מצד הציבור, שנותן בעין יפה ב”ה, עדיין כמובן הצרכים גדולים וראוי על כל אחד להוסיף ולתמוך כי הצרכים רבים. ישים כל אחד למול עיניו את שנאמר ‘עניי עירך קודמים’, ויבין כי מדובר בשכנים הגרים בבניין יחד איתו, מי שמתפלל יחד איתו בבית הכנסת, אשר הוא אינו מודע למצבו, מחמת הדיסקרטיות שבה מתנהלת הקופה, שחרטה על דגלה לשמור על כבודם של תושבי העיר”.

###כמי שמצוי בעשייה בעיר משך שנים רבות. העיר התפתחה מאוד ב”ה. האם אתם מזהים שינויים שחלו בעיר לאורך השנים?

“העיר אכן התפתחה, ומעבר לכל דמיון, והרבה שינויים חלו בה ולטובה. אני יכול לציין בסיפוק רב על רוח אחדות שמקיפה את תושבי העיר, רוח של שלום בין הקהילות השונות שהוא מיוחד ומפעים. אותה רוח של אחדות מואצלת מאת רבני העיר שליט”א וחברי הבד”ץ, שדואגים להרבות את השלום, ומאת ראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין הי”ו שתורם רבות להשראת האחדות והאחווה. פעולותיהם נושאים פירות ב”ה כשהרמוניה המופלאה ששוררת בעיר, והיא, כאמור, לא נוצרה בחלל ריק”.