בס”ד
יום שנכפל בו כי טוב – ד’ חשוון תשפ”ה
אל הכלה המהוללת בתשבחות אסתר צירל בלוי שתחי’ה
והמחותנים החשובים הע”י
‘היא כפורחת עלתה ניצה’
כלה נאה וחסודה – במעלותיה נודעת בשערים.
הליכותיה ואורחותיה על אדני התורה מושתתים.
באמונת איתן ידיה אוחזות בסידור ובתהילים.
כל שאיפותיה שקול התורה יהדהד באהלים.
מידותיה תרומיות ומקרנת חן וחסד על כל הסובבים.
כעץ שתול על פלגי מים שלחה את השרשים.
בת למשפחה מפוארת ומהוללת במיטב השבחים.
מ ה נשיב לה’, הא-ל הגדול הגיבור והנור א
ש ומע תפילה ברחמים, חמל עלינו וח ס
ה לבבות הומים והרגשות גועשים עד כלו ת
ק יבל ברצון תפילותינו ופתח בעדינו השע ר
ל נטוע שתיל חדש במשפחות בלוי וקלפהול צ
פ ינו מלא שבחים הילולים והודאות עד בלי ד י
ה נה עזרונו רחמיו, וחסדיו מאיתנו לא הסי ר
ו יהא רעווא משמיא שהדבר יהיה נאה ומתקב ל
ל העמיד דורות ישרים, הנה מה נעים ומה טו ב
צ ו גאט און צו לייט, על פי דרך סבא ישרא ל
נ חת דקדושה נרווה מלוא חפניים, תמיד כסדר ו
י שכון שלום במעון, ובו תשרה שכינת א-ל ח י
‘הבשילו אשכלותיה ענבים’
געזונט, פרנסה, נחת, יורעפו עליהם בברכת שמים.
בנים ובנות יתרבו מסביב לשולחנם כשתילי זיתים.
הרחבת הדעת ונהורא מעליא ללא מעיקים ומיצרים.
תורה וגדולה, עושר וכבוד, מנת חלקם כל הימים.
כעתירת
המחותנים – קלפהולץ
והחתן
לנקד:
‘הנה’ עזרונו – בציירי וקמץ.
‘צו גאט און צו לייט’.
‘סבא’ בשני קמצים.




